האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
הממצא העיקרי המפתיע מעט שפורסם ביום שישי האחרון, מאשר שרוב יהודי ארה"ב הסתייגו מממשל הנשיא דונלד טראמפ, ותכננו לתמוך בכול מי שיהיה מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויגבו כל מי מהמועמדים הדמוקרטים המובילים המתמודדים ראש בראש מול טראמפ…
לאחר מאה שנים, המחלוקת שהתקיימה אז בין שתי הגישות – של בן גוריון וכצנלסון מול ז'בוטינסקי – ממשיכה לעמוד במרכזה של ההוויה הישראלית. אלא שהנהגת השמאל הציוני, בהתייחסותה לארץ ישראל, הלכה והתרחקה מדרכם וחזונם של כצנלסון וחלוצי תל חי. כאן מונחת נקודת הפתיחה לבירור דרכה הציונית של מדינת ישראל, למול אתגרי השעה.
ההיסטוריה העולמית וגם שלנו הוכיחה שוב ושוב, השגיאה והמחדל הגדולים ביותר הם להתכונן למלחמה שהייתה. לכן, יש לדרוש מהאחראים על ביטחוננו בממשלה ובמערכת הביטחון לצאת, ומיד, מהסטגנציה ומאזור הנוחות בו הם נמצאים שנים רבות ולבנות את צה"ל לפי האתגרים העתידיים!
אחד השירים שכתב הפזמונאי, דובי זלצר, עבור המחזמר קזבלן היה השיר "דמוקרטיה", שבו היה צריך לבטא את תחושות הקיפוח של אנשי "השטח הגדול" ביפו. זלצר קלע בינגו: "… הספרדים אצלנו רוב; אך מי יושב אצלנו טוב, האשכנזים וזה לא צחוק, כי הם המציאו את החוק…"…
שבוי בניסיון סאן ולרי – שנה לפני כן – ראה רומל כיצד זורמים האוסטרלים והבריטים אל טוברוק; וכיצד אניות רבות מפליגות אליהם לנמל הקטן; והיה בטוח שהוא מבין היטב את דפוס ההתנהגות שלפיו: הבריטים מבקשים להימלט דרך הים, כמו שעשו, שוב ושוב עד היום. השאלה היחידה, בעיניו הייתה, האם יצליחו לארגן בזמן דנקירק שנייה…
כתבותיי אודות הסקייגארד מעוררות תגובות רבות בקרב אנשים – בתוך הממסד ומחוץ לו – בעיקר כאלה שיש להם ידע חלקי, כזה ואחר על המערכת וההיסטוריה שלה. על מנת להעביר ידע ממוקד ככל האפשר אביא את החשובות בשאלות כאן…
בפרשת תצווה מתוארים בגדיו של הכוהן הגדול, ואחד מהחשובים שבהם היה האפוד עם החושן. בצידו החיצוני הושמו תריסר אבנים טובות ערוכות בארבע טורים. ניסינו לזהות את האבנים הללו, בהצלחה מוגבלת בלבד…
מערכת המשפט בבעיות אובייקטיביות. הקומבינות במינוי השופטים לא התחילו בזמן איילת שקד; והגיע הזמן שחבריי משמאל יפתחו את העיניים. כל כותבי המכתבים בשם צה"ל ובמיוחד 540 איש – בניצוחם של זאב רז וגיא פורן – שחתמו על מכתב הטייסים, ויצרו חור גדול באופק אבטחת המידע הישראלי…
מוקדם לסכם את הסופר טיוזדיי, אבל, אפשר בהחלט להצביע על המפסיד הגדול של האירוע: מייקל בלומברג – שהשקיע יותר מחצי מיליארד דולר בקמפיין מודעות; והצליח לנצח באמריקן סמואה, ולהפסיד בכל השאר…
מדוע נבחר – בפברואר 1941 – דווקא הגנרל ארווין רומל (Irwin Rommel) לפקד על קורפוס אפריקה, ולמה כינו את הכוח הגרמני הזה – שחש לעזרת האיטלקים המובסים על ידי הבריטים – קורפוס אפריקה? האם רומל נבחר בגלל שהצטיין ובלט במהלך מבצע אבחת מגל (כיבוש מערב אירופה)? ממש לא. הכל מהסיבות הלא נכונות!
