מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

(קטעים שלא עובדו למאמרים בגיליון זה) [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: אוהבי וגדעון – קטעים מיום העיון…] תמללו וערכו: שלומית אוהבי, מסטרנטית לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ליאור גדעון, דוקטורנט לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית  יום העיון בנושא "משטרה עירונית בישראל", 6 בינואר 2000, האוניברסיטה העברית בירושלים … להמשך קריאה

חוקרי משטרה, בדומה לאנשים אחרים, חשופים להערכת יתר של יכולתם לאבחן שקרים; ולהערכת חסר של יכולתם לספר שקרים. תוצאות המחקר הוסברו במונחי עיגון וזמינות, שהן הטיות שיפוט מתועדות היטב. המאמר דן בהשלכות של הטיות השיפוט הללו על החקירה הפלילית בכלל, על הפוליגרף בכלל, ועל יחסם של החוקרים אל הפוליגרף…

מאמרו של פרופ' מנחם אמיר ז"ל, בוחן את הקשר שבין ארגוני טרור לארגוני פשע מאורגן ואת האפיונים השונים של יחסים בין שני סוגי הארגונים, ומנתח את הדמיון ואת השוני ביניהם. נבדקות ההשלכות ההדדיות בין שני סוגי הארגונים, כיוון התפתחות מערכות היחסים ביניהם והסכנות הטמונות בקשר זה, כמו גם הפעולות שיכולות להינקט על מנת לבלום אותו.

[תמונתה של ד"ר אראלה שדמי היא תמונת מסך מסרטון היו-טיוב: אפקט הפרפר – 'ד"ר אראלה שדמי, קרימינולוגית'] [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: 3. אראלה שדמי – שיטור עירוני הכרח היסטורי] סגן ניצה (גמלאית) ד"ר אראלה שדמי, מכללת בית ברל ומכון שכטר ללימודי היהדות  (התקבל במערכת באפריל 2000, אושר לדפוס ביוני … להמשך קריאה

המאמר סוקר את התהוות "מודל השיטור המשולב" ברעננה, כשלב בדרך לשיטור עירוני. המשטרה העירונית תעסוק בתחומים המשלימים את עבודת המשטרה הרגילה, והיא תיבנה בדרך של האצלת סמכויות מן המשטרה לרשות המקומית, באותה דרך שבה קיבלו פקחי הרשות המקומית סמכות להכוונת תנועה. משטרה כזו היא כורח המציאות, ומהקמתה ירוויחו הן התושבים, הן הרשות המקומית והן המשטרה.

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: ויסבורד ואח – שיטור עירוני בישראל…] פרופ' דויד ויסבורד הוא פרופסור מן המניין במכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית ד"ר אפרת שהם היא רכזת החוג לקרימינולוגיה במכללה האזורית באשקלון ליאור גדעון הוא דוקטורנט לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית  (התקבל במערכת בנובמבר 2000, … להמשך קריאה

המאמר סוקר את המאבק המתעורר של חלק מראשי הרשויות המקומיות להקמת משטרות עירוניות, על רקע מכלול יחסי השלטון המקומי עם השלטון המרכזי בישראל. בין היתר הוא משווה גם את מסקנות הוועדות הרלוונטיות שהוקמו בנושא – ועדת בכר (ועדה משטרתית) וועדת צדוק, שהוקמה על-ידי המשרד לביטחון הפנים. מסקנת המאמר היא, כי הדגם הישראלי המוצע של משטרה עירונית אינו המודל האמריקני, אלא נטילת אחריות וקבלת סמכות על מערך הסיור (הפטרול) המשטרתי במדים, עם המשמר האזרחי המשלים אותו, ושילובם של אלה עם המערכים הרלוונטיים בעירייה ובקהילה. הצעה זו קרובה למדי לאינטרס המשטרתי של שיתוף ראשי הערים באחריות ובסמכות על תחנות המשטרה, כפי שהוא בא לידי ביטוי במודל השיטור המשולב. מאבק זה הוכרע, למעשה, וקצבו תלוי בהבשלת התהליכים הרלוונטיים בשלטון המקומי.

מפקד, כל מפקד, בין אם יודה בכך ובין אם לאו, מעדיף לעבוד עם קצינים שהיה לו נסיון טוב בעבר ושהוא יכול לסמוך הן על נאמנותם לו ולארגון והן על איכות עבודתם. גם במקרים בהם הקצין אינו מבריק יעדיף מפקד יכולת מוכחת על ההימור שבבחירת אדם לא ידוע, שגם אם הצליח בעבר, רמת "הכימיה" והנאמנות שלו למפקדו החדש תלויים בספק…