מחאת בלפור – איפה האסטרטגיה?

יום הכיפורים זימן הזדמנות פז למפגינים להרוויח נקודות על חשבון הימין; כי הוא יוצר בעיה בלתי פתירה עבור החרדים: הם פשוט אינם יכולים להשלים עם סגירת בתי הכנסת. את זה מבין היטב גם נתניהו, שמשתדל שתהיה גרירת רגליים בהטלת הסגר המוחלט עד מוצאי כיפור. במקום לרכב על החולשה הזו, בחרה הנהגת המפגינים לדפוק את ראשם בקיר…

טלי כהן שבתאי: במחשבה שניה – נספח לכיפורים

"בישראל מקובל למדוד את חומרת הפציעה על פי המידה בה היא מסכנת את החיים. הצום, בו מענה עם שלם את גופו זוהי טראומה שלא תסולא מפז…" טלי כהן שבתאי…

גרשון הכהן: מלחמת יום הכיפורים – לא רק כשל מודיעיני

בכל ערב יום כיפור, עם זיכרון המלחמה בן כמעט יובל שנים, חוזרים ומהדהדים לציבור שני מסרים: האחד ממוקד בעומק המחדל  המודיעיני; השני מבטיח שהלקחים נלמדו ומעתה צה"ל ערוך ומוכן נכון לכל איום. לאחר עשרות שנים, מסרים אלה ראויים למבט ביקורתי…

אורית ודורון מצא: יום כיפור בימי קורונה

יום הכיפורים הקרב – שבו גוזר האדם על עצמו צום ותענית כדי שיוכל לצאת מחדש אל המרחב – הוא התגלמות בזעיר אנפין של סוד הצמצום וצריך לשמש הזדמנות עבור החברה הישראלית להתבוננות מחודשת על התמודדותה עם מגפת הקורונה…

עופר בורין: תהילים, פרק יד – אחד

נראה כאילו הנחת הבסיס של כותב המזמור היא, שכדי שאנשים יעשו טוב נדרשת להם נוכחות של אלוהים. נוכחות של פחד או יראה מאלוהים. בעיני, אמונה כזו באלוהים, המצפה לשכר ועונש מידיים, היא רמה נמוכה של אמונה…

יורם אטינגר: עמדת ערב הסעודית

על עמדת ערב הסעודית כלפי הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין אפשר ללמוד ממאמרו של סלמן אל-דוסארי, העורך הראשי לשעבר של היומון הסעודי "א-שארק אל-אווסט", המבטא את עמדות בית המלוכה הסעודי…

גדעון שניר: עם שוך חגיגות החתימה

כנראה שהתקבלה התובנה שכדי שארה"ב תהיה מוכנה לספק את מטריית הגנה נגד אירן וטורקיה – יש לעשות זאת דרך מדינת  ישראל. האיום האירני-טורקי על ישראל- מהווה מנוף ל"סנדל" את ארה"ב לפרוס את  מטריית ההגנה שלה על המדינות הערביות המוכנות לחיות עם ישראל בשלום…

רועי צזנה: מה יקרה אם ניתן לכולם להידבק בקורונה?

אחת ההצעות שאפשר למצוא כיום היא להניח לכולם – או לפחות לצעירים ולחסונים – להידבק בנגיף הקורונה החדש על מנת לפתח חסינות עדר. ההנחה היא שאם אתה צעיר ועם מערכת חיסון מתפקדת היטב, הרי שלא תפתח כלל תסמיני מחלה, או שאם כן – הם יהיו קלים במיוחד. לרוע המזל, לא נראה שזה המצב…

אבי הראל: שירת האזינו ובחירתו של עם ישראל

פרשת האזינו היא ברובה שירה פיוטית, שיש מחלוקת גדולה על זמן חיבורה. מנעד הזמן נע אצל חוקרי המקרא, מתקופת השופטים וכלה בתקופת הפילוג בין היהדות לעדה השומרונית, כלומר החל מהמאה ה- 12 לפני הספירה, ועד המאה החמישית לפני הספירה…