[בתמונה: סוכות באיספהאן, פרס, סוף המאה ה- 19 מארכיון הארווארד]

[לקובץ המאמרים על חג הסוכות, לחצו כאן]

עודכן ב- 9 אוקטובר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

השאלות כמה ימים אורך חג הסוכות, ומה הקשרו, נראים לנו כיום כשאלות טריוויאליות. אולם אם נתבונן במקרא נבחין כי שאלות אלה אינן פשוטות כלל ועיקר. בתקופת המקרא, או לפחות בחלקה, חג הסוכות זכה למעמד מיוחד, היות ורק הוא מכונה בפסוקים כ"חג", מה שאין אנו מוצאים בחגים אחרים.

בספרי הנביאים, מתוארת חנוכת המקדש על ידי המלך שלמה בחג, בחודש תשרי, המוגדר כחודש השביעי כדלקמן:

"ב וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג--הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי."[1]. כלומר, כותב האירוע מניח כי הקורא את סיפור המעשה מבין מיד באיזה חג מדובר. יתרה מזאת, המדובר בחג משמעותי ביותר, היות ודווקא הוא נבחר כמתאים לערוך בו את חנוכת בית המקדש הראשון. דא עקא אם חוזרים אנו לעיין בפסוקי המקרא, אנו מוצאים כי לאותו חג חשוב יש תיאורים שונים שלעתים, אינם עולים בקנה אחד אחד עם השני.

בחלק של ספר שמות, המכונה ספר הברית [2] - ואשר נחשב לדעת חוקרי המקרא לרובד קדום שלו - מצויה המצווה לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה, שאחת מהן מתאימה לכאורה לחג הסוכות: "וְחַג האסיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה"[3]. אמרנו קודם לכן לכאורה, ולא בכדי, היות והפסוק כאן אינו קושר בין מצוות ישיבה בסוכה לבין איסוף התבואה על ידי מגדליה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Martin Lewkowicz לאתר flickr]

כמה זמן נמשך החג האמור?

לפי ספר דברים, החג נמשך שבעה ימים: "יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  יד וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  טו שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ"[4]. בדומה למקור הקודם שהבנו מספר שמות, גם ספר דברים קושר בין החג לאסיף החקלאי שנערך באותה תקופה, משכו שבעה ימים, וחלק ממצוותו הוא לעלות לרגל למקום אשר יבחר ה'.

גם המקבילה בספר מלכים, אומרת במפורש כי החג נמשך שבעה ימים, ואילו שלמה המלך הוסיף שבעה ימים נוספים בשל חנוכת המקדש: "סה וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת-הַהִיא אֶת-הֶחָג וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד-נַחַל מִצְרַיִם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, שִׁבְעַת יָמִים, וְשִׁבְעַת יָמִים--אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם.  סו: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת-הָעָם, וַיְבָרְכוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ; וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם, שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב, עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ"[5].

מקורות אלה ואחרים[6] שלא הובאו כאן, מעוררים תהיה רבתי, מתי הפך החג האמור בפסוקים לחג הסוכות? הרי בספר שמות הוא מצוין בקשר לאיסוף החקלאי מהשדות, אבל אין הוא נקרא חג הסוכות. ספר דברים אמנם מזכיר את שמו של החג כחג הסוכות, אבל אין הוא מפרש יתר על המידה את הקשר בין איסוף התבואה, ואת העלייה לרגל לבין הישיבה בסוכה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Lilach Daniel לאתר flickr]

בנוסף, אין אזכור של ארבעת המינים שהם כיום אחד הסמלים המרכזיים של חג הסוכות, ולא ברור כמה ימים אורך החג האמור, שבעה ימים או שמונה, היות ואחרי שבעת ימי הסוכות מגיע יום נוסף הידוע כשמיני עצרת?

התשובות לשאלות אלה מצויות בספר ויקרא: "לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.  מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.  מא: וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.  מב: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  מג לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"[7], ובאותו פרק על אתר, ישנה התייחסות לשמיני עצרת כדלקמן:" שִׁבְעַת יָמִים, תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה, עֲצֶרֶת הִוא--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ"[8].

למרות התיאור המדויק בספר ויקרא[9], אין הוא מופיע בשום מקום אחר, מה גם שבתקופת שיבת ציון, המתאר את המציאות בזמנו של נחמיה, שחי במאה החמישית לפני הספירה, האנשים ששומעים את הפרטים מספר תורת משה, אינם מבינים על מה מדובר, לשון אחר, חג הסוכות במתכונתו הידוע לנו כיום לא היה  ידוע לעם ששב לירושלים, ולפי ספר נחמיה רק אחרי שהוסבר להם במה מדובר, העם חוגג את החג כהלכתו:" יד וַיִּמְצְאוּ, כָּתוּב בַּתּוֹרָה:  אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה, אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.  טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ, וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר--צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן, וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת:  לַעֲשֹׂת סֻכֹּת, כַּכָּתוּב"[10].

[בתמונה: סוכות בבוכרה, 1910; מספריית הקונגרס]

אחרית דבר

בחג הסוכות, הנחוג כיום, יש מספר אלמנטים שונים השזורים זה בזה. הישיבה בסוכה עם מועד איסוף התבואה, ולקיחת ארבעת המינים. התיאור המפורש היחידי במקרא, שמזכיר את כלל האלמנטים של החג מצוי בספר ויקרא בלבד. במאה החמישית לפני הספירה, בזמן שיבת ציון, דורש נחמיה בפני הציבור אודות חג הסוכות, ואין הם יודעים מניה וביה.

היכן נוצר הנתק, בו חג מרכזי וחשוב, שבו אף נחנך בית המקדש הראשון בימי שלמה, לא ידוע מספר מאות שנים אחר כך? חוסר ידיעה זה הביא מספר לא מבוטל של חוקרי מקרא לטעון כי הספרות המקראית התהוותה בזמנים שונים; ולכן, יש אפשרות כי שבי ציון בזמן נחמיה לא ידעו על חג הסוכות. מצד שני, קשה להניח כי חג מרכזי כל כך יעלם מהתודעה הקולקטיבית של העם, רק בגלל התהוות טקסט כזה או אחר, היות שבימי המקדש הראשון החג, במתכונת שאינה נהירה לנו כל צורכה, היה ידוע להמוני העם. כדי להשיב תשובה עניינית על כך, נחזור לתיאור בספר נחמיה.

לאחר שזה האחרון מסביר לעם את הלכות החג והעם חוגג אותו בשמחה גדולה, מוסיף כותב ספר נחמיה את הדברים הבאים: "טז: וַיֵּצְאוּ הָעָם, וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל-גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים--וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם.  יז: וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת--כִּי לֹא-עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַהוּא; וַתְּהִי שִׂמְחָה, גְּדוֹלָה מְאֹד.  יח: וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים, יוֹם בְּיוֹם--מִן-הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן; וַיַּעֲשׂוּ-חָג שִׁבְעַת יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט"[11].

כלומר, ספר נחמיה טוען במפורש כי חג הסוכות על פי המתואר בספר ויקרא, לא נחוג מימי יהושע בן נון, עד ימי נחמיה. פער הזמנים  העצום בין תקופתו יהושע(המאה ה – 15 לפני הספירה), לתקופתו של נחמיה, פער של אלף שנה לערך, שבו לא נחוג חג הסוכות, יכול לתת מענה הולם לחוסר הידיעה אודות חג הסוכות בקרב שבי ציון, בלי שום קשר להתהוות הטקסט המקראי.

[לקובץ המאמרים על חג הסוכות, לחצו כאן]

מקורות

[1] מלכים א', פרק ח', פסוק ב'.

[2] ספר הברית - כינוי שנתנו חוקרי המקרא לפרקים כ"א – כ"ג בספר שמות. בפרקים אלה מתוארת כריתת הברית בין האל ובין עם ישראל. ספר הברית כולל אסופה של חוקים שרובם מנוסחים כמקרים פרטיים, הפותחים במילת התנאי "אם".

[3] שמות, פרק כ"ג, פסוק ט"ז.

[4] דברים, פרק ט"ז, פסוקים: י"ג – ט"ו.

[5] מלכים א', פרק ח', פסוקים: ס"ה – ס"ו.

[6] עוד על תהיות אלה, ראה – סוכות – שבעה ימים או שמונה ימים, אריאל סרי -לוי, הארץ, 28.09.2017.

[7] ויקרא, פרק כ"ג, פסוקים: ל"ט – מ"ב.

[8] שם, פסוק ל"ו.

[9] יש תיאור חלקי נוסף של חג הסוכות בספר במדבר, פרק כ"ט. [10] נחמיה, פרק ח', פסוקים: י"ד – ט"ו. [11] שם, פסוקים: ט"ז – י"ח.