מורכבות בביטחון לאומי

ב- 2012 פרצו האקרים רוסים את הרשת החברתית, לינקדין, ובה מאה ושבעה-עשר מיליון סיסמאות מוצפנות של משתמשים. אם לאחת החברות המאובטחות ביותר בעולם הייתה פריצה שכזו, הפרשיה הזו צריכה ללמד את כולנו לקח חשוב: אין יותר פרטיות אמתית בעולם! רוב הסיכויים שכל המידע עלינו – לא רק ססמאות, אלא גם פרטים מזהים, מקום מגורים וכל היתר – כבר נמצא בידיים של הממשלות הגדולות מסביב לעולם, ואולי גם בידי ארגונים נוספים. אבל, המידע הזה תקף רק לזמן שבו נאסף.

פרשת בהר בספר ויקרא מציגה כלכלה עם חמלה חברתית. היא עוסקת בהרחבה בציוויים הקשורים לקרקע – שמיטה ויובל. בשמיטה יש ציווי על מורטוריום של עבודת האדמה, ואילו ביובל יש ציווי על מורטוריום מוחלט, וכל קרקע שנמכרה אמורה לחזור לידי בעליה המקוריים. המקרא גם אוסר ריבית, ומאפשר מתן הלוואות והחזרת אותו סכום בדיוק…

בשיטת הבחירות שלנו אנחנו בוחרים מפלגה. למפלגה יש מנהיג, וכמו קבוצת כדורגל, תלויה הצלחתו באיכות חברי הכנסת וביכולתם לשחק 'משחק קבוצתי'. מי שלא משתף פעולה, מוחלף ביום פקודה. כך נכון וכך צריך, ואם רוצים שיטה אחרת, צריך לעבור לבחירות אזוריות, שבהן יש קשר ישיר בין חבר הכנסת לבוחריו.

התוצאה הסופית של עסקת הגרעין עלולה להיות גדילת מעגלי השפעתם של הכוחות השמרנים בחברה, במערכות הכלכליות במערכות הפוליטיות ובמערכת הצבאית האיראנית. לכן, על המערב למצוא את הדרך, בטווחי הזמן המידיים, להתמודד עם אסטרטגית הלחימה האסימטרית של משמרות המהפכה האיראנים ברחבי המזרח התיכון דבר שיגרור את הקטנת מעגלי ההשפעה של השמרנים או לפחות ימנע מהם לגדול. ללא הגבלות של ממשל אובמה על מדיניות החוץ האיראנית ועצירת התפשטותה תוביל העסקה להתחזקות המחנה השמרני.

לפני לכתו ינסה, כנראה, נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובאמה, לפתור את הבעיה הפלסטינית. כיצד יעשה זאת? אובאמה לא יכול לפעול באמצעות בתי המחוקקים האמריקאים, כיוון שאין לו רוב. הוא גם לא יכול לפעול לפני הבחירות בארצות הברית, כי בכך הוא מזיק למועמד המפלגה הדמוקרטית. אבל, בין הבחירות ב- 11.08.2016 להשבעת הנשיא החדש ב- 01.20.2017 ישנם 73 ימים! זהו חלון הזמנים שבו יהיה משוחרר לקדם יוזמת שלום חדשה, שתקבל תוקף החלטה של מועצת הביטחון.

האם נתניהו הוא "גאון פוליטי", שמצליח בעורמתו לתמרן את כולם לטובת שרידותו האישית? דומה שההסכם הקואליציוני עם אביגדור ליברמן לא היה מתוכנן, אלא התהווה מתוך הנסיבות. בערבו של יום, לא היה יצחק הרצוג מסוגל "לספק את הסחורה" באילוצים הקיימים, ונתניהו נאלץ "לבלוע את הצפרדע", להכניס למיטתו את זה שמשתוקק לרשת אותו, וגם לספק לו את הכלי האפקטיבי ביותר לעשות כן: את משרד הביטחון. בנוסף, "זכה" נתניהו בפרס נוסף – שניים במחיר אחד, אם תרצו – הוא בנה במו ידיו את היריב העתידי המסוכן ביותר במחנהו שלו: את משה יעלון…

התקווה בעולם המערבי – שבעקבות עסקת הגרעין תגדל השפעתם של המתונים באיראן – גרמה להקשחת הקו של קבוצת השמרנים במדינה זו, במבחר נושאי פנים וחוץ. המתח המובנה בין שתי הקבוצות יגיע בסוף לנקודת השבירה, שממנו תצא קבוצה אחת וידה על העליונה. זהות הקבוצה המנצחת תיקבע על ידי מבחר פרמטרים, וביניהם, תזמון העימות העיקרי ביניהן וחוזקן היחסי (פוליטי כלכלי וחברתי).

בפרשת אמור שבספר ויקרא, מופיע ציווי מפורש לקדש את שם האל ולא לחלל את שמו. הביטוי, קידוש ה', אינו מופיע במקרא, והוא נזכר לראשונה בתלמוד. חז"ל הגבילו את מסירת הנפש על קידוש ה', רק על שלושה איסורים, שאם על היהודי נגזר לעבור עליהם, עליו למסור את נפשו ולא לבצעם. המדובר על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים…

שחיתות שלטונית היא תוצר טבעי של תופעת העוצמה, ומאבק העוצמה, במערכות חברתיות וארגוניות. לא ניתן להכחיד אותה. היא תמיד תהיה איתנו. כמו הרפס על השפתיים, היא תתפרץ ותגדל לממדים שיהיה קשה לחיות איתם, באותם זמנים שבהם נחלשת ההגנה הטבעית של הגוף; ולהפך. תצטמק כאשר מנגנוני ההגנה של הגוף יהיו בשיא תפקודם. בתיאוריה, אמורה הדמוקרטיה לייצר עמידות כנגד השחיתות השלטונית. בניגוד לדיקטטורה, שבה שולטת קבוצה אחת על ההון, השלטון והתקשורת, הרי שהדמוקרטיה יוצרת לכאורה איזונים ביניהם. אבל, הגישה הזו נאיבית. בפועל, מתקיים מאבק עוצמה מתמיד בין בעלי העוצמה הללו, ההון, השלטון והתקשורת, ובעלי ההון מנצחים בו. שחיתות שלטונית היא התוצאה של השתלטות ההון על השלטון (הרשויות, המבצעת והמחוקקת) ועל התקשורת!