אמונה

פרשת נח היא פרשה מרתקת, המכילה בתוכה שני סיפורים רבי הוד ומעוררי דמיון: סיפור המבול ומגדל בבל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשיה זו. קריאה מועילה… 

סיפור בנייתו של מגדל בבל, הוא האפילוג של סיפור המבול. למרות המכה האנושה שהנחית האל על העולם, בני האדם מנסים הפעם דרך אחרת להתקרב אל האל המרוחק מהם, ובדרך לשם לשלוט גם באיתני הטבע ואולי גם באל עצמו. הדרך שהם בוחרים, תוך השימוש בטכנולוגית בנייה חדשנית, ושפה אחידה המובנת לכולם, הינה מלמטה למעלה…

המפתיע בפרשת בראשית הינה העובדה, כי האל המקראי, על אף עונשיו הקשים וזעמו הרב, לא מצליח לייצב את המערכת מהכאוס בה היא נתונה. משמעות הדברים היא, שאנו חיים בעולם בו הכאוס הוא נוכח וקיים בכל דבר, החל בחוקי הטבע וכלה בחברה ובאופי האנושי האישי של כל אחד מאתנו.

קריאת מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות הינה מנהג נפוץ בקהילות ישראל, זה מאות בשנים. על הקשר בין המגילה לבין חג הסוכות נאמרו טעמים שונים, ואנו בחרנו להביא את ההסבר האומר כי קריאת מגילת קהלת דווקא בחג הסוכות שנאמר בו ושמחת בחגך, באה לאזן את השמחה הזאת, או בלשון אחור כל שמחה, גם שמחה של מצווה יש לה גבולות..

מותו של משה המתואר בפרשת וזאת הברכה היא סופה של תקופה בהיסטוריה של עם ישראל. מותו של המנהיג מסמל את הפסקת הנדודים במדבר ואת ההכנות לכיבוש צבאי של ארץ כנען בהנהגתו של יהושע. פרט לכך ניתן ללמוד ממותו של משה לקחים נוספים. הראשון שבהם הינו שמנהיג מוצלח ככול שיהיה, לא יכול לטעון כי העם הולך בדרך עקלקלה היות ואין הוא מקשיב להנהגתו…

בחג הסוכות הנחוג כיום, יש מספר אלמנטים שונים השזורים זה בזה: הישיבה בסוכה, עם מועד איסוף התבואה, ולקיחת ארבעת המינים. התיאור המפורש היחידי במקרא, שמזכיר את כלל האלמנטים של החג מצוי בספר ויקרא בלבד. במאה החמישית לפני הספירה, בזמן שיבת ציון, דורש נחמיה בפני הציבור אודות חג הסוכות, ואין הם יודעים מניה וביה. היכן נוצר הנתק?

בשירת האזינו, בספר דברים, יש תיאור קשה לגבי עתידו של עם ישראל. משה רגע לפני לכתו, מתאר בצבעים קודרים את העתיד להתרחש בעתיד לעמו באחרית הימים. בעצם משה מתווה כרוניקה ידועה מראש – עם ישראל יגיע לארץ כנען, שם הוא יפנה עורף לאלוהים, ותמורתו הוא יעבוד עבודה זרה. בשל כך ימצאו את העם צרות מסמרות שיער…

לקראת יום הכיפורים ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יום יחודי ומיוחד זה – שחשיבותו מתעצמת על רקע מלחמת הדת שאנו נלחמים – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

מנהג הכפרות שמבוצע באמצעות תרנגול, הינו מנהג קדום שהחל להתפשט מהמאה השישית ואילך. למרות שהמנהג נפסל על ידי גדולי הלכה, ואצל הרמב"ם כלל אינו נזכר,  ותמורתו נוצר מנהג הכפרות בכסף (פדיון כפרות), הרי שהמצדדים בהמשכתו, כדוגמת הרמ"א והאר"י, נתנו לו לגיטימציה הלכתית וקבלית, והוא נוהג עד ימינו אלה…

מקור התפילה אבינו מלכנו, נמצא בתלמוד הבבלי, בסיפור הקשור בתענית ציבור בגין בצורת קשה, בו ר' עקיבא מבקיע את שערי השמיים באמצעותה. החל מהמאה התשיעית לספירה ואילך, תפילת אבינו מלכנו מופיעה באופן רציף בסידורי התפילה, אם כי ברבות השנים נוספו לה בקשות שונות ונוספות…