פנחס יחזקאלי: מה למדנו על "תורת הרשתות" מהבנק של מוני פנאן

באוקטובר 2009, בעיצומה של החקירה שבה מצויה מכבי תל אביב כדורסל ובהשפעת התאבדותו של מוני פנאן וגלי ההדף שיצרה, לאחר שעוד 'פרה קדושה' התנפצה אז מול עינינו, נוכל לעשות שימוש ברסיסי הדימויים של הקבוצה של המדינה ושל המנהל המיתולוגי של מכבי תל אביב, שעשה ימים ולילות למען שחקניו, ללא כל תמורה, ולבחון אילו תובנות ניתן להפיק מהתוויית הפרשה הזו על פי תורת הרשתות…

יחזקאלי ואונגר משיח: רשתות וויזואליזציה – מהפיכה בניהול ובייעוץ הארגוני

בעשור האחרון, בעיקר לאחר פרסום ספרו של אלברט-לסלו ברבאשי: "קישורים – המדע החדש של רשתות", חלה תנופה עצומה בחקר תורת הרשתות ובמהפכת הויזואליזציה הנלווית אליה ("ויזואליזציה של תהליכים" או Process Visualization). תורה זו רואה, בין היתר, את הארגון כאוסף של התהליכים המתרחשים בו. תהליכים אלה ניתנים לידי ביטוי ויזואלי בעזרת רשת שבה משורטטים הגורמים הפועלים, המחוברים זה לזה באמצעות קשרי הגומלין שביניהם (מסרים, פעילויות). ניתן למצוא במקורות רבים אמירות המכנות את תורת הרשתות מהפיכה בתחומי הניהול והייעוץ הארגוני, אולם, רבים עדיין מתקשים להבין את השינוי.

פנחס יחזקאלי: תופעת ההתארגנות העצמית – מרכיב חיוני ליצירתיות ולייצור ידע

[בתמונה: התארגנות עצמית של צפורים בטבע. הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Christoffer A Rasmussen, והוא נחלת הכלל] [לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * בסוף … להמשך קריאה

הצבא האמריקני מגייס את ה'וויקי' לתהליכי ייצור הידע

על רקע העובדה, שבעיית הבעיות של ייצור הידע הינה המודעות, מעניינת העובדה שאחד הארגונים ש"הרים את הכפפה" בתחום זה הינו ארגון צבאי דווקא – הצבא האמריקני. ביולי 2009 בניגוד למסורת שהייתה נהוגה עד אז, החל הצבא האמריקני לעודד את אנשיו – מטוראים ועד גנרלים – להיכנס לרשת ולשתף פעולה בניסוי של כתיבה ותיקוף של שבעה מנהלי השדה שלו מתחומי … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: "מדדי הביצוע הורגים את החדשנות" – האומנם?

"כשמדדי הביצוע הורגים את החדשנות", טענה ארז כי: "כשאתה שם דגש על עמידה בתוכניות היעדים או במדדי הביצוע, עלול להיווצר מצב, שבו העובד מעדיף להתרכז בעיקר בממד הזה, ולהתעלם מכל רעיון שיסיט אותו ממנו". האמנם?

רזי ויחזקאלי: ניהול ומנהיגות, והקשר לאפקטיביות וליעילות

[תמונה חופשית שהועלתה לפליקר על ידי jaywillis1] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' עפרון רזי הם מומחים בתחום האבחון הארגוני. מאמר זה מבוסס על פרק מספרם "אנטומיה של ארגונים צבאיים, שראה אור בהוצאת משרד הביטחון ומודן בשנת 2013. *  *  * בפוסט הקודם עסקנו במשמעותם המשתנה של שני מושגים וותיקים בספרות הניהול ובפרקטיקה של ארגונים –  המושגים … להמשך קריאה

הפער הגדל בין אפקטיביות ליעילות והשפעתו על השבחת הערך הארגונית

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jurgen Appelo לאתר flickr] השינוי הפרדיגמטי המתהווה בחשיבה הניהולית המערבית המודרנית משפיע, בין היתר, על התפתחותם של מושגים בסיסיים בתחום הניהול, ומשנה את משמעותם באופן קיצוני. השינוי הזה איננו תיאורטי בלבד, ויש לו השלכות רבות על דפוסי ניהול קיימים ועל יכולתם של מנהלים להשביח את ערך הארגון שעליו הם מופקדים. נדגים זאת בעזרת משמעותם … להמשך קריאה

הקוד הגנטי כמורה דרך לארגונים

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Stuart Caie לאתר flickr] באחד הפוסטים הקודמים כבר העלינו את התיזה, לפיה מערכות מורכבות, מתחומים שונים, מתנהגות בצורה דומה; ונוכחנו כי התבוננות במערכות בטבע מסייעת לנו להבין דברים המתרחשים במערכות ארגוניות. מערכות ארגוניות למיניהן, גם בעולם העסקי וגם בשירות הציבורי, מתפקדות כיום בסביבה דינמית המשתנה במהירות, כש'מטרת העל' שלהן היא הישרדות במובן של פיתוח … להמשך קריאה

"עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני…" – האמנם?

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Rennett Stowe לאתר flickr] פעמים רבות אנו שומעים את המשפט "עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני…" כמעין אליבי לאי ייצור ידע. שהרי, אם הידע קיים כבר במקומות אחרים, למה לא להקל על עצמנו להשיגו משם? כך לדוגמה, חברת "בריטיש פטרוליום" ("British Petroleum") נוהגת להעניק מידי שנה את פרס "גנב השנה" לעובד שהצליח להשיג את … להמשך קריאה

"ייצור ידע" – כאוס יצירתי, החיוני לארגונים

[מקור התמונה] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] בפוסט זה נטען, כי המרכיב החיוני ביותר לארגון במציאות דינאמית המשתנה במהירות הוא "ייצור הידע" (Knowledge Production). יותר ויותר נדרשים ארגונים לקבל החלטות "פורצות דרך", שאינן בבחינת "עוד מאותו דבר", או "חיפוש המטבע מתחת לפנס". המפתח לכך הוא סוג מסוים של ידע. נגדיר לצרכינו את תהליך "ייצור הידע" בארגון כ"כאוס … להמשך קריאה