פנחס יחזקאלי: משטרת ישראל במלכודת השיטור הרב תרבותי

ב- 21 במאי 2017 יצא האתר 'מידה' בהאשמה מעניינת כלפי משטרת ישראל. לטענתם, היא מתחמקת מלספק נתונים על מה שמכונה, עבירות מין לאומניות. משמע: עברות מין של גברים ערבים נגד נשים יהודיות, בנימוק של "הימנעות מקטלוג אוכלוסיות" ו"פגיעה בפרטיות הקרבנות". המשטרה מצידה עמדה בסירובה לפרסם נתונים. האם צדקה?

גרשון הכהן על תהילים ע"ד: מי שמאמין מפחד!

עוצמת השאלות לאל המרחיק ישועתו, מכוננת את יסוד האמונה התנ"כי. היא עוקפת ומדלגת מעל דיוני התאולוגיה הנוצרית בצידוק האל (תיאודיציאה). גם בתנ"ך, קיימת כמובן הזעקה "למה?" אבל היא אינה באה מתוך ציפייה והבטחה לאל מלא חסד, יש לאל גם חרון אף ולעתים אפו מעלה עשן; ואין נביאים לתת הסבר…

פרנסואה אבוטבול: הבן הסורר של משפחת הפשע שנכחדה

פרנסואה אבוטבול – בנו של העבריין המיתולוגי פליקס אבוטבול, ואחיו של עבריין חשוב אחר, אסי אבוטבול – היה ראש ארגון פשע ויעד חשוב של המשטרה, שהתמחה בגביית חובות על ידי סחיטה, אלימות, ואיומים. הוא סיים את חייו בגיל צעיר, בתחילה בבדידות של תאי מעצר או של דירות מקלט יוקרתיות; ולבסוף, בצרור כדורים בתחנת דלק בשרון, והוא בן 40 בלבד…

שובו של המשא ומתן (2)

בהיבט האסטרטגי הכולל – ובלי קשר לדעות פוליטיות של ימין ושמאל – אין מחלוקת בקרב מומחים להיבטים השונים של משא ומתן, כי ה'משאים ומתנים' שניהלה ישראל – כמו גם ההתנהלות, במקרים רבים, מול שליטים מזרחיים ועמיהם – היו אולי מלאי רצון טוב, אך לקו בחובבנות רבה ובטעויות כבדות משקל. במאמר הקודם "שובו של המשא ומתן (1)" עמדתי על ההבדלים בין פרדיגמת החשיבה המזרחית לזו המערבית. במאמר זה אבקש להרחיב על חוקי הבזאר של המזרח התיכון בעת ניהול משא ומתן.

פנחס יחזקאלי: שוב ממציאים את הגלגל במשטרה…

כמה פעמים שמענו מפקדי משטרה, בכל הדרגים, המצהירים, עם כניסתם לתפקיד, על כוונתם להפוך סדרי עולם ולהנהיג שינויים דרמטיים? כמה פעמים גילינו, כשעברה הסערה, כי השינויים הללו מוכרים לנו משום מה? כמה פעמים ניסו 'למכור' לנו 'חידושים' לכאורה, שלא היו אלא עטיפה מחודשת לשיטות עבודה שהכרנו היטב בעבר?

פנחס יחזקאלי: של מי הארגון (המזדקן) הזה לעזאזל?

מערכות מורכבות דרכן להזדקן, והזקנה היא תמיד געגוע – כמעט אצל כולם – לימים טובים יותר. כך בעלי חיים, כך צמחים, כך בניינים וכך גם ארגונים. הם מאבדים את הקשר עם המטרה שלשמה הארגון נוצר, הופכים למקובעים ולחסרי יצירתיות, ועיקר תשומת הלב שלהם מושקעת בעצמם. אבל בחיים כשמישהו משלם, מישהו תמיד מרוויח… ומי ש'גוזר את הקופון' בארגונים מזדקנים, הם, בדרך כלל, העובדים…

אבי הראל: הפטור מגיוס של בני לוי מול זה של תלמידי הישיבות

ספר דברים נפתח במפקד צבאי גדול שמבצע משה על פי צווי האל. במפקד זה, לא שותף שבט לוי, שהיה עסוק במלאכת הקודש במשכן. בוויכוח הבלתי נגמר על פטור בני הישיבות בתקופתנו, יש המסתמכים על הנאמר בתחילת ספר במדבר, והיו שרצו להביא ראייה לדבריהם מלשונו של הרמב"ם. אולם אין בידם אלא פלפולי סרק. הפסק החשוב ביותר בנושא – של החזון איש – נשמט לא אחד מזיכרונם, ולא בכדי. לפי פסיקתו, למתן הפטור הגורף, הנהוג כיום, אין בסיס או מקור הלכתי בר תוקף.

פנחס יחזקאלי: שלום דומרני – קשה להתחיל מחדש…

ההיסטוריה מלמדת, שארגוני פשיעה רבים מתקשים להתאושש לאחר שמנהיגיהם יצאו לגלות ארוכה או ריצו תקופות מאסר ארוכות. כך קרה, למשל, למשפחת אבוטבול מנתניה, למשפחת אברג'יל ולזאב רוזנשטיין. גם שלום דומרני עובר היום את הקשיים הללו…

נשות טראמפ לא עוטות כיסוי ראש…

עטיית כיסוי ראש על ידי פוליטיקאיות ונשות פוליטיקאים מערביים, נעשית על מנת 'לכבד ולא לפגוע ברגשות', אולם, משיגה את המטרה ההפוכה באורח חשיבה מזרחי. היא הוכחה לעוצמת המוסלמים על הכופרים, ולכך שניתן להתעלם מרצונותיהם ולדרוש מהם עוד ועוד; ולהפך. ההגעה עם שיער פזור – כנהוג במערב – מבטאת את עוצמת האורח. היא מהווה אליבי לצורך של מנהיג מוסלמי להגיע להסכם, שבו גם ייאלץ להתפשר. לכן, בין היתר, פוליטיקאים ערביים בזים להילרי קלינטון ולברק אובמה, ומעריצים את דונלד טראמפ.

גרשון הכהן: מטרופולין ירושלים כעומק אסטרטגי

חלוקת ירושלים לא רק תהפוך את ירושלים לעיר קצה, פרבר של גוש דן, היא גם תשמוט מידי מדינת ישראל את התנאים הגאוגרפיים לשליטה בגב ההר ובבקעת הירדן. היא תצמצם את מדינת ישראל למדינת חוף ברצועה הצרה לאורך הים, עליה כבר כיום מרוכז רוב מוחלט של האוכלוסייה היהודית בארץ. ללא מרחב ירושלים הנתון באחיזה ישראלית במלוא היקפו, לרצועת החוף הצרה הנשלטת מרכסי ההרים ממזרח אין יכולת קיום ממשית.