שלום דומרני: העבריין הבכיר ביותר בדרום

[בתמונה: שלום דומרני. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שלום דומרני (המכונה גם 'הדון מהדרום') הוא ראש ארגון פשיעה ארצי שמרכזו בדרום הארץ, המרצה היום עונש של שש שנות מאסר. הוא נחשב ליעד כה מרכזי של משטרת ישראל, עד כי במהלך המעקב אחריו, הציבה המשטרה בלון ובו ציוד צילום בסמוך לביתו. ארגון הפשע שלו נחשב לאלים ולחסר רחמים, ומטיל אימה כלפי בעלי עסקים באזור הדרום. על פי הערכות המשטרה המחזור העסקי של ארגון זה הוא כ־100 מליון שקלים בשנה, והוא מפעיל כ- 50 חיילים (הערוץ השני, 2013) (ויקיפדיה) (איפרגן, 2016).

הכנסותיו של דומרני באות מבוררויות, מצ'יינג'ים ומעסקי חלפנות כספים, מגביית דמי חסות ומהלוואות בשוק האפור, מייצור מטענים. ומכריית חולות. הארגון התמחה בהפצת חשבוניות פיקטיביות במיליארדי שקלים. כמה מחייליו נשפטו לעונשי מאסר על עבירות כאלה. חיילים אחרים מתמחים בזיוף מטבעות של עשרה שקלים (איפרגן, 2016). 

בריתות וקשרי עבודה יריבויות משמעותיות
עמיר מולנר, משפחת אלפרון, משפחת גבריאלי, ריקו שירזי, האחים לביא בני שלמה, אבנר הררי, אסי אבוטבול, האחים מגידיש, משפחת אברג'יל

בנוסף, יש לו גם עסקים 'חוקיים' רבים, כמו שותפות בשוק הסיטונאי בתל אביב, מסעדות, נדל"ן, עסקי מסעדנות, אולמות אירועים וכדומה. על פי המשטרה, דומרני מחזיק עסקים רבים בבעלות סמויה. כך למשל, הוא הבעלים הסמוי של פאב במרינה באשקלון, שבאופן רשמי נמצא בבעלות אחרת, כמו גם עסקים אחרים (כדוגמת פיצוציות). הוא גם עוסק ברכישת נכסים מפשיטות רגל וכינוס נכסים, תוך ניצול מעמדו שגורם למתמודדים אחרים להימנע מלהשתתף במכרז (ויקיפדיה) (איפרגן, 2016).   

לדומרני גם עסקים בחו"ל, בתחום החקלאות במרוקו, שם גרים דרך קבע כמה מ'חייליו', כדי לחמוק ממעצר בישראל (איפרגן, 2016). 

[בהרחבה על סוגיית הצ'יינג'ים והפשע המאורגן, לחצו כאן]

דומרני צמח בחסותו של יצחק אברג'יל. הוא היה האיש שלו בדרום, אבל התנתק ממנו כאשר נחלשה משפחת אברג'יל ופנה לדרך עצמאית (אלי, 2014).

דומרני הוא אב לשישה, ומתגורר מ־2008 במושב עוצם, שם הקים מתחם מבוצר במקום משק חקלאי, עם חומות, מצלמות אבטחה, מאבטחים קבועים וכלבי תקיפה (ויקיפדיה).

למרות תוקפנותו ואכזריותו הרבה, נהנה דומרני מאהדה רבה של סביבתו. מעין הערצה של אנשי מצוקה ל'אחד משלהם', שמערכת אכיפת החוק אינה יכולה לו (הערוץ השני, 2013)

דומרני עצור כיום בפרשת ניסיונות החיסול של עבריינים בכנופיה הגיאורגית באשדוד שסייעה ליריבו הגדול, בני שלמה, אבל, הוא מצליח לנהל את הארגון שלו גם מהכלא. ניצל בשנים האחרונות מכמה ניסיונות חיסול. על פי החשד הארגון שלו היה מעורב בשורה של חיסולים של יריביהם באזור לכיש (איפרגן, 2016).

[בתמונה: בני שלמה. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: בני שלמה בבית המשפט בהארכת מעצר, 29/1/16]

[לסקירה רחבה על בני שלמה, לחצו כאן]

ראו כתבת תחקיר של הערוץ השני על דומרני:

ילדות

דומרני נולד ב־1974 באשקלון. אביו, זכריה, הוא ממוצא יהודי-עדני, שניהל מרכז גמילה מסמים; ואמו, סלמה, יהודייה-אתיופית. הם עלו יחד מאתיופיה לישראל בשנת 1955. בשל צבע עורו הכהה ומוצאו של אביו, הוא כונה בפי חבריו 'השחור'. גורמים בעולם התחתון טענו, כי עובדת היותו של אביו ממוצא אתיופי גרמה לדומרני לתסביך נחיתות במשך שנים. על תסכולו פיצה באגרסיביות רבה, באלימות, באכזריות ובהתרסה כלפי עבריינים עוצמתיים ממנו, בבחינת "אם אני לא אתפוצץ, יתפוצצו עלי..."  (הערוץ השני, 2013) (איפרגן, 2011) (ויקיפדיה).

ההורים התגוררו בשכונת מצוקה ברחוב מילרוד באשקלון. שילוב של טיפוסים מפוקפקים, צפיפות רבה של הבניינים והזנחה קשה, גרמו ללא מעט תושבים להדיר את רגליהם מרחוב מילרוד. זו הסיבה שהוא גם זכה לכינוי "המובלעת" (אחת משתי 'מובלעות' מפורסמות באשקלון (איפרגן, 2011). זו הייתה קרקע הגידול שהצמיחה את דומרני, ושאפשרה לו - עוד בהיותו ילד - מגע בלתי אמצעי עם עולם הפשע. התוצאות היו הסתבכויות מגיל צעיר. הוא הורשע עוד בצעירותו בעבירות סמים, אלימות ורכוש, לא סיים לימודי תיכון, וגם לא שירת בצה"ל בשל עברו הפלילי (הערוץ השני, 2013) (ויקיפדיה).

1996: מאסר ראשון

בשנת 1996 נידון דומרני ל־5 שנות מאסר לאחר שעבריין - שנתפס עם כמות גדולה של הרואין - הודה כי עשה זאת בשליחותו, במהלך מאסרו הוא הואשם גם בניסיון סחיטה של קבלן מאשקלון על ידי אנשים שפעלו בשליחותו, ונידון ל־30 חודשי מאסר נוספים (ויקיפדיה).

בכלא הוא התחבר ליגאל ז'אנו, אחד העבריינים הכבדים באשקלון, שביחד עם אחיו מישל והאחים מאיר וישראל גנון, עמדו בראש פירמידת כורי חול לא חוקיים. בהמשך כשהשתחררו מהכלא, הצליח דומרני לצרף את עצמו לקבוצה (איפרגן, 2011).

אחד הגורמים, שהביאו לעלייתו המהירה בהיררכיה העבריינית, היה הסכסוך, שפתח בו בכלא, נגד העבריין הבכיר בישראל באותה עת, יצחק אברג'יל. הוא לא הסס לתקוף אותו פיזית, דבר שאיש מלבדו לא העז לעשות (הערוץ השני, 2013).

[בתמונה משמאל: יצחק אברג'יל במהלך הסגרתו לארצות הברית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי israeli police facebook page by an OTRS permission. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקריאה בהרחבה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]

2002: מגניבת חול ועד הימורי אינטרנט

לאחר שחרורו מהכלא, בסוף 2002, הביאה החבירה ליגאל ז'אנו - לצורכי שוד החופים וגנבת חול - כסף גדול לדומרני. כל לילה היו עשרות משאיות מעמיסות בגנבה חול מהחופים ופורקות אותו באתרי בניה. כל משאית כזו הכניסה לו רווח של אלפי שקלים (הערוץ השני, 2013) (ויקיפדיה).

בנוסף, עסק דומרני בסחר ברכבים גנובים יחד עם עבריינים פלסטיניים מרצועת עזה, בבבתי הימורים, ובהשתלטות על עסקים חוקיים באזור אשקלון (ויקיפדיה).

עם הכסף בא התיאבון. דומרני פנה לשותפו, יגאל ז'אנו, ודרש ממנו להגדיל את חלקו בעסקי החול. משזה סרב, חוסל בעזרת מטען חבלה שהוטמן בג'יפ ה- BMW שלו. עד היום לא הואשם איש ברצח.

2003: רציחת מאיר גנון וחנניה אוחנה

ב-9 בינואר 2003 חוסל במכוניתו מאיר גנון ('פלפל') - אחד משותפיו של דומרני לעסקי כריית החול - ליד הקיוסק המוצב בכניסה לבית החולים ברזילי, לאחר ששני רעולי פנים ירו לעברו כמה יריות ונמלטו מהמקום. מטבע הדברים, האצבע המאשימה הופנתה לעבר דומרני. היה גם ברור שבכך נפתחה מלחמה עקובה מדם על השליטה בכריית החול (איפרגן, 2011).

דומרני נחשד גם כמי שמעורב במותו של חנניה אוחנה כמה חודשים לפני כן, על רקע הסכסוך בנושא הימורי האינטרנט (איפרגן, 2011).

באותה שנה נעצר דומרני - יחד עם עבריין אחר - בחשד להחזקת טיל לאו, אך לבסוף לא הוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו.

יולי 2003: רצח הנערה שקד שלחוב

הרצח הבא בסאגת המאבק על כריית החול אירע ביולי 2003. כשמחנה ז'אנו-גנון ביקש לנקום ולחסל את דומרני, נורתה בטעות הנערה שקד שלחוב בת ה-16, ששהתה ברכב שבו אמור היה להימצא. שקד שלחוב נסעה ברכב עם חבר שלה ועוד חברה, וכשהגיעו לצומת הרחובות רבין-נווה דקלים, הגיח לעברם רכב אחר, שממנו נורו מספר יריות (דדון, 2011) (איפרגן, 2011).

היורים היו מישל (מאיר) ז'אנו וישראל ('בגה') גנון. השניים נעצרו והוגש נגדם כתב אישום בגין רצח, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הם זוכו בחודש אפריל 2009 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מכל האישומים נגדם. בהחלטתם כתבו אז שופטי המחוזי כי עדותו של עד התביעה המרכזי, העבריין ירון סנקר, אינה אמינה דיה.

אבל, בחודש דצמבר 2010 הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, הרשיע את שני הנאשמים ברצח הנערה וגזר עליהם מאסרי עולם (דדון, 2011) (איפרגן, 2011).

(לכתבה במלואה - דדון 2011 - לחצו כאן)

2007-2004: החיסולים מתגברים...

במלחמה של 'לחיות או לחדול' מול דומרני, היה מותו של יגאל ז'אנו - שהשתחרר מהכלא כמה חודשים לפני כן - רק עניין של זמן. בספטמבר 2004, בסמוך לשעה שלוש בצהריים, החריד פיצוץ עז את צומת הרחובות צה"ל ורזיאל במרכז אשקלון. מטען קטן שהוצמד לג'יפ הב-מ-וו של ז'אנו, הביא למותו של העבריין. ברכב שהו באותה העת גם אחיינו בן הארבע של ז'אנו ושני נוסעים נוספים, שנפצעו קל. דומרני נחקר בחשד למעורבות ברצח, אך - כרגיל - לא נמצאו ראיות כנגדו (איפרגן, 2011).

לטענת המשטרה, בין השנים 2005־2007 היה דומרני מעורב בעוד 33 מעשי רצח, אך גם לכך לא נמצאו הוכחות (ויקיפדיה).

העליה לרמה הלאומית

עם מותם של ז'אנו וגנון היה השטח כולו נתון בידיהם של דומרני וחבורתו. הם החלו להשתלט גם על עסקי ההימורים, ניכיון הצ'קים, ההלוואות בשוק האפור ועוד (איפרגן, 2011).

עתה היה דומרני גדול דיו על מנת ליצור שותפויות גם עם עבריינים ברמה הלאומית: הוא חבר ליצחק ולמאיר אברג'יל לשותפות בעסקי הימורי אינטרנט ברשת קפה אינטרנט, יחד עם משפחות אלפרון וגבריאלי. 

[בתמונה: יעקב אלפרון: השותף...צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

[לקריאה בהרחבה על יעקב אלפרון, לחצו כאן]

שותפות זו גררה מאבקים מול משפחות אוחנה ואבוטבול, להם הייתה רשת הימורי אינטרנט מקבילה בשותפות עם זאב רוזנשטיין (ויקיפדיה).

[בתמונה מימין: זאב רוזנשטיין. תמונת מסך מתוך חדשות ערוץ 10; בתמונה משמאל: פליקס אבוטבול. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ הראשון: "העבריין צ'רלי אבוטבול מובא למנוחות"]

דומרני קיבל בתחילה את חסותו של אברג'יל, אבל לאחר מכן נטש אותו. העיסוק המשטרתי המתמיד במלחמות הכנופיות של האלפרונים, מולנר, רוזנשטיין ואחרים, אפשרו לו לפעול 'מתחת לרדאר', ולהתבסס כגורם בכיר ברמת הפשיעה הלאומית (איפרגן, 2011).

[לקריאה בהרחבה על פליקס אבוטבול, לחצו כאן]

[לקריאה בהרחבה על זאב רוזנשטיין, לחצו כאן]

2009: הלבנת הון

ב- 2009 ניסתה המשטרה לפעול כנגד ה'בנק' שדרכו ניהל דומרני את עסקיו: היא פשטה ב-8 בספטמבר ועצרה אותו ו-14 מאנשיו בחשד להלבנת הון של מיליוני שקלים. בפשיטה הזו השתתפו למעלה מ-220 בלשים וחוקרים מהיחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) ויחידות להב 433, בסיוע מפקחי יחידת נותני שירות מטבע במשרד האוצר וחוקרי רשות המסים, עדות לחשיבות שמייחסים רשויות החוק לדומרני (שרביט, 2009).

הפשיטה בוצעה בתום חקירה סמויה שארכה למעלה משנה. בין היתר פשטו החוקרים על "ציינג' בסט" באשקלון, מוסד פיננסי למתן שירותי מטבע, שעל-פי החשד שימש כ'בנק' של ארגון הפשיעה של דומרני (שרביט, 2009).

במקביל, צוותי מעצרים, של בלשי היאל"כ ויחידות 433, פשטו על בתי חשודים המזוהים עם ארגון הפשיעה, במושב עוצם (ביתו של דומרני), באשקלון, בבת-ים ובראשון-לציון, תוך שהם מסתייעים בחבלנים ובכלבים לזיהוי סמים וחומרי נפץ (שרביט, 2009).

מהחקירה עלה החשד כי עסק הצ'יינג המנוהל החל ממאי 2007 על-ידי אחיינו של שלום דומרני, שימש לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים. מממצאי החקירה עלה כי קיימים מספר לקוחות 'קבועים' המבצעים פעולות ניכיון צ'קים בצ'יינג', ועסקאותיהם מדווחות לרשות לאיסור הלבנת הון על שמות אנשים אחרים, וזאת, בכדי להסוות את זהות מקבלי השירות האמתיים (שרביט, 2009).

ערב החקירה הגלויה הוצאו צווי הקפאה ותפיסת רכוש בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ונתפס רכוש רב במסגרת הליכי החילוט, לרבות מכוניות, טרקטורונים ובתי עסק (שרביט, 2009). אבל, החקירה לא הניבה כתב אישום כנגד דומרני.

2008: הבורר של חיים רביבו

ביוני 2008 הודיע הכדורגלן המפורסם, חיים רביבו, כי הוא עוזב את הארץ ללוס אנג'לס יחד עם אשתו, שגית, ושלושת ילדיהם, כדי לפתח את עסק התכשיטים של אשתו  (ויקיפדיה).

לאחר שבוע נטען על ידי כלי תקשורת, כי הסיבה לעזיבתו של רביבו היא הסתבכות עם העולם התחתון ואיומים עליו. רביבו הכחיש זאת. בהמשך נטען כי בורר בעולם התחתון הטיל על רביבו "עונש הגליה" מישראל. בראיון שערך עם כתבת ערוץ 10 אופירה אסייג בפברואר 2009, הכחיש רביבו את כל הטענות האלה. בשנת 2010 הוא שב עם משפחתו לישראל (ויקיפדיה).

ב־2008 נטען כי דומרני הוא הבורר בין חיים רביבו לסוחר בעל רקע פלילי עשיר, וכי גזר על רביבו קנס כספי וגלות של שנתיים מהארץ (הערוץ השני, 2013) (ויקיפדיה) (זוהר, 2008).

העיתונאי אמיר זוהר טוען כי, דומרני קבע תחילה שרביבו ישלם לסוחר קנס גדול. אבל בכירים בארגון הפשע של משפחת אברג'יל - שבעבר פעלו להרחקת עבריינים מרביבו, - לא קיבלו את הכרעתו. דומרני כעס על כך, אך החמיר את העונש: הוא הגדיל את סכום הקנס וקבע שעל רביבו לצאת לגלות. בשלב הבא הודיע רביבו על עזיבתו לארצות הברית, לדבריו בעצת רב, ובלי קשר לאיומים עליו (זוהר, 2008).

עוד טען זוהר, כי היחידה הארצית לפשיעה כלכלית של המשטרה בדקה את הקשר בין האיומים על רביבו לבין ארגון הפשיעה של דומרני, אך לא מצאה ראיות לכך (זוהר, 2008).

[תמונתו של חיים רביבו נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מוטי קדוש. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

 2009: הרשעה ומאסר בעקבות תקיפתו של אבנר הררי

לאחר מעצרם של האחים אברג'יל ב- 2008 פעל דומרני להשתלט על עסקיהם.

[לקריאה בהרחבה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]

ב-12 בינואר 2009, בשעה 14:30 הגיע דומרני מלווה במאבטחו האישי ובחברו מאיר אוחיון אל מוסך קמור בתל אביב, כשבאותו הזמן שהה במקום העבריין והמחסל אבנר הררי - המקורב למשפחת אברג'יל" - מלווה אף הוא במאבטח אישי. כשדומרני הבחין בהררי "גמלה בלבו ההחלטה לחטוף אותו ולפגוע בו. דומרני יצא מהרכב, ניגש אל הררי, נגח בחוזקה בפניו ואף המשיך להכותו באגרופים תוך שהוא מאיים וצועק לעברו "אחד אחד אני אגיע אליכם". בנוסף, חבריו של דומרני הצטרפו אליו, והחלו להכות את הררי בכל חלקי גופו. לאחר מכן הם תפסו בידיו וברגליו וניסו להכניסו בכוח אל מכונית שחנתה בסמוך במטרה לחטוף אותו. אולם, הררי התנגד, הצליח למנוע את חטיפתו וברח מן המקום כשהוא חבול ופצוע (שפירא, 2009) (איפרגן, 2011) (ויקיפדיה).

ב- 2009 הצליחה המשטרה להגיש נגד דומרני כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על תקיפתו של , אבנר הררי. על פי כתב האישום,

2010: הבוררות בחברת ראציו

בספטמבר 2010 נחשף כי הבעלים של חברת חיפושי הגז והנפט רציו, יגאל לנדאו, שהמחזיק גם בשליטה בבנק אגוד, פנה להליך בוררות בפני ראש ארגון הפשע מאיר אברג’יל. לנדאו פנה לעולם התחתון בשל סכסוך עם משקיע ברציו, שלומי שוקרון, בעליה של חברת הקבלנות גלובוס אינטרנשיונל השקעות בניין פיתוח. הבוררות התקיימה לבסוף בפני מומחה בתחום שוק ההון, עו"ד אסף ברם. ואולם, ברם נבחר לאחר פגישה שערך עם שני עבריינים בכירים שנבחרו על ידי כל אחד מהצדדים המסוכסכים. עבריין בשם 'יחזקאל' ייצג את שוקרון, ואברג'יל ייצג את לנדאו בהליך בחירת הבורר שיכריע בסכסוך (רז, 2010).

גם שמו של דומרני השתרבב לפרשה, אבל הוא שימש בה 'קבלן משנה'... על פי עדויות, הופיע במשרדי החברה יחד עם קבוצת בריונים, על מנת לכפות את קיום הבוררות בביתו של אברג'יל (ויקיפדיה).

[על הלגיטימציה הגוברת של בוררויות העולם התחתון בעולם העסקים, לחץ כאן]

2011: מי רצח את פרנסואה אבוטבול?

בראשית 2011 נעצר דומרני יחד עם ריקו שירזי (בתמונה משמאל) ועיזאת חאמד בחשד שתכננו לרצוח את פרנסואה אבוטבול.

[התמונה: ריקו שירזי. צילום מסך מכתבת הערוץ הראשון: "מבט - הובא למנוחות שי שירזי, בנו של העבריין ריקו שירזי, שחוסל אמש בת"א"]

כעבור חודש נעצר שוב בחשד לסחיטה באיומים של בעל עסק באשקלון.

כעבור חודש נוסף, נעצר דומרני שוב יחד עם 7 מאנשיו באשמה כי יצר מונופול בשוק גז הבישול באזור שדרות באמצעות אלימות וסחיטה באיומים כלפי מתחרים עסקיים (ויקיפדיה).

2011: פרשת מרגלית צנעני - דומרני נכנס לעסקי אמרגנות הזמר המזרחי

הפשע המאורגן מגלה מעורבות בזמר המזרחי, בעיקר, בגלל הכסף הגדול שמגלגל ענף זה. עשרות ומאות מליונים מתגלגלים בזמר המזרחי, והעבריינים מבקשים להיות שותפים, ולנתב את עסקיהם גם לאפיקים לגיטימיים או 'חצי לגיטימיים'.

כיוון ש'הכסף הגדול' קורץ, יש כאלה בעולם העברייני - כמו שושנה אלפרון - שפתחו סוכנות לייצוג אמנים ולקידומם. אפילו העבריין זאב רוזנשטיין שיתף פעולה עם האמרגן אבי גואטה להבאת אמן תורכי מפורסם - אברהים טטליסס - לארץ.

שלום דומרני אינו שונה בסוגיה זו, וגם הוא ביקש להקים לו סוכנות כזו... (מערכת נענע 10, 2015).

ב-16 באוגוסט 2011, נעצרו, הזמרת מרגלית צנעני (ראו תמונה משמאל) ובנה אסף למשך שבועיים וחצי, בחשד שניסו להיעזר בעבריינים מיכאל חזן ובן כהן כדי לגבות כספים מאמרגנהּ לשעבר אסף אטדגי. גם בפרשה זו רב הנסתר על הנגלה. במסגרת הסדר טיעון שנחתם בנובמבר 2011 צנעני הודתה והורשעה בסחיטה באיומים של אטדגי, ונגזרו עליה שישה חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות.

[בתמונה למעלה משמאל: מרגלית צנעני בעצרת "הנגב דורש צדק חברתי" בבאר שבע. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Eman. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[על הקשר שבין הפשע המאורגן והזמר המזרחי, לחצו כאן]

2011: דנינו נגד דומרני

בשנים הללו כבר זכה דומרני מהתקשורת לטיפול של 'עבריין-על'. כך למשל, התפרסם באתר nrg, ב-3 בינואר 2011, מאמר תחת השם "(המפכ"ל הנכנס דאז, יוחנן) דנינו נגד דומרני: מי ינצח בקרב בין שני האשקלונים": 

"... קילומטר אחד בלבד מפריד בין 'בלוק 100' ברחוב ההסתדרות, שבו גדל המפכ"ל הנכנס יוחנן דנינו, לבין 'המובלעת' של רחוב מילרוד, שבו גדל שלום דומרני. שני ילידי אשקלון בחרו במסלולים שונים כדי להגיע לצמרת, אלא שמעתה הניצחון של האחד יהיה ההפסד של השני..." (איפרגן, 2011).

[לכניסה לכתבה שמשמאל - איפרגן, 2011 -לחצו כאן]

כידוע, דומרני שרד את עידן דנינו...

2013: פרשת הבחירות בעיריית נתיבות

בנובמבר 2013 נעצר דומרני יחד עם 7 מאנשיו באשמת סחיטה באיומים על רקע מערכת הבחירות המקומית בנתיבות. כתב האישום - שהוגש כנגדו, כנגד שותפו, מומי קסנטיני, וכנגד עוזרו של הרב יורם אברג'ל, עמנואל אלישע - מייחס להם עבירות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרעה בבחירות ושיבוש מהלכי משפט (קוריאל, 2013) (ויקיפדיה).

הפרשה התנהלה על רקע הבחירות בעיר בין ראש העיר המכהן יחיאל זוהר, שבו תמך הרב יורם אברג'ל, לבין המועמד אייל מסיקה, שבו תמך הרב יעקב איפרגן (הרנטגן). הפילוג בין חצרות הרבנים יצר מתיחות קשה ולפעמים אף אלימה לאורך מערכת הבחירות (קוריאל, 2013).

על פי כתב האישום, בשל החשש שמסיקה עשוי לזכות בבחירות, ניצלו אנשיו של הרב אברג'ל את היכרותם עם דומרני כדי להרתיע את הרב איפרגן ואנשיו ובכך לפגוע בתמיכה במסיקה. העוזר אלישע מואשם שביקש מדומרני ואנשיו להגיע לביתו של הרב איפרגן ולאיים עליו, במטרה למנוע מאנשיו את המשך הפעילות למען מסיקה (קוריאל, 2013).

ביום הבחירות, נטען, הגיעו דומרני וקסנטיני לבית הרב איפרגן יחד עם אנשיהם. מיד לאחר מכן המשיכו הנאשמים למוסדות החינוך של הרב איפרגן והטילו אימה על אנשיו. על פי כתב האישום, מפאת האימה חשש הרב לחייו ולחיי בני משפחתו, ושכר את שירותם של מאבטחים חמושים (קוריאל, 2013).

הרב איפרגן אמנם הכחיש - כצפוי - שאוים על ידי דומרני, אבל טענו: "ניתוח מדוקדק של הראיות, ובהן גרסאות המתלונן הרב איפרגן, הרבנית ברוריה (אחותו של הרנטגן), ומעל כולן גרסת עוזר הרב, עמנואל, מוביל למסקנה אחת ויחידה כי המשיבים הגיעו... במטרה לשבש את מהלך יום הבחירות במטהו של מסיקה ובכך להעלות את סיכויי בחירתו של יחיאל זוהר(קוריאל, 2013).

[בתמונה: הרב יעקב איפרגן (הרנטגן) אויים על ידי דומרני. צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: 'הווידאופדיה: הרנטגן' של ערוץ 2]

העוזר של הרנטגן - שהעז להתלונן - גולל בפני השוטרים את השתלשלות האירועים בין חצרות הרבנים בנתיבות. הוא תיאר כיצד "פשטו" בשעות הבוקר דומרני ואנשיו על מוסדות הרב. גם מאשתו של הרנטגן, הרבנית רוחמה, נגבתה עדות שתומכת לכאורה בעמדת הפרקליטות. הרבנית סיפרה למשטרה כי בעלה כעס על פעילותם של דומרני ואנשיו ביום הבחירות, ועל העובדה שהמחנה של אברג'יל מפעיל עבריינים. לפי עדותה, לאחר המפגש עם דומרני, הרב איפרגן הביע חשש לחייהם ולחיי ילדיהם (קוריאל, 2013).

בכתב האישום נחשפות האזנות הסתר שביצעה המשטרה לדומרני ואנשיו, ובמרכזן שיחה שקיים עם הרבנית. דומרני ביקש להיפגש עם הרנטגן, ונענה תחילה בתשובה כועסת מצד רעייתו: "מי מביא כוחות כאלה? תגיד לרב יורם שלא עושים דברים כאלה", אך בהמשך סידרה את הפגישה (קוריאל, 2013).

בכתב האישום מפורטת הפגישה שהולידה את כתב האישום. בפגישה עם הרנטגן בסלון ביתו, טען דומרני כי הרב, עוזרו ומנהל מוסדות הלימוד שלו פוגעים באברג'יל. "אתם פוגעים ברב יורם, ואנחנו פה כדי לסדר את העניינים של הרב יורם... אנחנו פה בשליחות הרב יורם", אמר דומרני. העוזר של הרנטגן סיפר בעדותו במשטרה כי חש שהוא "רואה את המוות בעיניים" (קוריאל, 2013).

דומרני ציין כי "הרב יורם חשוב לו (לקסנטיני) מאוד. הכבוד של הרב יורם מאוד חשוב לו. נשלחנו לטפל בזה ויש דרכים לטפל בזה... אם אתם לא עושים לו כלום, אז אני אשמור עליך". מיד לאחר מכן עזב עוזרו של הרנטגן את הבית (קוריאל, 2013).

בגלל החשש לחייו ולחיי בני משפחתו, שכר הרנטגן את שירותם של מאבטחים חמושים שאבטחו את ביתו ביום הבחירות. בנוסף, בשל האימה, התפלל הרב איפרגן להצלחתו של יחיאל זוהר בבחירות ולכך שמסיקה לא יבחר (קוריאל, 2013).

2014: טיל לאו על ביתו של דומרני

פיני מזרחי הוא עבריין שהשתחרר ב- 2014 מהכלא, שם הסתכסך עם רזיאל רווח, אחד מאנשיו של דומרני, והחליט לרצוח אותו. הוא השליך רימון רסס, שלא התפוצץ, אל חלון ביתו של רזיאל רווח, "חייל" בארגון של דומרני. כשנכשל, החליט לחסל את דומרני (שבאותה עת שהה במרוקו), ואת יד ימינו, מומי קסנטיני (צורי, 2014).

[לכתבת גלובס על מרוקו כעיר מקלט לעבריינים ישראלים, לחצו כאן]

אבל, המשטרה הצליחה לגייס עד מדינה מאחד הקרובים למזרחי, ולעקוב אחריו מקרוב. מזרחי ועד המדינה הצטיידו באקדח ונסעו לביתו של דומרני על מנת לחסלו, אף הוא לא היה שם. כתוצאה מכך האלימות גברה, והמשטרה החליטה להתערב. פיני מזרחי נעצר והוגש נגדו כתב אישום, ביחד עם שלושה עבריינים נוספים (האחים דודו ומאור מגידיש וגבי יתד). (ערוץ 10, 2014) (צורי, 20144).

האחים מגידיש תכננו להגיע רכובים על שופל לגבעה שנמצאת מול ביתו של דומרני, ומשם לשגר טיל לאו היישר לביתו ובכך להביא לחיסולו. אבל, עדותו של עד המדינה קרסה בבית המשפט, ושניהם זוכו (צורי, 20144).

[לכתבה המלאה - צורי, 2014 - לחצו כאן]

2015: כתבי אישום נגד דומרני ומעצר עד תום ההליכים

ב-2015 הצליחה המשטרה סוף סוף לגייס עד מדינה נגד דומרני. מדובר במחסל מתוך צוותו הקרוב, ש'חצה את הקווים' והביא להגשת כתבי אישום נגד עשרות עבריינים בעבירות של רצח, ניסיון לרצח והחזקת אמצעי לחימה. גם ראשי הארגונים דומרני ו-לביא נעצרו. נגד דומרני הוגש כתב אישום בגין שני ניסיונות רצח, אספקת אמצעי לחימה וקשירת קשר לביצוע פשע (פרשה 8035) (מבט, 2015).

בצר לו, ניסה דומרני לגייס את הרב יאשיהו פינטו, שיסדר לו אשרת כניסה לארצות הברית.

2015: 'הקלטת הלוהטת' של דומרני עם הרב פינטו

אחת הקלטות המביכות עבור הרב יאשיהו פינטו הייתה הקלטת הסתר של שיחתנו עם שלום דומרני. הרקע היה כפי הנראה בקשתו של דומרני מפינטו לסדר לו אישורי כניסה לארצות הברית.

השיחה בין השניים החלה כשהרב פינטו אומר לדומרני: "מה שלומך צדיק (לא פחות...)? ... יום שישי דיברנו, הכול אמת. יום שני תהיה לי תשובה, יכול להיות שביום שני בלילה אתם באים לפה". ככל הנראה מתכוון להגעתו של דומרני לארצות הברית. בתמורה, מדבר פינטו על "20% מכל דבר...", ודומרני מסכים:

  • דומרני: בסדר גמור.
  • פינטו: הכל אמת, הם אמרו לי.
  • פינטו: הם המומים איך הדבר הזה הם לא מאמינים. יכול להיות שביום שני בלילה אתם באים לפה. הם רק צריכים אישור וזהו. אנחנו לבד הרחקנו את כולם לידינו (מתכוון כנראה לאנשים הקרובים לרב שלגביהם הוזהר) דומרני: בסדר גמור. רבנו אתה יודע שאתה האור של העיניים שלנו
  • פינטו: בעזרת השם.
  • פינטו: אנחנו יכולים לדבר קצת פתוח?
  • דומרני: לא, לא פינטו: בעזרת השם עשרים אחוז מכל דבר, ברכה מהקדוש ברוך הוא, שלכם. זה מה שביקשנו ביקשנו על עצמנו. עשרים אחוז מכל דבר.
  • פינטו: יום שני תהיה תשובה סופית אוהבים אתכם הרבה, הרבה, הרבה. השם יברך אתכם. שהכול יתקבל בשמיים, השם יציל אתכם, השם ישמור, איזו שבת רעה עברנו, אתם לא יודעים איזה שבת רעה.
  • דומרני: למה רבנו?
  • פינטו: מישהו התקשר אלינו ואמר לנו: הרגו את שלום. נכנסנו לשבת בוכים
  • דומרני: לא, חס וחלילה
  • פינטו: כל הגוף רעד, עברנו תשעה באב, לא שבת
  • פינטו: אוהבים אתכם הרבה. יום שני תהיה תשובה.

מן הסתם, בדף הזה רחוק עדיין מלהחתם, ועוד לא נכתבה המילה האחרונה בפרשת שלום דומרני...

2016-2015: מאסר בבידוד

בשנת 2015 הוחזק דומרני עם אסיר נוסף בתא, אולם כשזה השתחרר בסוף 2015 נותר בבידוד. כאשר עתר על כך ביולי 2016 לבית המשפט, התנגדו לכך, הן שב"ס והן המשטרה, כיוון שדומרני מפעיל את אנשיו גם מהכלא, בשל המסוכנות הגבוהה ביותר, העולה מהאסיר עצמו; בשל מסוכנות גבוהה ביותר העולה מעבריינים אחרים לפגוע באסיר; ובשל מסוכנות גבוהה ביותר העולה משילוב האסיר יחד עם שותפיו להמשך פעילות פלילית בין כותלי הכלא, וניהול העניינים הפליליים" (ינגה, 2016).

עוד נכתב: "העותר פועל נמרצות מתוך כותלי הכלא, באופן אינטנסיבי וללא הפסק, על מנת לקדם מעמדו בכלל רחבי הארץ ואף מחוץ לארץ. התנהלות זאת מתבצעת על ידי העברת מסרים בדרכים שונות מחוץ לכותלי הכלא אל מקרוביו 'וחייליו', ביצוע פעילויות פליליות ואף אלימות תוך כדי שליחת אותם 'עושי דבריו', בראשם עומד העותר – מעורבות בפגיעה ממשית בחיי אדם" (ינגה, 2016).

לפי המשטרה, דומרני מתגבר על המכשולים הרבים מתאו. "על אף מגבלותיו מאחורי סורג ובריח, לרבות הגבלה טלפונית והיותו בהפרדה, העותר פועל מבלי חשש ומנצל כל הזדמנות שניתנת לו לטובת העברת מסרים לפעילות פלילית ענפה מחוץ לכותלי הכלא. העותר אינו בוחל בכל אמצעי על מנת לממש מטרותיו וכוונותיו הפליליות. בשל המעורבות של העותר בפלילים, אף בהיותו מאחורי סורג ובריח, ולאור המידע המודיעיני אשר מצטבר בכל רגע נתון, משטרת ישראל מבקשת להשאירו בהפרדת יחיד" (ינגה, 2016).

גם חטיבת המודיעין של שב"ס ביקשה להחזיקו בתא נפרד. "זאת לצורך שמירה על שלומו וביטחונם של אסירים אחרים מפניו ומניעת עבירות אלימות", נכתב. בארגון טענו כי לאחר דיונים הוחלט כי דומרני לא יכול לשהות באגף רגיל ואף לא באגף שמור. בעבר, נמסר משב"ס, נעשו ניסיונות לשלב את דומרני בהפרדה זוגית, אך ניסיונות אלו לא הצליחו ושלב זה האסיר אינו נמצא מתאים לכך (ראו המסמך למטה) (ינגה, 2016):

[בתמונה: סקירת שירות בתי הסוהר לבית המשפט בנוגע להחזקתו של דומרני בבידוד. לכתבה כולה - ינגה, 2016 - לחץ כאן]

2017: שש שנות מאסר

בינואר 2017 - כמו בבזאר מזרחי, שבוע לאחר שדחה את הסדר הטיעון שהשיגו פרקליטיו עם הפרקליטות, בפרשה שבה הוא הואשם בכמה ניסיונות רצח, ורגעים ספורים לפני שעד המדינה בפרשה היה אמור לתת את עדותו הדרמטית בבית המשפט - הסכים דומרני להודות בקשירת קשר לביצוע פשע, בעבירות נשק, בסיוע לחבלה בכוונה מחמירה ובאספקת נשק; ולהישלח למאסר של שש שנים. שאר חברי ארגונו של דומרני המעורבים בפרשה צפויים לשאת עונש מאסר שנע בין שנתיים לארבע שנים, כל אחד לפי חלקו (ינגה, 2017).

ויש כבר יורש: הבן, ניסים נינה...

בהיעדרו של שלום דומרני, מצויה המשפחה בסכנת פירוק. בשטח נותרו כ-100 חיילים בלי ראש, שמקבלים הצעות מפתות לערוק לשורות הארגון של היריב המר של דומרני, בני שלמה, ולכנופיה הגרוזינית באשדוד, שפועלת לצד ארגונו של שלמה. העוגן השומר בינתיים על שלימות המשפחה הוא בנו של דומרני, ניסים (נינה) (ב- 2017 היה בן 22) את העוגן שדרכו ממשיכה המשפחה לתפקד, אולם הכסף הגדול והחלל שהותיר אחריו שלום דומרני, יזמינו, ללא ספק, אחרים, שירצו חלק בכל אלה.

[לסקירה מורחבת של שמעון איפרגן על נינה דומרני, לחצו כאן]

[התמונה: צילום מעמוד הפייסבוק של ניסים (נינה) דומרני]

אין וואקום: מלחמות הירושה החלו

"אין חברים בעולם הזה. בן אדם יוריד את חברו גם אם ישב איתו ערב קודם במסיבה" (איש משטרה בעקבות מאסרו של דומרני והמאבקים הצפויים בדרום; חדד, 2016)

ההיסטוריה מלמדת שארגוני פשיעה רבים מתקשים להתאושש לאחר שמנהיגיהם יצאו לגלות ארוכה או ריצו תקופות מאסר ארוכות. כך קרה למשפחת אבוטבול מנתניה, למשפחת אברג'ל ולזאב רוזנשטיין. מאבקי השליטה העיקריים על נכסי דומרני הינם בין ארגונו של בני שלמה ממושב חלץ - היריב ה'מיתולוגי' של דומרני; לבין האחים אופיר ועמוס לביא מרחובות, שהיו שותפיו עד כניסתו לכלא, ועתה, לא יאפשרו לגורמים אחרים לנכס לעצמם את נכסי דומרני. בנוסף, מגלות יזמה גם הכנופיות מאשדוד ומאשקלון המכונות 'הגרוזינים' ו'הקווקזים', והמגידישים מאזור קרית גת.

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

מקורות והעשרה

19 thoughts on “שלום דומרני: העבריין הבכיר ביותר בדרום

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: מיכאל מור - מה מחכה לו ביום שאחרי הכלא? - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: מיכאל מור - האם האיש שהשפיל את המשטרה הפסיק לצחוק? - ייצור ידע

  3. Pingback: יניב (ניבי) זגורי: הטבעת מתהדקת - ייצור ידע

  4. Pingback: יניב (ניבי) זגורי: תחילת הסוף? - ייצור ידע

  5. Pingback: עמיר מולנר: בית ספר לשוטרים... - ייצור ידע

  6. Pingback: משפחת ג'רושי: החיים הטובים בצל החוק - ייצור ידע

  7. Pingback: מיכאל מור: האם האיש שהשפיל את המשטרה הפסיק לצחוק? - ייצור ידע

  8. Pingback: עמיר מולנר: סוד ההישרדות - שותפויות - ייצור ידע

  9. Pingback: אבי רוחן: בנעליו של אברג'יל - ייצור ידע

  10. Pingback: חגי זגורי - ייצור ידע

  11. Pingback: יניב (ניבי) זגורי: שרידות בזכות הרמוניה משפחתית - ייצור ידע

  12. Pingback: אבנר הררי: המחסל המזמר... - ייצור ידע

  13. Pingback: אופיר ועמוס לביא - ייצור ידע

  14. Pingback: בני שלמה - ייצור ידע

  15. Pingback: מיכאל מור: האיש שהשפיל את המשטרה וממשיך לצחוק... - ייצור ידע

  16. Pingback: עברייני ישראל - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.