האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הדמוקרטיות המערביות נותנות לתושביהן תחושה שהן מיצו את הפוטנציאל הטמון בהן. הן מזדקנות, דועכות, מעלות חלודה, הביורוקרטיה שלהן סובלת מסטגנציה חמורה ומכבדות אברים, והן מתמסרות באהבה בידי מחריביהן מבפנים ומבחוץ, שאף אינם מתביישים להכריז על כוונותיהם, בקול גדול. בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, מגמות דומות הביאו לעליית משטרים טוטאליטריים. האם זה גורלן של הדמוקרטיות המערביות, ואנחנו בתוכן, היום?
אירופה שינתה פניה, ומלחמת חרבות ברזל גורמת לה להסתכל בראי… דף זה הוא אוסף שישי של חלק מהסרטונים ומהפרסומים האחרים, המשקפים את ההשתנות הזו, והוא מוקדש לכל העמלים להשיג דרכון אירופי… אתם מוזמנים לתרום כרזות נוספות.
הדחף הבסיסי של מרכיבים עוצמתיים במערכת הוא למקסם את עוצמתם מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביהם מאידך גיסא. זה האופן שבו מערכת מורכבת מתאימה את עצמה לשינויים בסביבתה… אבל לעיתים מתרחשים תהליכים הפוכים, כאשר גורם במערכת, מסיבה כלשהי, מוותר על רווחים אסטרטגיים, נכסים ו/או טריטוריות. תחשבו על הפסקת המלחמה, על ה"הסדרה" בצפון, ועל "שתי מדינות לשני עמים"…
הדף הזה מביא לכם את האוסף ראשון של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע, על מערכת היחסים הבעייתית שלנו עם בתי הדין בהאג. קריאה מועילה.
במקום הבכי והנהי, המאפיינים את מדיניות החוץ הישראלית, הגיעה העת למדיניות אקטיבית ישירה נגד יריבים בזירה הבינלאומית, שתסביר להם שבחישה בעניינים של מדינות אחרות עשויה להיות דו סטרית. בלגיה היא יריבה קשה, והגיעה העת לתמוך, בקול, בעצות, ביצירת לובי ובכספים, בדרישות הפלמים לעצמאות.
מה עוד לא נכתב וצולם על הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי ראה בו בטעות אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבים? הדף הזה מביא לכם את האוסף הראשון של כרזות שפורסמו על התופעה והשלכותיה… אתם מוזמנים להוסיף!
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 47 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
אנחנו רגילים לכך שחולים מפורסמים "מתלוצצים עם רופאיהם". אבל, שמעתם על נדון למוות שמתלוצץ עם תליינו? אני מכיר לפחות אחד: מאג'ד קבוסיפר (Majid Kavousifar), שהוצא להורג בפומבי בתלייה בטהרן, באוגוסט 2007.
מעולם לא שבר הדיכאון הלאומי שיאים גבוהים כל כך. אין פלא שגנץ מחפש נתיב יציאה. הוא הצטרף לממשלה כדי להיות שותף למה שנראה אז כהצלחה, ולא היה עוזב אם היה סבור שהיא מגיעה. במלחמה הזו נעשו כל הטעויות האפשריות בכל התחומים, ונתניהו בעל התודעה ההיסטורית המפותחת צריך לבחור אם יירשם על דפיה כמחריב או כרפורמטור הגדול!
מאז הוגדרו הדמוקרטיות המערביות כליברליות, נוהגים לכרוך את הדמוקרטיה והליברליזם יחד, רקשליברליזם איננו דמוקרטיה ולהיפך. שניהם צצו והתפתחו זה לצד זה, ולעתים קרובות משפיעים זה על התפתחותו של זה, אבל, הקשר ביניהם מורכב, ובקשר הזה יעסוק המאמר הנוכחי.
