האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
האליטה שלנו פונה למערב שיציל אותה מעמה שלה, ויטיל סנקציות על ישראל לאלץ אותה לעצור את המלחמה. כדאי לה ללמוד מניסיון הקודמים לה: ניסיונות כאלה בעבר השיגו בדרך כלל את התוצאות ההפוכות (ראו דוגמאות בתוך המאמר), שהרי, אם תיגמר המלחמה בניצחון, יתרסק מעמדה הציבורי, וכל שייוותר לה הוא לעזוב; ואם חלילה יסתמן הפסד, יחוש העם תחושת בגידה (המילה הזו הופכת שגורה יותר ויותר במקומותינו), ויפנה לסגור עימה חשבונות.
יש לי מכר ערבי נוצרי מהצפון, שקורותיו מסמלים את שעובר על הערבים הנוצרים בישראל: האיש, עד היום, מאמין גדול בפאן לאומיות הערבית, ותמונת גמאל עבד אל נאסר תלויה בסלון ביתו עם נר נשמה הדולק תמיד. אבל בניו הם סיפור אחר לגמרי: האחד היגר מהארץ. השני התגייס לצה"ל, עיברת את שמו ועבר לתל אביב, כמו רבים מבני הדור הצעיר, שהבינו שמפלטם היחידי הוא ברית עם היהודים… אלה תוצאות הדיסוננס הקוגניטיבי שחווים הנוצרים בישראל, אחרי בגידת המוסלמים בהם…
מעל שבועיים פועלות אוגדות פיקוד הצפון על אדמת לבנון, בכפרים סמוכיי הגבול. ההישגים במשימת טיהור הכפרים מרשימים. להתמקדות פעולת צה"ל בכפרים הקרובים לקו הגבול, יש הגיון מבצעי שנובע מתכנון, שהותאם ייחודית לנסיבות שהתפתחו במהלך שנת הלחימה האחרונה, וארוכה הדרך להשגת המטרה. כוחות חיזבאללה נפרסו בכל עומק לבנון עד צפון בקעת הלבנון, כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, וחיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה.
הארכיון הדיגיטלי הוא מלכודת לעיתונאים החדשים ולמומחים לעתיד, בעיקר משום שהוא מנציח את הנבואות והתחזיות שהמציאות לא תמיד תומכת בהן. עם המעבר לפוסט ג'ורנליזם, בו התחזיות תופסות מקום מרכזי, גוברת גם הסכנה להיכשל ולחוות מבוכה. מנקודת מבט סוציולוגית, הארכיון הפך לכוח חברתי רב עוצמה, המשפיע על הדרך בה אנו תופסים ידע ומומחיות, ומדגיש את הפער בין החזון למציאות.
ב- 6 ביולי 2025 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום – נמשך מן הזריחה עד השקיעה – שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.
ב- 6 ביולי 2025 חל יום העשוראא, לציון קרב כרבלא בו נטבחו על ידי הסונים האימאם חוסיין ואנשיו. אחת התופעות המרתקות – שראינו מאז מאז טבח ה- 7/10 – היה ההשוואה של סונים בעזה בין מערכת 'חרבות ברזל' לקרב כרבלא, וההתייחסות לאימאם עלי – 'נביאם' של השיעים – כקדוש. יחיא סינואר אגב, הוא בעיניהם האימאם עלי החדש!
אם עד היום, ה- WOKE מקשה מאוד על ישראל להתמודד עם ממשלות שמאל במערב, שהופכות תובעניות יותר ויותר, הרי שהעתיד הקשה הצפוי למערב, בעיקר בסוגיית ההגירה, מסמל שינוי דרמטי לטובתה של ישראל. אם היא תחזיק מעמד במהלך עשור, ואם תצליח לשמור על הישגיה במלחמה מול איראן, יהיה לה קל הרבה יותר לשנות את המציאות הקיימת ביחסיה עם הפלסטיניים לטובתה, ולבנות מציאות חדשה, טובה ובטוחה יותר, עבור אזרחיה. שם המשחק הוא זמן. האם יש לנו אותו?
שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.
ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי – במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" – אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.
כמו בנאום "כוס התרעלה" של מנהיג איראן שסיים את מלחמתה בעיראק: שימור המומנטום ההתקפי של צה"ל יכתיב גם הפעם לאיראנים ולחיזבאללה להכיר בכורח המציאות ולהיענות לדרישות ישראל.
