[אלימות שוטרים בתא מעצר, תיעוד מצלמות האבטחה: חדשות 10]
[לאוסף המאמרים על אתיקה לסוגיה, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כשאנחנו אומרים אתיקה מקצועית, אנחנו מתכווננים לבעיות מוסר. אבל, האמת היא שאתיקה מקצועית שונה מאוד ממה שאנחנו מדמיינים לעצמנו, ורוב עיסוקה בשאלות של זהות מקצועית. משמע, איך אני מעצים את מעמד המקצוע שלי ואת מעמדי כבעל מקצוע, ואיך אני שומר על עצמי ומוודא שלא חל סחף במעמד המקצוע שלי, או ברמת הסיכונים שאני חווה במהלך העבודה. במילים אחרות, איך אני בונה לעצמי עמוד שדרה מקצועי.
אתיקה מקצועית היא עמוד השדרה המקצועי של כל פרופסיה. היא הגורם שמביא לכך שהסביבה תרכוש כבוד לבעל אותו עיסוק. כך לדוגמה, הכנסת ומעמד חבריה היא דוגמה מצוינת לפרופסיה, שעמוד השדרה שלה התעקם...
מצב המשטרה לצערי, איננו שונה בהרבה! היא אחד המקצועות שנשחקו מאוד בישראל - הן מבחינת מעמד; הן מבחינת סיכון אישי ומקצועי; והן מבחינת הגיבוי שלו ניתן לצפות מהמערכת. היום המשטרה היא "ארגון חרדה" שבו איש איש לנפשו, וגיבוי הוא מדע דמיוני. העובדה שאין לשוטרים וועד רק מחמירה את הסוגיה, מפני שאין גורם שיעצור את הסחף!
בעבר, הדרך של שוטרים להתמודד עם הקשיים הייתה, לסגל לעצמם מה שמכונה 'ראש קטן'. היום, להיות 'ראש קטן' זה מרשם בדוק להסתבכות, ומטרתי הרי למנוע מהם הסתבכות...
עידן המצלמות הפך את הקערה על פיה. הוא אפשר לאזרחים - שבמשך שנים חיו בתחושה קשה שהמשטרה שלהם מייצגת אינטרסים זרים (או במילים ששמעתי לא פעם מאזרחים: "שמשטרת המנדט הבריטי עדיין פה") - ושאיבדו אמון במשטרה, להחזיר מלחמה ולתעד את המפגשים איתה. חלק מהאזרחים עושים זאת בצורה מניפולטיבית, תוך כדי עריכת הסרטון והשמטת החלקים הבלתי רצויים מבחינתם:
[בתמונה: כשהאזרח מקניט אין תיעוד, אבל ברגע שהשוטר מתפרץ, המצלמות נשלפות... אז למה הוא מתפרץ? למה אינו לומד? למה??? לתמונת המקור לחץ כאן]
אז לאלה מהשוטרים - המבקשים לשקם את מעמד המקצוע שלהם ולהפחית סיכונים אישיים ברחוב - אני מבקש להציע 8 כללים של "עשה ואל תעשה", שאמורים להגן עליהם בתפקיד הקשה וכפוי הטובה שהם ממלאים.
שוטרים יקרים, אתם חיים היום במציאות קשה ובוגדנית, שהפכה את המשטרה למה שמכונה "ארגון חרדה" שאיננו רוצה ואיננו מסוגל כמעט לגבות את אנשיו. אם תפעלו על פי 8 הכללים הללו, לא תזדקקו לגיבוי:
כלל ראשון: לא להתבלבל. בעל הבית של השוטר הוא האזרח. לא המפכ"ל ולא השר!
הכלל הזה מוליך אותנו למשמעויות משטרה בחברה דמוקרטית. בניגוד לצבא, משטרה בחברה דמוקרטית אינה שייכת לשלטון. היא שייכת לאזרחים, שבסוג של אמנה חברתית, הם מפקידים בידיה חלק מזכויות האזרח שלהם, והיא דואגת עבורם לשמירת אורח החיים התקין!
לכן, האזרח הוא זה שהמשטרה חייבת לו דין וחשבון. מילת המפתח בתחום זה היא אחריותיות משטרתית - Police Accuntability. משטרה שאיננה נותנת דין וחשבון לאזרח ושהאזרח סבור שהיא פועלת בניגוד לאינטרס שלו מאבדת את הלגיטימציה שלה, ומשטרה ללא לגיטימציה אינה יכולה לפעול במשטרים דמוקרטיים (להבדיל ממשטרים דיקטטוריים, שבהם המשטרה עובדת בשביל השליט נגד האזרחים, במטרה להבטיח את המשך שלטונו!).
ולכל מי שעדיין סבור שהוא קיים למען מפקדיו (זהו קוד הנאמנות, אחת הצרות בתרבות הארגונית המשטרתית...) הנה לכם המבחן האולטימטיבי: כאשר פורצת סערה ציבורית, הפיקוד מתקשה מאוד לגבות אתכם... למה? כי גם בעל הבית שלו, מסתבר, הוא האזרח!
לאיזה יחסים אמור שוטר לשאוף ביחסיו עם האזרח? בתמונה שלמטה נותן שוטר דוגמה מעניינת לדפוס היחסים שנתפס רצוי בעיניו: "תפקידי להגן על התחת שלך" הוא הדפיס על חולצתו. "לא לנשק לך אותו!"
ובכן, שוטרים לא אמורים להתחנף לאזרחים, ואזרחים לא צריכים לאהוב שוטרים. הם גם לא צריכים לפחד משוטרים. הם צריכים לכבד אותם! המבחן האמתי של שוטר, שכדאי שיבדוק עם עצמו בסוף כל משמרת הוא, האם גרמתי היום לאזרחים לכבד אותי!
כלל שני: גרמו לאזרחים להרגיש שאתם קיימים בשבילם!
שוטר צריך לתת לאזרח את השירות שהוא מבקש ממנו. לא להחליט בשבילו מה הוא צריך. בטח לא לחנך אותו (שוטר הוא משרת ציבור. לא מחנך ציבור)!
כך לדוגמה כתב אחד מחברי בפייסבוק: "לפני כמה ימים נסעתי לכנס של הארגון שלי. היה פקק גדול מאוד. בפניה ימינה. עמדה שם ניידת משטרה. מה היא עשתה שם? חילקה דוחות לנהגים שעקפו במקום לשחרר את הפקק על ידי הארכת משך הרמזור. זו לדעתי מהות הסיפור. אני חושב שהשוטרים לוקים בהבנה של - בשביל מה אני פה. מה מהות העבודה שלי כשוטר? מה מהות התפקיד שלי? זו סוגיה של תפיסת תפקיד במובנה העמוק ביותר."...
אחת המחלות הקשות ביותר המאפיינות התנהגות שוטרים היא לארוב לאזרחים נורמטיביים, משלמי מסים, כדי להגדיל את נפח האכיפה. אין טעות גדולה מזו! משרת ציבור איננו אורב לאלה שאותם הוא אמור לשרת!
זכרו: מי שאורב לאזרחים נורמטיביים וצד אותם, הביא לכך שבעולם של מצלמות, האזרחים התחילו לצוד אותו בחזרה!
היום לצערנו, האזרחים הם הדגים ששוטרים לוכדים על מנת למלא את תאבונה של הסטטיסטיקה המשטרתית (ראו המחשה בסרטון למטה). הסטטיסטיקה הזו היא בעיית הבעיות בקשר עם האזרח! כל נתון שגורם לשוטר לפעול נגד הכלל הזה אסור שייספר.
שוטרים, מי שאורב לאזרחים - נורמטיביים, משלמי מסים - בחברה דמוקרטית, חוטא לתפקידו! לעולם אל תארבו לאזרחים. הם לא האויב! חשבו תמיד, כיצד פעולותיכם משפיעות על האופן שבו תופסים אתכם אזרחים. לדימוי שלכם כקיימים למען האזרח חשיבות רבה הרבה יותר מהתרומה של דוחות התנועה!
כלל שלישי: אם השוטר לא יכבד את עצמו איש לא יכבד אותו!
לכלל הזה יש משמעויות לגבי האופן שבו שוטר נראה והדרך שבה הוא מתנהג.
לבוש והגינה אישית
בשביל האזרח, השוטר שהוא פוגש מהווה את הפנים של המשטרה. על כן צריך השוטר להקפיד בלבושו וגם באסתטיות שלו: גילוח, צחצוח, ריח טוב וכדומה. עליו לזכור כי האזרח לא היה עד למה שעבר עליו במשמרת עד כה. מבחינתו, המפגש עם המשטרה החל ברגע שבו נוצר הקשר עם השוטר. כשם שמפגש של אזרח עם רופא שבגדיו מלוכלכים וריח גופו בעייתי יוצר דחייה, כך זה גם עם השוטר.
יתרה מכך, המראה המושלם שומר על השוטרים. אחרת, מרגע שנוצר מגע עם אזרח, הם כבר מצויים במגננה. מדים מדוגמים והתנהגות נכונה יוצרים את הריחוק שמאפשר לשוטר שלא להסתבך בגילוי מעורבות אישית, שעלולה להיגרר לתגובות בעייתיות.
שוטרים הקפידו על לבושכם. לבוש מדוגם גורם לאזרחים להתייחס בכבוד!
התנהגות: תנו דוגמה אישית!
שוטר חייב להבין שמרגע שלבש את מדיו הוא חי בסרט. הוא מצולם כל העת... על כן, שליטה עצמית היא שם המשחק! מומלץ לשוטרים - בנוסף ללבוש המדוגם - להקפיד על עברית צחה. שימוש רהוט בעברית גורם לאזרחים להתייחס בכבוד. כדאי להם ברוגע. ברגע שיצליחו להרגיז אותם - הם כבר הפסידו!
לא רק שהשוטר חי בסרט, הסרט ממוחזר שוב ושוב ברשתות החברתיות, במשך שנים! כך לדוגמה, כשעסקתי עם הפו"ם המשטרתי בסוגיית העבירות שמבצעים רכבי משטרה, הם טענו כי רוב הסרטים בפייסבוק ממוחזרים. על מנת להבין את התופעה, פתחתי דף באתר שלי שבו אני מתעד כל תמונה כזו שעולה לרשת (כדי להגיע לדף זה לחצו כאן). הסתבר לי שהם צודקים, וכל תמונה חדשה מעוררת גל של העלאות חוזרות של תמונות (והן רבות).
יתרה מכך, מה שקובע זה הסרטון הערוך. למציאות אין יותר חשיבות (אלא אן כן יימצא סרטון אחר המראה את שהתרחש לפני או שהוסר מהסרט הראשון...). זה הופך את הכלי הזה לכלי מניפולטיבי. לכן, ייעשו כל העת מאמצים להוציא את השוטר מכליו, ובכל פעם שיאבד שליטה וייגרר לכאוס – הוא יפסיד!
הנה, ככה מסתבכים: מורן שכניק (2014), צפו: כך עוצרים שוטרי ירושלים סרבן דוח מפקח עירייה, נענע 10, 9/4/14.
התנהגות מחייבת גם במקומות בהם לא מצויים לכאורה אזרחים. כך למשל, התפרסם בסוף פברואר 2016 סרטון, שבו מחקים שוטרים אירוע עריפת ראש של דאעש כמהתלה. הסרטון הגיע כמובן לרשתות החברתיות, ואף למהדורות החדשות, ויצר פיחות נוסף ביחס של אזרחים לשוטרים ולמשטרה:
מושג מפתח בסוגיית ההתנהגות היא דוגמה אישית! אזרח לא ירכוש כבוד לשוטר שאיננו דורש מעצמו את מה שהוא דורש מהאזרח. הנה למשל, כתבה בחדשות 2, שתיעדה שני שוטרים מחנים רכבם בהתרסה במדרחוב בירושלים, ויושבים לסנדוויץ ולקפה. תגובת הדוברות המשטרתית: "השוטרים לא פעלו כשורה ובניגוד לחוק". הנזק למעמד השוטרים ארוך טווח:
[הצילום הועלה לפייסבוק במהלך 2014]
אם שוטר אמור לתת דוגמה אישית לאזרח, קל וחומר מפקד, שדורש מפקודיו את מה שהוא אינו דורש מעצמו, וחבל על כל מילה נוספת בסוגיה זו:
[תמונה שהועלתה לפייסבוק על ידי אזרחים]
ועוד דוגמה לפרדוקס: מבט מחלון בית המשפט לתעבורה - שוטרים שרשמו דוחות לאזרחים על עבירות תנועה, מבצעים עבירות וחונים במקומות אסורים, כאשר הם מגיעים להעיד במשפטים של אלה שלכדו... (מצלם התמונה מעיד שלא היה שום אירוע חריג, והשוטרים עמדו לידו בתור לקפה ב'קופיקס' הסמוך...
[תמונה שהועלתה לפייסבוק על ידי אזרחים, 2015]
לסיכום סוגיה זו, אם אנסה לאפיין מצבים שבהם נכשלו שוטרים, הרי שזה יקרה, בדרך כלל במצבים הבאים:
- כשהם לבושים רע;
- כשהם מאבדים שליטה, צועקים ו/או מנבלים את הפה;
- כשהם משתמשים בכוח;
- כשהם מבצעים עבירת תנועה, גם על מנת לאכוף את החוק;
- כשמדובר במספר שוטרים, שמפעילים כוח לא מבוקר על אדם אחד;
- כשמדובר בבני מיעוטים;
- כשמדובר בקשישים;
- כשהם משתמשים בגז מדמיע ובטייזר כאמצעי להענשה. זאת למרות שהכלים הללו מיועדים להחליף נשק חם.
כלל רביעי: שכל ישר תמיד עדיף על חוק ונוהל!
הכלל הזה נכון תמיד, קל וחומר בארגונים ביורוקרטיים, שכן, החוק והנוהל לעולם לא יתאימו, בדיוק, למקרה ספציפי בשטח. אין כמו דוגמה על מנת להמחיש זאת: הנה לפניכם פוסט שעלה לפייסבוק ב- 6 בינואר 2016 (התמונה הייתה חלק מהמאמר בפייסבוק):
"זה הג'יפ, וזה צפריר ילד ? אוטיסט בן 18. שישי ערב יצאנו לאכול עוגה ? בסגפרדו, משמר השרון , בדרך חזרה הביתה לבת חפר, לאחר שנאלצנו לחזור עקב צרחות של צפריר בבית הקפה, עצר אותי השוטר ליאור שכטר מחדרה, ומצא מספר ליקויים ברכב אשר לטעמו יש להשבית את הרכב לאלתר, כל זאת בכביש מהיר מכפר יונה ? לנצני עוז , בלילה בטמפרטורה של 6 מעלות.
מר שכטר הנכבד, עמד בתוקף כי אשתי, אני וצפריר שהחל להשתולל ללא שליטה כתוצאה מהמצב, לא נמשיך ברכב, נזמין מונית, נזמין גרר…. (לאחר שראה את הג'יפ.. "תשקיע בגרר ומונית" סינן לעברי) כל תחנוני למר שכטר שיאפשר לנו להמשיך לנסוע בליווי של הניידת לבת חפר הרחוקה ממקום האירוע מספר קילומטרים לא עזרו, ניסיתי להסביר לו שאנחנו לא יכולים להמתין כאן שעות לגרר/מונית אך תשובתו הייתה "אז יש לך ילד ? אוטיסט"...
נכון זה לא ביג דיל מר שכטר, כי הוא לא שלך. מבדיקה שעשיתי התברר לי שמר שכטר הינו איש שטח ומבין עניין, ובוודאי מבין שהיליקויים לטעמו שמצא ברכב שלי הינם מינוריים, וגם זה שלא שמתי לב ❤ שהטסט עבר ביומיים, לא נותן לך שום זכות שבעולם להשאיר באמצע הלילה על כביש מהיר זוג הורים וילד אוטיסט לנפשם שאף יצא לקראתך וצרח מול פנייך… אני לא מאחל לך מר שכטר שיהיה לך ילד ? אוטיסט, אני כן מאחל לך שתהיה בראשך קצת בינה ובחזה עטור האותות שלך קצת לב❤…דרך ארץ קדמה לתורה ובטח לחסר ישע.
סיכומו של אירוע היה שראש אגף התנועה הטריח עצמו לביתה של המשפחה על מנת להתנצל!
שוטרים, אל תצרו מצבים שבהם צריך הפיקוד "לנקות אחריכם"...
כלל חמישי: אל תעשו דברים, שיגרמו לכם לשקר בגללם!
בהיעדר עמוד שדרה מקצועי שוטרים עושים שטויות, ואחר כך - כדי להתגונן - הם משקרים. ברוכים הבאים למחלת המחלות של המשטרה: לתרבות השקר! הדוגמה של רצח גדי ויכמן בבאר שבע במרץ 2014 תמחיש זאת יותר מכל...
אחד הסימפטומים של תרבות השקר היא "הלבנה" של שימוש לא מוצדק ו/או מופרז בכוח, דרך האשמת האדם המוכה בעבירה של "תקיפת שוטר": כיוון שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, הסוגיה הזו נחשפה פעמים רבות בבתי המשפט, והביאה לכך שהפרקליטות נטלה מידי המשטרה את סמכות התביעה בעבירה זו.
לדוגמה: רס"ר שמעון בוחבוט, קצין סיור בתחנת המשטרה במעלה אדומים, הקים מחסום לבדיקת רכבים ביחד עם שוטרת בשם שלומית אביבי. במהלך בדיקת אחד הרכבים התפתח דין ודברים עם שני נוסעי הרכב שהתפתחו לשימוש בכוח ולמעצר אחד מהם בגין תקיפת שוטרים. הנאשם הואשם בשלוש עבירות: הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.
קביעת השופט הייתה שאיננו מאמין לשוטרים, והוא זיכה את הנאשם. כך כתב: אשמתו של הנאשם בכל אחת מהעבירות בהן הואשם לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר, ומכל מקום נותר בלבי ספק רב באשר לנכונות גרסת התביעה בנוגע להשתלשלות האירועים. התרשמתי כי הנאשם במקום זה היה הקורבן כפי שטען הסניגור ולא השוטר רס"ר שמעון בוחבוט, שבתקיפתו הואשם. התוצאה היא שאני מזכה את הנאשם מהעבירות בהן הואשם (למעבר לפסק הדין לחצו כאן).
להרחבה על הסוגיה של האשמות שווא בתקיפת שוטרים לחצו כאן
כך גורמים שוטרים לביזוי מעמד השוטר והמשטרה, ובסוף רק מצטמצמות סמכויותיהם, ומידת האמון שנותנים שופטים לעדויות שוטרים קטנה והולכת.
להעמקה בסוגיית תרבות השקר לחצו כאן
כלל שישי: השימוש בכוח מסוכן לשוטרים ולמעמדם. יש לנהוג בו זהירות!
שימוש בכוח הוא התחום הבעייתי ביותר ביחסי אזרח משטרה. ניתן לומר שבכל מקרה ששוטר נאלץ להשתמש בכוח הוא כבר מפסיד מראש ומסכן את עתידו המקצועי ואת סיכוייו להגיע בשלום אל הפנסיה הנכספת:
כלל אצבע לשימוש נכון בכוח, נתן לי אחד ממפקדי המשטרה החכמים שהכרתי: ראובן גרינברג (יהודי שחור - שפיקד בעבר על משטרת צ'רלסטון): דע שהשתמשת נכון בכוח, אם תואשם בערבו של יום, שאחרת להשתמש בו... הפרדוקס הזה קרוי ההיגיון הפרדוקסלי של השימוש בכוח על ידי המשטרה: רק כאשר המשטרה מואשמת ב"אוזלת יד", שלא הפעילה כוח כנדרש, נוצרת הלגיטימציה המאפשרת לה להשתמש בכוח באורח יעיל.
מפתה לפעמים, אבל שימוש בכוח איננו למטרות ענישה! בכל פעם שתענישו אזרחים באמצעות השימוש בכוח תסתבכו:
הנה לדוגמה מקרה שהגיע לחדשות בטלוויזיה ולרשתות החברתיות:
מקרה אחר, גרוע יותר - של חשמול עצור כבול בטייזר כענישה - צולם על ידי שוטר בתחנת המשטרה, ומצא עצמו, עד מהרה, ברשתות החברתיות:
שוטרים, חישבו עשר פעמים לפני שימוש בכוח, ולעולם אל תעשו שימוש בכלי הנשק האלטרנטיבי שברשותכם למטרות ענישה!
כלל שביעי: אל תחכו שהמערכת תפתור לכם בעיות. פתרו אותם בעצמכם!
במדינה שיש בה ועד שוטרים, יש לצפות שיהיה גוף שיציף בעיות שמסכנות שוטרים ופוגעות בהם. אל תצפו לכך ממשטרת ישראל, שבלשון המעטה, אינה עומדת בנדרש מגוף שאמור להיות גם הוועד של שוטריו.
דוגמה קלאסית לכך היא המצלמות האישיות. בעוד ששוטרים בארצות הברית, למשל, הבינו את הבעיה כבר לפני שנתיים; אלתרו לעצמם מצלמות אישיות, כדי להתגונן מתלונות אזרחים לא מוצדקות; וכך, גרמו למערכת למסד את הסוגיה, הרי שבישראל איש מהשוטרים לא נקט יוזמה, עד שהמערכת "יישרה קו" עם משטרות מערביות והחלה לספק מצלמות אישיות לשוטריה! (להרחבה בסוגיה זו לחצו כאן):
כלל שמיני: מעשה טוב אחד במשמרת, מעבר לתפקיד!
אם הרשתות החברתיות ממחזרות את מעשי השוטרים שוב ושוב, הדרך הטובה ביותר לרתום אותם לשיקום מעמד השוטרים והמשטרה היא, שכל שוטר יעשה מעשה טוב אחד בכל משמרת, שהוא מעבר לשגרת העבודה, ושאלה יועלו לרשת.
אין מעשה שיביא לשוטרים כבוד וישיג את מטרותיהם כמו המעשה הזה! הנה לדוגמה לפוסט שהועלה לפייסבוק ב- 6 לפברואר 2016:
"משה (מוריס) גבאי ודני ועקנין - אנשים טובים באמצע הדרך!!!
כמה פעמים קרה לכם בחיים שנתקעת עם הרכב שלכם, עמדתם מולו חסר אונים ולפתע עברה ניידת ושוטר שיצא ממנה שאל: יש בעיה? ואתם השבתם כי נתקעתם בלי דלק/סטרטר או וואט אבר, והשוטר הנהן בכאילו סימפתיה תוך שהוא מבקש מכם להזיז את הרכב מאמצע הכביש? יותר מפעם אחת, לפחות לי.
אלה שביום חמישי האחרון חוויתי משב רוח מרענן. בעודי נוסע עם רכבי כשבני הקטן יושב בבוסטר מאחור, שמתי לב שהרכב מקרטע ואחרי מספר שניות גם נתקע באמצע כיכר תנועה. עוד אני יוצא ממנו כדי לאלתר פיתרון כלשהו, הגיחה מאחוריי ניידת של השיטור העירוני בדימונה וממנה יצאו השוטרים הסימפתיים משה (מוריס) גבאי ודני ועקנין.
מה קורה אחי, שאל משה. דלק אני חושב, השבתי לו. אני כבר מביא לך מתחנת הדלק, אמר. קפץ חזרה לניידת לצדו של "בן הזוג" דני ועקנין, והשניים נסעו לתחנת הדלק הקרובה. משה חיפש ומצא מכל דלק, אילתר משפך ותוך דקות היה לידי, אוחז במכל ומרוקן אותו לתוך טנק הדלק שבמכונית. גם משה וגם דני לא זזו ממקומם לפני שראו אותי מניע את הרכב ווידאו שהרכב נוסע כיאות.
משה, דני - אתם אנשים טובים באמצע הדרך. לא הכרתי אתכם אישית לפני כן, אבל אני בטוח שאתם הראי שממנו משתקפים הפנים היפים מאוד של השיטור העירוני בדימונה שאנשיו עמלים לילות כימים כדי לסייע ולעזור לראויים לכך.
אז תודה לכם שוב, ונחזיר לכם רק בשמחות.
עלו והצליחו.
שלכם,
עמוס שריג"
לסיכום
כבוד עצמי ומקצועי הוא מושג המפתח בשיקום מעמד השוטר, ובמרשם של, "איך חוזרים בסוף יום עבודה הביתה, בלי להסתבך..."
לא צריך ללמוד ספרים עבי כרס על אתיקה מקצועית כדי לגבש עמוד שדרה מקצועי. שוטר שגאה בזהות במקצועית שלו אמור לאמץ 5 כללים בלבד, שאם יקפיד עליהם הכל יראה אחרת:
- בעל הבית של השוטר הוא האזרח. לא המפכ"ל ולא השר!
- גרמו לאזרחים להרגיש שאתם קיימים בשבילם!
- אם השוטר לא יכבד את עצמו איש לא יכבד אותו!
- שכל ישר תמיד עדיף על חוק ונוהל!
- אל תעשו דברים, שיגרמו לכם לשקר בגללם!
- השימוש בכוח מסוכן לשוטרים ולמעמדם. יש לנהוג בו זהירות!
- אל תחכו שהמערכת תפתור לכם בעיות. פתרו אותם בעצמכם!
- מעשה טוב אחד במשמרת, מעבר לתפקיד!
מקווה שהועלתי!
[לאוסף המאמרים על אתיקה לסוגיה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2015), צייד השוטרים - המקרה והתופעה, 3/11/15.
- מורן שכניק (2014), צפו: כך עוצרים שוטרי ירושלים סרבן דוח מפקח עירייה, נענע 10, 9/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), מה יהיה? עבירות חנייה של רכבי משטרה, 25/4/15.
- דורון הרמן ואביעד גליקמן (2016), סרטון "עריפת הראשים" שסיבך את שני חוקרי משטרת מחוז תל אביב, נענע 10, 29/2/16.
- פנחס יחזקאלי (2016), האשמות שווא בתקיפת שוטרים, 5/1/16.
- פנחס יחזקאלי (2015), שוטרים, הפעילו עליכם מצלמת אקשן!, 21/7/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, 24/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2016), שקר מצלמות המהירות – משטרה מחפשת אליבי, 24/2/16.
- יניב קובוביץ (2012), בכיר לשעבר במח"ש: "לכל ארגון פשע יש שוטר שעובד בשבילו", הארץ, 15.06.2012.
וואוהוהוהו איזה מאמר. כל מילה בסלע. אם רק היו מיישמים חלק מהדברים דיינו!!! זה נשמע כל כך הגיוני, ולמה באמת זה לא מיושם? כל כך הגיוני וכל כך פשוט!!! צריך להיות בני אדם, עם ראש טוב, הגיון בריא ולב במקום הנכון. שרה קונפורטי