מאז הפסידה מכבי תל אביב כדורסל את כתר האליפות, הפליאה התקשורת את מכותיה במאמן מכבי תל אביב, פיני גרשון. כגודל הציפיות שליוו את כניסתו לתפקיד בנובמבר 2008 – על תקן ה"משיח" שאמור היה לחלץ את הקבוצה משרשרת הכישלונות שאליהן נקלעה – כך חוזק החבטות שחבטו בו עתה.
ההנחה היתה שיש לגרשון את ה"ידע" מהעבר, כיצד לבנות את הקבוצה ה"נכונה" וכיצד להתאים לה את שיטת המשחק הנכונה, על מנת ש"תחדש ימיה כקדם". ניתן היה לצפות, לכאורה, שפיני גרשון, היחיד במאמני ישראל שזכה בעבר עם מכבי בשלושה גביעי אירופה ושתי סגנויות גביע אירופה ושלא השמיט אליפות ישראלית עם הקבוצה בעבר, הגיע למכבי תל אביב, יחזיק בידיו את אותה "נוסחת קסמים".
אם כך, מדוע הכזיב ה"משיח"?
דמו קבוצת כדורסל ל"רשת" המורכבת מ"סוכנים עצמאיים", המחוברים ביניהם ב"קשרי גומלין". ככל שהקבוצה מתגבשת, נוצר "ידע" רב, חלקו "סמוי" וחלקו "גלוי", שזורם בתוך "קשרי הגומלין" הללו.
כשהקבוצה מצליחה, מתועד החלק ה"גלוי" על ידי המאמן, השחקנים, מאמני ספורט, כתבים ועוד והופך ל"מידע" – במקרה שלנו, לתורה מקצועית". כך הפכו תרגילי ההתקפה של פיני גרשון, הגנת ה- "Matchup Zone" החכמה שלו, הרוטציה המסודרת, החילופים השפויים שביצע והטכניקות להקנות ביטחון לשחקנים, מושא לחיקוי באירופה כולה.
האפקטיביות של ה"ידע" הגלוי הזה – כמו כל "מידע" מתועד נגיש וידוע – מוגבלת. שהרי, מרגע שנתבררה השיטה למאמני הקבוצות היריבות מתחילה האפקטיביות לרדת. השיטה נלמדת היטב על ידי היריבים, נקודות התורפה שלה מתגלות, ואותם יריבים שוקדים על מענים אפקטיביים, שינטרלו את האפקטיביות שלה.
על המאמן, השחקנים והסגל לפצות על אבדן "הידע הגלוי" הזה ב"ייצור ידע" חדש. אחרת – יורדת רמת האנטרופיה הארגונית לרמות שעלולות לסכן את הקבוצה.
מצב זה נכון בכל מגזר ובכל תחום. כך היה למשל במלחמות נפוליאון, כאשר האפקטיביות של נפוליאון כמצביא נמצאה בירידה, כאשר הוא דבק בשיטותיו הרגילות ולא חידש, בעוד שיריביו למדו היטב את צעדיו, וסיגלו לעצמם גישות ותפיסות שונות – שטיפח נפוליאון בעצמו – על מנת להביסו (שלח, 1996, ע' 309).
נחזור למכבי תל אביב. לא רק "ידע גלוי" נשחק ומאבד את הרלוונטיות שלו. בנוסף ל"ידע הגלוי" (תרגילי ההתקפה וההגנה ושיטות הפעולה) "נוצר" גם "ידע סמוי", אשר "זורם" בקשרי הגומלין. "ידע" זה חשוב לא פחות ואולי אף יותר מכל מה שהזכרנו. זה ה"ידע" שמגבשים המאמן, השחקנים וצוות הקבוצה על מנת לתפקד ביחד, ולהתחבר כפרטים ל"מערכת מורכבת", שהסך הכל שלה גדול בהרבה מסכום חלקיה.
זהו "ידע" שרלוונטי לקבוצת שחקנים ספציפית במועד ספציפי. די שאחד הגורמים המשמעותיים בחוליה יפרוש, כדי שחלק מהותי מה"ידע" הזה יהפוך ללא רלוונטי. אם נחזור לדימוי הארגון כ"רשת". רשת בנויה מ"רכזות", המנקזות אליהן את מירב "קשרי הגומלין". הוצאת "רכזת" מהרשת" תשנה את מערכת "קשרי הגומלין" ותביא לאובדן חלק מהאינפורמציה העוברת בהם, ובתוכה "הידע הסמוי". שינוי זה הוא בלתי הפיך.
פיני גרשון יכול היה, אמנם, להביא איתו למכבי תל אביב ב- 2008 "ידע", אולם לא לשחזר את האינטראקציה שיצרו ביניהם שאראס, וויצ'יץ',פארקר, באסטון, מוני פנאן ויתר גיבורי העונות המוצלחות ההן במכבי - שחקנים, מאמנים ומנהלים כאחד.
לסוגיית אבדן "הידע הסמוי" לקחים חשוב לניהולם של ארגונים. אחד מהם הוא, למשל, מערכת השיקולים אם לפטר או לעודד את פרישתם לגמלאות של עובדים. מה שנשקל, בדרך כלל, בעת הפיטורין הוא ה"ידע" הספציפי של העובד וחשיבותו לארגון. אולם, לא נלקח בחשבון, למשל, משקלו של אותו עובד ברשת הארגונית (מבנה הארגון כרשת שונה תכלית שינוי מהמבנה ההיררכי המוכר. העוצמה הארגונית מצויה ברכזות ולא בהגדרות הפורמאליות של התפקידים, וגם עובד פשוט במדרג ההיררכי יכול להיות "רכזת" ארגונית שמשקלה עצום),
ארגון שמאבד חלק מעובדיו החשובים באמת הוא ארגון פגוע, שסיכוייו לשרוד אינם מבטיחים. אנו יודעים למשל שהחלפת גנרלים בארגונים הצבאיים והסמי צבאיים אינה נוחה לקברניטים, שנוטים בעיתות מתיחות לדחות את פרישתם, על מנת שלא להיקלע לעימות צבאי עם פיקוד שטרם צבר ניסיון. ראינו גםן את המחיר ששילמנו כולנו עת נקלענו למלחמת לבנון השנייה עם ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל חדשים ולא מנוסים בתפקידם מחד גיסא ובשיתוף פעולה אפקטיבי ביניהם מאידך גיסא.
פלישת גרמניה לרוסיה ב"מבצע ברברוסה", במהלך מלחמת העולם השנייה, נסמכה ברובה על ההיגיון הזה. ה"טיהור" ענק המימדים שביצע סטאלין ב"צבא האדום" ב- 1937 פגע בו אנושות, והפך אותו מגוף נמרץ וער, מצויד בשפע ודרוך לקראת רעיונות חדשים, לגוף משותק וקפוא (קלרק, 1979, ע' 34). אולם, היטלר לא לקח בחשבון את העומק של רוסיה שאפשר לה להרוויח זמן; ואת משאביה העצומים, ואת יכולת ההתאוששות של הצבא האדום, כולל היכולת "לייצר ידע" חדש, מרגע שקשיי המלחמה "הפשירו" את ה"קיפאון" שיצר המשטר על יכולת "ההתארגנות העצמית";
מכאן, ששרידותו של ארגון לא יכולה להיות תלויה ביכולתו לשחזר "ידע סמוי" שאבד, אלא תלויה ביכולתו "לייצר אנטרופיה" חדשה במקום זו ש"נשרפה".
לכן, על הנהלת מכבי תל אביב היה לבחור את המאמן המתאים ביותר לבחור את אותם שחקנים, שיוכלו ליצור את האינטראקציה הנכונה ביניהם וליצור "ידע ארגוני סמוי" חדש שיחפה על אובדנו של הידע הקודם; שישכיל ליצור את התנאים שיעודדו "התארגנות עצמית" בקבוצה שתחיש את היווצרותו של "ידע" כזה.
ניהול נכון של תהליך בחירת המאמן היתה יכולה למנוע במכבי את האכזבה. לו היו מגדירים נכון את היעד, מאפיינים את הנסיבות ומגדירים את הדרישות. היה כישלונו של פיני גרשון ניתן למניעה.
מקורות
- קלרק אלן (1979), מבצע ברברוסה, תל אביב: מערכות.
- שלח חזי (1996), נפוליאון 1813, מלחמת העולם הראשונה, ירושלים: כתר.
