האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
המאמר בוחן את הסיבות לכך, שמדינות דמוקרטיות פועלות, לעתים, בניגוד למהותן ולעקרונותיהן, ונוקטות באלימות בלתי מידתית קיצונית כנגד אזרחיהן בני המיעוטים. מקרים אלה אינם שכיחים כלל וכלל שכן מנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה מונעים ממנה להפעיל כוח באופן בלתי מידתי. אולם, לעתים רחוקות, בעתות של משבר ובנסיבות חריגות, מנגנוני ההגנה הללו כושלים…
עברו כמאה שנים מאז קבע משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק: "לא נהיה עם נורמלי, עד שיהיו לנו זונות יהודיות וגנבים יהודים". היום, הפשע המאורגן הישראלי מגלגל הרבה מעל ל-50 מיליארד ש"ח בשנה; וכמו ההי טק – גם הוא הפך לשם דבר בעולם… ניתן לחלק את התפתחותו לחמש תקופות. התקופה הראשונה – ה'ילדות' – תקופת הצנע (1959-1949) היא נושאו של מאמר זה.
בחינת נסיבות פריצתה של פרשת התבטאויות הרבנים בסוגיית הגיוס לצה"ל יכולה להוות פתיח נהדר לשיעור בתקשורת ובשיח ציבורי. מדובר בדיאלוג שקיים הרב שלמה אבינר עם תלמידו, שבו, יותר משהרב מוביל את הדיון, הוא מובל אליו על ידי שאלות התלמיד (תלמיד ספציפי אחד, עם נסיבותיו הייחודיות. לא פסק הלכה ולא דרשה לציבור רחב). החומר הפרוס לפניכם…
מה דוחף את הבאת סוגיית המוטיבציה לגיוס לדיון ציבורי חוזר ונשנה? מכיוונים שונים בחברה הישראלית מבקשים שינוי במודל הגיוס: מבקשים לעבור מגיוס חובה לגיוס צבא מתנדבים מקצועי. מאותה סיבה חתרנית מרבים לעסוק בבעיית אי השוויון בחלוקת נטל הגיוס, בהבנה שהבאת הציבור לדרישה למימושה המלא בהליכה עד הקצה, תעורר תודעת משבר. בהעצמת החרדה ממגמת אבדן המוטיבציה, מבשילים את הפתרון האחר: צבא מקצועי כמשלח יד. אם לא תהיה חובת גיוס בחוק, לא יהיו יותר משתמטים מחובת גיוס, ומי שאינו מתגייס, פטור מהתנצלות…
הטענות, שכניסת נשים ליחידות לוחמות לא נעשית מצרכים ביטחוניים, אלא כדי לעשות תיקון עולם ולקדם אג'נדה חברתית-פמיניסטית, ולמעשה, הן פוגעות בכשירותו של הצבא ובמוטיבציה שלו אינן חדשות. למול טענות אלה באתי להציע הסתכלות הפוכה לגמרי: שילוב הבנות במאמץ הלחימה הוא המענה למגמות אנטי מיליטריסטיות שחלחלו לחברה הניאו ליברלית וכרסמו במוטיבציה לשרות קרבי. אמחיש זאת בעזרת הסרט וונדר-וומן כמשל…
בשלושה מאמרים במדור הדעות של ישראל היום, ניתנה בשבוע האחרון התרעה מודיעינית לתפנית אסטרטגית במאבק הישראלי פלסטיני. שלושת הכותבים מומחים לזירה הערבית: יוסי קופרווסר, אייל סיזר וראובן ברקו, התריעו על תהליך המגיע לקיצו. אולם, השאלה המכרעת – שאינה בתוקף סמכותם המחקרית של מומחי המודיעין – היא, קודם כל, מה שאיפותינו – בהיבטי חזון לאומי – וכיצד מתבטאות שאיפותינו במיקוד לאינטרסים שרצוי לנו להתמקד בהשגתם. בדיון הזה – כפי שהיטיב להדגיש דוד בן גוריון – צריכה להוביל ההנהגה הלאומית ולא המומחים המקצועיים.
הציפייה המובנת מאליה ממנהיג לאומי – להנחות דרך בסבך קשיים ומאבקים – חייבה תמיד את היכולת להגדיר למונהגים יעד, לשכנע אותם כי הוא בר השגה, ללכד אותם ולרתום את מאמציהם לדרך הנראית כמובילה להשגת אותו היעד. לשם כך, מנהיג צריך לגבש שיטה ותפיסה ובה תיאוריה על תנאי המציאות, באבחון עדכני של בעיותיה המרכזיות. מכאן תגובש תכנית פעולה לקראת מציאות רצויה יותר. עם האתגר הזה מבקש יאיר לפיד להתמודד בספרו. עצם ההעזה להתמודדות באתגר ראויה להערכה. אולם הספר ניחן במעלה נוספת: הוא מציג את הגותו הפוליטית האישית של יאיר לפיד כפי שנכתבה בידיו…
זהו מאמר שלישי בסדרה זו, של חילופי מאמרים, על מוטיבציה, בארגונים בכלל ובצה"ל בפרט, ועל איכות מדידתה. במאמר זה משיב האלוף גרשון הכהן למאמר תשובה של אופיר צ'רניאק – יועץ ארגוני ובלוגר. השורה התחתונה: הדיון בסוגיה זו רחב הרבה מעבר למחקר פסיכולוגי סוציולוגי על המתרחש בדינמיקת היחידה הצבאית. זוהי התבוננות ביקורתית על תופעת האדם, ועל יומרת מדעי החברה לטפל בתופעה, כאילו היה מדובר בתופעה פיזיקלית…
הצהרת טראמפ צריכה להיבחן להבנתי, מנקודת מבט החורגת הרחק מעבר לשאלה, מה קיבלנו ומה נידרש לתת. הפרשנויות הרווחות לכודות בתפיסה רציונלית מערבית, על אופיו והגיונו של תהליך אסטרטגי. אלא, שהמפתח להבנת הגיונו של טראמפ מצוי במודל תכנון אסטרטגי אחר, קרוב במידה רבה לאורח החשיבה הרוסי…
נתוני בדיקת המוטיבציה של צעירים להתגייס לשירות קרבי בצה"ל מלמדים על ירידה קלה אך עקבית, הנמשכת לאורך זמן. מה ניתן ללמוד מזה?
