האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
איך הגיע סמארטפון לפעולה מבצעית, בניגוד מוחלט לפקודות הצבא. מה עוד לא נאמר בסוגיה זו בעשור האחרון, מאז מלחמת לבנון השנייה? החייל שהביא את הסמארטפון לעמדה סיכן את עצמו ואת חבריו לכוח. הנחת העבודה של חיילי צה"ל חייבת להיות שבידי החמאס ישנם אמצעי איכון ואמצעי ירי והם מסוגלים לפגוע בחיילי צה"ל הנערכים על גדר המערכת!
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השואה ומלחמת העולם השנייה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
מעונות הילדים שהוקמו בגטו טרזין, שהיו ייחודיים בטיבם, ניסו לנתק את יושביהם מן החוויה הקשה של הגטו, ולבנות לילדים עולם ראוי משלהם. בעולם זה, ניסו המדריכים לצקת תוכן של ערכי מוסר וצדק כפי שנהוג היה קודם המלחמה. הייתה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, היות ובתי הילדים לא היו חממה סגורה, והשפעת המאורעות בגטו חלחלה כל הזמן פנימה…
השימוש המוגבל של אסד בסארין מעיד שהוא מצוי עדיין בידיו במשורה. זוהי העדות הטובה ביותר לכך, שההסכם לפרוק סוריה מנשק כימי היה אפקטיבי מאוד, ואחת הנהנות העיקריות ממנו היא מערכת הביטחון הישראלית, שבזכותו, מאוימת הרבה פחות בתחום הלוחמה הכימית.
הדיבור על גישות לגאולה מסביר גם את ההבדל בין המגמה המהפכנית, מלאת האמונה, של חלוצי מפלגות הפועלים; לבין חסידי ז׳בוטינסקי. בניגוד לחלוצים הפועלים, לז׳בוטינסקי – וגם לבנימין נתניהו, כאדם אירופי נאור משכיל ומודרני – לא היה מקום לרעיון הגאולה. אצל בן גוריון הכול סובב סביב קוסמולוגיה של גאולה…
אחד הטיעונים המועלים בעד הסדרים ביטחוניים, כאלה ואחרים, הוא, שההסדרים יביאו להקמת גבול בינינו לבין שכניניו ויאפשרו לנו שליטה מוחלטת בגבול… כל איום שיגיע מן הגבול אפשר יהיה לטפל בו בקשיחות הרצויה והנדרשת. כדאי שאלה שעוד מאמינים בגישה הזו בשכונה המטורפת הזו שלנו, יחשבו מסלול מחדש בעקבות אירועי ליל הסדר…
המתיחות המתמשכת על גבול רצועת עזה, מחייבת בחינה של התגובה הישראלית הנדרשת, לאור האינטרסים הלאומיים שלה.
אינטרסים לאומיים או אינטרסים חיוניים (National interest) הם צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד, שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם. מהם אינטרסים הלאומיים הישראליים מול המדינה החמאסית בעזה והרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון?
זהו מאמר שלישי בסדרה זו, ובו אבחן, מדוע לא מתחדשת ההתיישבות היהודית בנגב, וכיצד מנסים השלטונות להתמודד עם האילוצים הביורוקרטיים-משפטיים-ערכיים הניצבים בפניהם.
זהו מאמר שני בסדרה, העוסק במאפייניהן השונים של כל אחת מן האוכלוסיות – הערבית והיהודית – המאכלסות את הנגב
במאמר שפרסם INSS ב-2011, כתב תא"ל מיל' שלמה ברום, שהיה ראש החטיבה האסטרטגית באג"ת: "התועלת הביטחונית השולית הנובעת משליטה בבקעת הירדן איננה שקולה למציאות האסטרטגית שתיווצר כתוצאה מחתימת הסכם קבע הוגן עם הפלסטינים ומהסדרי פיקוח בינלאומי". וזהו לוז העניין: אינני מאמין במושג "הסכם קבע בר קיימא". לא רק בינינו לבין הפלסטינים, גם לא בין הפולנים לגרמנים…
