פנחס יחזקאלי: ריבונות באזור הדמדומים עושים רק עם אזרחים

אין יותר מטרות ואין יותר היגיון. הנוהל הוא ההיגיון ולעזאזל הכל. הביורוקרטיה היא כמו סרטן ממאיר שהורגת סביבה הכל ורק היא תופחת ועולה וצומחת עד שהגוף הנושא אותה יקרוס; ורק אז, היא תקרוס יחד איתו!

אביגדור פלדמן: קוד שבור לדלתיים פתוחות במוסף הארץ

הנשיאה קופצת בחבל דילוגים, המשנה חותר בסירה אירובית, שופטים אחרים מרימים משקולות, מותחים קפיצים, מהדקים חגורת גומי למותניהם ומנסים לרוץ — אלה הם העליונים המתאמנים לקראת הסיבוב הבא עם בנימין נתניהו…

אלי בר און: אני מאמין לפרופ' סיגל סדצקי!

אני מאמין לפרופ' סיגל סדצקי… חבל שהפוליטיקאים הגרועים שלנו גרמו למומחית כזו לפרוש! עד שלא יהיה חיסון יהיה כאן קשה. זאת כאשר, במדינות שכנות – פחות מפותחות – כמו יוון וקפריסין, כבר היום יותר טוב וצפוי שיהיה הרבה יותר טוב. הם כבר פתחו את ענף התיירות…

עמר דנק: דיקטטורות – פרק א': למה בחירות?

דיקטטורות מקיימות בחירות כי זה גורם שמייצב את השלטון, ומקטין את סיכויי נפילתו של הדיקטטור. זה נכון גם לדיקטטורות בהן בבחירות אין אפשרות בחירה למעט בשליט. הבחירות מאפשרות לשלטון המרכזי ליישר את הדרגים הזוטרים של המפלגה עם מפלגת השלטון; ולעקוב אחרי יעילות עבודתם…

פנחס פישלר: "פעם הייתה משטרה אחרת"… פוסט שכתב אחד השוטרים

"פעם הייתה משטרה אחרת… הגעגועים גורמים לטובים ללכת, להישבר בדרך, לוותר על הכל; כי המשטרה היום אחרת. המדינה הפכה פניה. הפסדנו את שתיהן, סופית. סיימתי!

יאיר רגב: בנות צלופחד, שרשי הפמיניזם המודרני

בפרשת פנחס שבספר במדבר, מביאה לנו התורה את המאבק הפמיניסטי הראשון על זכויות נשים במשפט, הלא הוא מאבקן של בנות צלפחד על ירושת אביהן. הישגן של בנות צלפחד היה מקומי; ולא שיפר, מהותית, את מעמדן המשפטי והכלכלי של נשות ישראל; אולם, מסתבר שהן היוו השראה לרעיונות פמיניסטיים מודרניים…

פנחס יחזקאלי: למה באמת נרצח ריינהרד היידריך?

ההתקפה – שעלתה להיידריך בחייו בחייו ("מבצע אנטרופואיד") – לא התבצעה כיוון שהכביד ידו על הצ'כים. להיפך! הגולים הצ'כים ראו, בדאגה גוברת את הצלחת אמצעי הפיוס שלו; ואחת המטרות החשובות של החיסול הייתה להביא את המשטר לנקוט באמצעי נגד אכזריים, שישלהבו התנגדות רחבה יותר!

עופר בורין: קהלת פרק א, החיים הם רצף של כאבים

את הספר הזה כתב מלך. לא סתם מלך. מלך שמלך בירושלים. ולא סתם מלך, מלך שהוא בנו של דויד. פתיחה מוחצת שבאה להבהיר לכל מי שקורא – זה ספר חשוב. זה ספר עם עומק מיוחד. הוא נכתב ע"י איש חזק וחכם. אולי החזק והחכם מכולם…

אלי בר און: לא הכל קורונה!

היום ברור כי הנגיף הזה פגע גם במוח הקולקטיבי שלנו; ובוודאות, שיתק גם את הראש של ההנהגה המדינית ביטחונית שלנו.
נכון שגם האויבים הקרובים והרחוקים משותקים, זו נחמת טיפשים קצרת טווח אבל גם זה משהו… נראה שבתקופה הקרובה, עד לחיסון של האוכלוסייה העולמית, תהליך שיתכן ויימשך כשנה+ עד שנתיים לא יהיה כאן כלום להוציא התמודדות עם הנגיף…