סוף עידן האנטי-אינטלקטואליזם במשטרה?
יום העיון במרכז המורשת של משטרת ישראל בבית שמש הוא התחלה צנועה אבל משמעותית: משטרת ישראל נפתחת לאיטה לאקדמיה, ותהליכים אלה ארוכי טווח ואינם ברי עצירה!
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
יום העיון במרכז המורשת של משטרת ישראל בבית שמש הוא התחלה צנועה אבל משמעותית: משטרת ישראל נפתחת לאיטה לאקדמיה, ותהליכים אלה ארוכי טווח ואינם ברי עצירה!
האם הזאב חוזר לחיינו? ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט קבעה ב- 14 לפברואר 2021 כי זאב רוזנשטיין בן ה- 65 ישוחרר ממאסרו תשעה חודשים לפני שסיים לרצות את 17 השנים שנגזרו עליו. פרקליטות מחוז מרכז ביקשה וקיבלה עיכוב ביצוע כדי לבחון בשבוע הקרוב אפשרות לערער לבית המשפט המחוזי. נציין כי באוגוסט 2019 נדחתה בקשתו הקודמת של רוזנשטיין לשחרור מוקדם…
משטרת ניו יורק (NYPD) מהווה כיום מודל חיקוי עבור כל משטרה בעולם, לאחר שבמשך שני עשורים הצליחה לשמור רמת פשיעה נמוכה משך שני עשורים באחד הערים הגדולות בעולם. אולם, מדיניות שיטור הידועה בשם 'עצור וחפש' (stop and frisk) העמידה אותה תחת ביקורת קשה של אזרחים ופוליטיקאים כאחד…
שלום המפכ"ל, תראה כמה אנרגיה שפכת לריק בסוגיית אלימות השוטרים, בשביל לקבל עוד 'שוטר נוגח' באזרח, שתקף נהג משאית ממזרח ירושלים ב'פריים טיים' בטלוויזיה… אתה מלא כוונות טובות, אבל, הטעות העיקרית שעשית מאז נכנסת לתפקיד, היית להתמקד בשינוי האסטרטגיה המשטרתית, במקום להתמקד בשינוי בתרבות הארגונית…
ב- 22 במרץ 2017, פרסם אתר ynet כי נערה בת 15 נאנסה בשיקגו על ידי חמישה או שישה גברים, ותקיפתה תועדה בשידור חי בפייסבוק. איש מבין כ-40 האנשים שצפו בסרטון לא דיווחו על התקיפה לרשויות. בניגוד לשיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, בארץ קיימת חובה על אדם להושיט עזרה לאדם. אבל גם ללא חוק, דומה שניתן לקבוע בוודאות, שפה תופעה כזו לא הייתה מתרחשת!
ההגנה על זכות הייצוג נתפסת כמשרתת "אינטרסים ציבוריים חשובים, כגון: שיפור יכולתם של גורמי האכיפה ובתי המשפט להגיע לחקר האמת, הוגנות ההליך, טוהר ההליך השיפוטי ומניעת (או לכל הפחות הפחתת) הסיכון לטעויות ולהרשעות שווא". הבעיה היא, שבעידוד הסנגוריה הציבורית, תופעת עסקאות הטיעון הולכת ומתפשטת. כיום שיעור הכרעות הדין המבוססות על הודאה שנמסרה בבתי משפט במשפטים פלילים הוא כ-95%, ולרוב מדובר בהודאה, הנמסרת במסגרת עסקת טיעון הנערכת בין הצדדים באישור בית המשפט. אף אם יתכן כי חלק מהנאשמים נהנים מכך, ללא משפט, דווקא הזכות לייצוג עלולה לגרום לנאשמים להודות בדברים שלא עשו ולפגוע בזכותו של הציבור לכך שהאמת המשפטית תתקרב לאמת העובדתית.
המאמר מביא טעימה מהאופטימיות של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, ליצור הרמוניה ביחסי המשטרה האמריקנית עם הקהילה אותה היא משרתת, ולראות בשוטרים יזמים קהילתיים, המניעים קהילות שלמות. גם אם חלק מן הדברים נתפסים היום בעיני הקורא הישראלי כנאיביים משהו, יש להם חשיבות כמכלול, בעיקר על רקע מצבה הנוכחי של משטרת ישראל…
קשה להיגמל מדפוסי פעולה ישנים… דומה שהמשטרה טרם הפנימה את עמדת המחוקק בנוגע להגנה עצמית בעקבות פרשת שי דרומי והשינויים בחוק, ומידי תקופה היא חוזרת ופועלת באותו דפוס שגוי כמקודם. הנה המקרה התורן…
אם רק תזכירו את המילים 'חטיבת הדוברות' ליד איש משטרה, ישר תראו את החיוך שמתפשט על פניו… המלך הוא עירום. החטיבה הזו הפכה ל'קן צרעות' של מלחמת כל בכל. על תוצרים אין טעם לדבר… ואם משהו מצליח (ויש מה שמצליח!) זה תמיד קורה מהסיבות הלא נכונות! מי זוכר שרק לפני כמה שנים עשו את העבודה – בתבונה ובאפקטיביות – דובר ושני עוזרים? ברוכים הבאים לפרדוקס של 'שלטון הביורוקרטיה: המפכ"ל זקוק ליועץ תקשורת חיצוני בגלל יש לו חטיבת דוברות! כיוון שהיא לא מסוגלת לנפק את ה'סחורה', צריך לעקוף אותה באמצעים חיצוניים. אז למה היועץ לא מביא את הסחורה? זה כבר נושא למאמר אחר…
שמו של דוד דזאנשווילי – אז בן 38, עולה מברית המועצות שהתגורר באשדוד, ולא ידוע היה מהם עיסוקיו הרשמיים – נגלה לציבור הרחב בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר הופיע ברשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. אבל, כשם שהיה השם עלום לרובו המכריע של הציבור, הוא נותר עלום גם בעיניהם של חברי רשימת ה-11 האחרים, ונראה שגם בעיני רבים במשטרה…