האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
כותרת המאמר, "נקודות מבט ערביות ביחס לעימות הישראלי-פלסטיני", משקפת הנחה מרכזית שתלווה את דברי: כמו בנושאים רבים אחרים, גם בנושא הנדון במושב זה אין עמדה ערבית אחת. ההתייחסות השכיחה של דוברים שונים על "העמדה הערבית" ו"הערבים", הינה, לדידי, לא רק מוטעית, אלא גם מקור המוביל למסקנות נמהרות ולראייה פשטנית של נושאים מורכבים…
מילון השפה העברית מגדיר את המושג "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" כ"מצב של חוסר ברירה הגורם לפעולה קיצונית, שלא הייתה ננקטת בנסיבות רגילות". ואכן, העמדת יריב בכל יכולת "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" מוכרת כטעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה, שנפלו – ועוד יפלו – בה רבים וטובים…
לא העקרונות והמוסר מנצחים – במגילת אסתר ובחיים ה'אמתיים' – כי לא עקרונות ומוסר מניעים מערכות מורכבות, אלא מאבק העוצמה, שבו בעלי עוצמה גורפים, תמיד, את הקופה, ובעלי העקרונות נשארים, פעמים רבות, עם עקרונותיהם… לכן, מערבים ערכים באסטרטגיה רק כשכדאי, וגם זה מהסיבות הלא נכונות…
מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?
פיתוח ההתיישבות כמומנטום של מאבק לאין קץ היה ביטוי בהגות תנועות הפועלים החלוציות, לתפיסת עולם כוללת, שבמסגרתה, מה שנראה כמצב שלום, הוא תוצאה רגעית של שיווי משקל במערכת מורכבת ודינאמית, המתעצבת ומתהווה בכל רגע מחדש מתוך איזונים בין כוחות מנוגדים. את יסודות ההיגיון הזה ניתן למצוא גם אצל אויבינו, במה שמכונה באסלאם: ׳אל-מוקאמה׳…
מידת האוטונומיה של גורם בעבודה (Job Autonomy) (של עובד, מחלקה וכדומה) משקפת את אופן הפעולה, מידת הריבונות והתפקוד שלו במסגרת שבו הוא פועל; והיא ניתנת למדידה כמותית של מה שמכונה, דרגות החופש (Degrees of freedom) שלו…
ללא מחויבות ליזום ו"להעתיק את המלחמה אל שטח האויב…", ובשל הדחקת העובדה, שישראל מצויה במלחמה מתמשכת – והנגזר מזה, בחובתו ואחריותו לניהול המלחמה – החליט רא"ל משה לוי ז"ל, להוריד מעליו (כרמטכ"ל) את גלימת המפקד היוזם, בהמתנה להנחיות הדרג המדיני! שלא נתבלבל, המדובר בו ובכל מפקדי צה"ל שבאו אחריו!
עיריית אמסטרדם החליטה לאסור קיום טיולים מודרכים ברובע החלונות האדומים, במטרה להגביל את מספר התיירים – שעולה על גדותיו – בעיר העתיקה. חלק מהתיירים שותים לשכרה ומתנהגים בבוטות ובאלימות. אני עצמי מקיים סיורי לילה מודרכים, בין פחי הזבל, 'בחצר האחורית' של תל אביב, מפגיש אנשים עם הפעילים בענף ומכניס אותם למקומות הבילוי שלהם. ההחלטה הזו היא לדעתי, בלשון המעטה, מטומטמת…
האם העולם מוכן למלחמה מול התשה ולטרור כמו פיגועי ה-9 בנובמבר 2001? האוגדות, הטנקים והגרעין לא תמיד עוזרים. לפי דעתי, הסיכון היום הוא באמת גלובלי, כמו שהעולם הוא גלובלי. אנו נהנים מאוד מפתיחת הגבולות, מהנמכת הגדרות ומהנגישות חסרת התקדים לאינפורמציה ולממון. הטכנולוגיה עוברת דרך האינטרנט, ובין הגבולות המעבר הוא קל. אנחנו צריכים להבין גם את הסכנות…
אחד מתפקידי המשטרה, הלא פורמליים – בדמוקרטיה וגם בדיקטטורה – הוא לשמש בעת הצורך, חיץ בינם לבין ההמון. משמע, מפקדי המשטרה הם 'השעירים לעזאזל' הפוטנציאליים של הפוליטיקאים. כשמרגישים הפוליטיקאים את תער הגרזן קרב את צווארם, הם מקריבים מפקדי משטרה להמון, בתקווה שהסערה תשכח…
