האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
משה דיין הוא, אולי, אחת הדמויות המרתקות, המורכבות, והבלתי מפוענחות ביותר בהיסטוריה הצבאית והמדינית של מדינת ישראל. מבין כל הדמויות, שעיצבו את צה"ל ואת דמותם של קציניו, מעטות היו רבות השפעה כמוהו… מעטים היו נערצים ממנו, במדינת ישראל, מעטים הושפלו, ציבורית, כפי שהושפל דיין; הוא היה לדמות מיתולוגית הירואית מחד גיסא, ודמות טרגית ושנויה במחלוקת מאידך גיסא…
לרגל יום העצמאות, אנו מעלים לרשת את החוברת: 'משה דיין – בין אסטרטג למדינאי'. זו החוברת החמישית של כתב העת עיונים בביטחון לאומי, שראתה אור בנובמבר 2003 במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
הקולגה שלנו, Jeppe Vilstrup Hansgaard, פרסם, לאחרונה, מאמר בלינקדאין, שבו הוא קובע כי 50% ממנהלי הארגונים סבורים, שהם יודעים – מיהם העובדים המשפיעים ביותר בארגונים שלהם – אבל המציאות מלמדת שהם לא! מנסיוננו, גם אם קביעה זו היא מעט מוגזמת, הרי שיש בה הרבה ממש!
אם אין "אנחנו" אין מי שינצח, אם אין "אנחנו" היודעים להתאחד כ"אנחנו" וממשיכים את החיים והמפעל הלאומי המשותף, נותר רק סבל השכול והנכות שכל איש נושא לבדו. זו חיוניות זיקת הגומלין בין קדושת יום הזיכרון על מלוא הכאב הכרוך בו לבין אופק העתיד, התכלית והתקווה האמורים להתבטא ביום העצמאות…
פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק כ"ג. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
סיפורו של המקלל בסוף פרשת אמור, קובעת על פי פרשנות חז"ל כי הלאום של הדור הבא נקבע על פי האב. אולם, במאה החמישית לפני הספירה, החל מהפך, האומר כי זהותו של דור ההמשך נקבע על ידי האם. המהפכה החלה כאמור בדורו של עזרא הסופר, ונקבעה אחר כך במשנה כדבר מחייב. מדוע הוחלפה קביעת הלאום מהאב לאם? על כך המחקר חלוק ללא מענה הולם עד ימינו…
תמצית הבעיה של תפקוד משטרה בחברה דמוקרטית – ומה מה שמיחד את המשטרה מכל מוסד חברתי אחר – הוא יכולתה לעשות שימוש בסמכות הכפייה של המדינה, והתנאים להפעלתה של אותה כפייה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המשטרה והדמוקרטיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הצורך לייצר לגיטימציה בקרב האזרחים, יוצר קונפליקט מובנה בקרב השוטרים: הם חיים – מבחינה מבנית ותרבותית – בארגון היררכי דיקטטורי; וצריכים להתנהג בדרך אחת בתוך הארגון; ובדרך הפוכה מחוצה לו. זאת בניגוד, למשל לחיילים, שבאים במגע עם אוכלוסיית אויב. האחרונים פטורים מקונפליקט הזה, כי דפוס היחסים שהם אמורים לקיים נותר היררכי…
מנהג הצום מעמיד אותנו על הצורך לעשות את "חשבון הנפש" גם כאשר הגוף דורש את מזונו. המנהג דורש מאתנו, להגיע לרמת מודעות נפשית כזו, שבה "חשבון הנפש" יגבר על עינוי הגוף, ויאפשר לנו להיות נקיים מהבלי הגוף כשאנחנו מביטים במראה ובודקים אם ראויים אנו לשנה נוספת ב"גן בעדן" המכונה "כדור הארץ"…
דיסוננס קוגנטיבי הוא האופן שבו אנו עובדים על עצמנו כדי ליישב סתירות פנימיות. ניתן למצוא לו עדויות משני קצות המפה הפוליטית: למשל, תומכים מימין מייחסים את ההתנתקות לקדימה, למרות שזאת הייתה ממשלה בהובלת הליכוד שביצעה את המהלך; לעומת זאת, משמאל מסבירים, שההתנתקות נעשתה ללא הסכם, שזה מה שהיה נכון לעשות; למרות שבפועל, הצביעו בעד.
