האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
כתחליף לדרישות מדינת ישראל לגבולות בני הגנה, בהם הדרישה לנוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן – להבטחת פירוז המדינה הפלסטינית מנשק – התכנית מציעה מענה ביטחוני מגוון ומורכב, הכולל כוח צבאי אמריקאי, שיפעל בקו המים בבקעת הירדן. בכך הופכת ישראל תלויה לביטחונה בכוחות זרים!
בפרשת נשא מפורטים מספר מקרים בהם קבוצת אנשים מסוימת צריכה לעזוב זמנית את המחנה, ללמדנו כי המציאות מורכבת, וכי בכל שלם יש מגרעות.
המאמר מתאר שימוש באפליקציית ה- Kahoot ככלי לשיפור הלמידה, הגברת ההנאה מלמידה של סטודנטים והקטנת ההיעדרות משעורים. הוא כולל גם הנחיות מדויקות למרצים לגבי אופן השימוש במערכת.
מאמר קצר זה מסכם מאמר מפורט יותר שאף הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה והוא עצמו פותח צוהר לתוכנו של ספר שיצא בשנה האחרונה בשם What Works in Crime Prevention and Rehabilitation: Lessons From Systematic Reviews בהוצאת ספרינגר ניו יורק. בעיניי, חשיבותה של הסקירה היא בגירוי המתעניינים והמחפשים תכניות טיפול ושיקום בעלות אפקט מוכח לצורך עיצוב מדיניות מבוססת ממצאים.
בינוניות (mediocrity) היא עמידה של העובדים במינימום הנדרש מהם לפי התקנות, בלא מאמץ נוסף. אחת התלונות המושמעות, תדירות, בפי עובדים בארגונים ביורוקרטיים גדולים, היא שהארגון מטפח בינוניות. הם מציגים זאת בדרך כלל כסוג של 'קלקול' שצריך לתקן. אבל, האמת היא שהבינוניות נובעת מעצם טיבו של מבנה הארגון הביורוקרטי, והיא חלק בלתי נפרד ממנו…
החלומות החדשים שהתהוו עם המלחמה, הם כנראה, לא כל כך כפי שנוהגים להציג, חלומותיהם של אנשי גוש אמונים, שביטאו למעשה המשך רציף לתפיסה החלוצית של תנועות ההתיישבות, אלא חלומותיהם החדשים של בני מפלגות הפועלים, שהחליפו בעשורים האחרונים אתוס חלוצי מהפכני, בשקיקה לנורמליות מערבית ליברלית. נדרש אם כן, עיון מחודש וביקורתי בסיפור שאנו מספרים על מה שהשתנה ומי שהשתנה.
Collaborative Learning מוגדר כשילוב של טכניקת לימוד ופילוסופיית התנהגות, שבה לכל הלומדים יש סמכות להחליט על הגישה לפתרון ואחריות שווה להשלמת המשימה. בשיתוף כזה יש גם עצמאות, לדוגמה הלומדים אחראים בעצמם למציאה של מאמרים/חומרי עזר ללימוד. לעומת זאת, Cooperative Learning מוגדר כפעולה משותפת של הלומדים, על מנת לעמוד במשימה משותפת שהוטלה עליהם על ידי המרצה. זו שיטה שיש בה פחות עצמאות והדגש הוא על התוצאה של העבודה המשותפת…
דומה ששנות הזוהר של האקדמיה – שבהן כל אדם הרגיש חייב להצטייד בתארים אקדמיים – עומדות להסתיים. בתחומי עיסוק רבים, "אפשר גם בלי אקדמיה". בתחומים רבים, כאשר מקבלים עובד לעבודה, השאלות, "מה הוא יודע", ו"עד כמה הוא סקרן כדי להתפתח מקצועית", חשובות הרבה יותר מ"איפה הוא למד" או "איזה תואר יש לו". ברוכים הבאים למה שמכונה "ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת": ככל שרכישת ההשכלה הופכת המונית יותר, כך האפקטיביות שלה יורדת, ומתרבים הכוחות הלוחצים להפוך את הקערה על פיה!
הנחת היסוד המרכזית הייתה, שהתורה שבכתב חייבת להיות לצידה של התורה שבעל פה, כדי להיות מובנת וישימה : "…דע, כי כול מצווה שנתן ה' למשה רבנו – ניתנה לו עם פירושה…". משה העביר את המסורת לבא אחריו, ומאותה עת החלה מסורת ההעברה של התורה שבכתב לצד התורה שבעל פה…
לכל אדם יש פילוסופית חיים בין אם מודעת ובין אם מובלעת. פילוסופיית החיים צובעת את משמעות הדברים בפרשנות, מובילה את ההחלטות וקובעת את עלילת החיים. ניתן לזקק את מגוון הפילוסופיות לשלוש אסכולות יסודיות…
