התופעה של 'חולצי פקקים' בארגונים

הפוליטיקה הארגונית ומאבקי העוצמה בארגונים יוצרים מצב, שבו לעתים נתפס המבנה הארגוני כמעין מבוך, שעל המנכ"ל ליצור בו מעקפים ו'לפתוח סתימות', על מנת להשיג את מטרותיו. לכן, אנו מוצאים פעמים רבות באבחון ובניתוח רשתי – צווארי בקבוק, שהם בעלי תפקידים עוצמתיים, שתפקידם לשמש מעין 'חולצי פקקים': לעקוף את ה'סתימות' במערכת, לשחרר תסבוכות ביורוקרטיות ו/או התנגדויות, ולאפשר את השגת המטרות. עם הזמן גדלה עוצמתם של 'חולצי הפקקים' הללו, עד שמכלול הפעילות הארגונים בנושאים קריטיים, נתונה בידיהם. הארגון מתרגל לתהליכים החדשים, מתמכר אליהם, וכתוצאה מכך מתנוונים תהליכי העבודה ה'רגילים'.

אבי הראל: האם מתינות הלכתית מובילה למתינות פוליטית?

דרך בחינת דמותו של הלל הזקן נוכל לראות בבירור כי יש זיקה ברורה בין מתינות בפסיקת ההלכה לבין מתינות פוליטית. הלל הזקן ייצג גישה מתונה בפסיקה ההלכתית שלו, שלקחה בחשבון ככול הניתן את המצב הסוציו אקונומי של הציבור, תוך התחשבות ברורה בשלטון של הורדוס וממשיכיו. בכך הוא הפך לגורם ממתן בהיבט הפוליטי, תוך ניסיון להציל את העיקר על חשבון הטפל…

יאיר רגב: ההיבט החוקי של מצלמות הגוף

לשימוש במצלמות השלכות בהיבטים של הגנת הפרטיות, זכויות חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה ודיני ראיות. בשל כך, יהיה על השוטרים להקפיד על הפעלת המצלמות בהתאם לחוק. המאמר עוסק בהיבטים הללו…

אלעד רזניק: אל תספידו את טראמפ!

קבוצה המצביעים הגדולה ביותר היא הלבנים, אבל, רק 60% מבעלי זכות הבחירה הלבנים מממשים את זכותם ומצביעים בפועל.
הסיבה העיקרית לכך היא חוסר אמון מוחלט בממשלה הפדרלית. העובדה שנדמה לציבור שיש חוק אחד לציבור, וחוק אחר לנבחריו, העצימה את תחושת חוסר האמון לאורך ה 20 שנה האחרונות. פרשיות המין של ביל קלינטון ופרשת המיילים של הילארי קלינטון והעובדה ששניהם יצאו מהם ללא נזק כלשהו הגדילו את התחושה הזאת אף יותר. אם רק 5% מאותם 40% שאינם מצביעים יגיעו להצביע, אנחנו במירוץ אחר לחלוטין לנשיאות!

אנשי המודיעין שהחליפו צד ושכחו לחזור…

תחום העיסוק הבעייתי ביותר במשטרה הינו המודיעין! במהלך השנים, עשרות אנשי המודיעין 'חצו את הקווים' והפכו לעבריינים. תופעה זו היא היא בלתי נתפסת ממש. לא אגזים אם אומר כי המודיעין המשטרתי הפך לבית ספר לעבריינים בכירים ולכשל מערכתי מהמעלה הראשונה… המאמר הזה מספק תשובות מדוע!

פנחס יחזקאלי: המפץ הגדול של אגף החקירות

לפי השמועות, עומד אגף החקירות להיחצות לשניים: חלקו האחד – להב 433, שגם בראשו עומד ניצב, כמו בראש אגף החקירות – יוכפף ישירות למפכ"ל כמעין אגף בפני עצמו לחקירות ברמה הארצית. האגף המוקטן יתמקד בשליטה מקצועית על יחידות החקירה בשטח, וימונה אליו כפי הנראה מינוי חיצוני: שופט מחוזי לשעבר או פרקליט מחוז, מחוץ לשורות המשטרה… גם אם הרפורמה הזו היא בדיה ולא תבוצע, היא משקפת לנו נאמנה את נקודות התורפה של המשטרה, ואת הסיבות שהגיעה למצבים של פער רלוונטיות עמוק שכזה עם המציאות. אם תבוצע ותצלח, יתקדם המפכ"ל שלב נוסף ברפורמה שלו להצלת המשטרה מעצמה!

גרשון הכהן: הפרדה איננה פתרון

יש אומרים כי גדר הביטחון של ישראל ביהודה ושומרון מונעת פיגועים על ריכוזי אוכלוסייה. אבל כאשר הפלסטינים הם מעברו השני של הגדר, נוצר בעצם מצב ביטחוני גרוע יותר. הגדר היא 'מערכת סגורה'; הגנה עליה מחייבת סיורים ומערך מצלמות שיגרתי. לכל מערכת מכנית יש נקודות שאותן ניתן לעקוף (למעשה, הסיבה לעיכוב בבניית הגדר בדרום הר חברון היא כי חלקים ממנה נגנבו). אויב שמבין מערכת הגנה כזו, יכול לעקוף אותה.

אלעד רזניק: הצבא האמריקני במציאות חדשה

בעולם החדש ייאלץ הצבא האמריקני להסתגל לאבדן היתרונות שליוו אותו שנים רבות. היתרון הטכנולוגי האדיר ממנו נהנה הצבא האמריקאי ב-70 השנים האחרונות הולך ונסגר במהירות והוא עומד לפני אתגרים מהותיים בכל מתווה של לחימה עתידית. גם העליונות האווירית ממנה נהנה מאז ימי נורמנדי – תעלם, והוא ייאלץ לפעול ללא עליונות אווירית… ובעולם הזה עולה כוח חדש וחזק שכמוהו לא נראה קודם – סין… ".

איזה אגף צריך להיות הדומיננטי ביותר במשטרה?

מתוך הבנת ייעוד המשטרה ותפקידיה, ומתוח אבחון האופן שבו היא בנויה בשטח, ניתן לקבוע, ללא ספק, שעל מנת שהמשטרה תהיה 'ארגון בריא', האגף הדומיננטי ביותר צריך להיות אגף הסיור. אבל אופס… אבל אין אגף כזה. מעולם לא היה (אגף המבצעים איננו אגף סיור!). מישהו דואג שלא יהיה ושלא יתפוס עוצמה. הסיור הוא התחום הזנוח במשטרה ותורת ההפעלה שלו לא התעדכנה במהותה מעולם הוא נשאר חלש, מנוון, סובל מבעיות של איכות כוח אדם שבחלקה אינה מתאימה, ומאי התאמת תפקידיו למציאות משתנה!!

אבי הראל: מי חיבר את הפיוט ונתנה תוקף?

ונתנה תוקף הינו הפיוט המפורסם ביותר הנאמר בימים הנוראים גם בקהילות האשכנזים וגם בחלק מקהילות הספרדים (במחזור התימני הוא אינו בנמצא). בפיוט זה מתואר יום הדין בצורה תמציתית ונוקבת: האל מתואר כדיין היושב על כיסא המשפט ודן כל אדם לפי מעשיו וקוצב גורלו לשנה החדשה. מחברו, על פי המסורת העממית, הוא ר' אמנון ממגנצא. ברם, הפיוט נמצא בגניזת קהיר והוכח מעבר לכל ספק, כי חובר הרבה שנים קודם המאה העשירית.