Jeppe Vilstrup Hansgaard: 'תאי הד' קיימים גם בארגונים

'תאי הד' קיימים גם בארגונים: הנה למשל, בתרשים הארגוני למטה, תא ההד הוא של קבוצת המנהלים הבכירה, שחלקה 'הוצנח' לארגון מבחוץ. הם חולקים את אותה השקפה שפתחו יחד בדינאמיקה שביניהם; ומנותקים מהבעיות האמתיות של הארגון… לעומתם, הקבוצה ה'צהובה' היא קבוצת מנהלי הביניים. הם צמחו מלמטה, מתחככים כל העת עם העובדים (צבועים בכחול); ומעורים בבעיות…

גרשון הכהן: האם השואה היא עוד מופע בתופעה גנרית אוניברסלית של ג'נוסייד?

ב- 20 לנובמבר 2020 פרסם נדב תמיר ב- ynet מאמר תחת הכותרת: "השואה היא לא רק שלנו. ואפי איתם לא מתאים". "התייחסות לאנטישמיות כקטגוריה שונה מגזענות בכלל" – כותב תמיר – "וההתעלמות מאירועי ג'נוסייד אחרים, הן זיקוק הגישה השגויה של ישראל לשואה". האמנם השואה היא היא עוד מופע בתופעה גנרית אוניברסלית של ג'נוסייד?

עופר דקל: שנה לקורונה בווהאן סין

הסינים מפרסמים עכשיו כמה חולים יש בכל מחוז על לוחות המודעות. זה דבר חדש שלא היה כאן לפני שבוע/שבועיים. זה גם מסביר את הפיקוח המוגבר שחזר פתאום בכניסה למוסדות ציבור ומרכזים מסחריים. שוב חזרו לבדוק חום בכל מקום. בחודש שעבר כבר כמעט לא בדקו ככה. זה גם כנראה מסביר מדוע בוטלו שוב טיסות מכמה מדינות שבהן יש כרגע גל שני קשה…

פנחס יחזקאלי: ביוש / שיימינג באתר ייצור ידע

ביוש או שיימינג – מלשון בושה (Shame) הוא פגיעה, מסיבות שונות, במוניטין של אדם, מותג או ארגון. סוג נוסף של שיימינג מכונה "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק": מצב שבו בניגוד לחזקת החפות, יוצרים גורמי החקירה והפרקליטות – בעזרת התקשורת – שיימינג ציבורי פומבי לחשוד, כדי לקבוע נרטיב ציבורי של 'אשם' עוד לפני המשפט. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ביוש והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

יאיר רגב: שיימינג על שופטים בעמוד הראשי. לאן עוד נגיע?

ב- 22 בנובמבר שבר ידיעות אחרונות עוד טאבו בדרך להזנייה מוחלטת של מערכת אכיפת החוק: הוא פתח במסע שיימינג על שופטים בעמודו הראשון, בצירוף תמונותיהם…

פנחס יחזקאלי: למה אנחנו הולכים ומקצינים?

קיימים שני הסברים סוציולוגיים חלופיים לקיטוב הרדיקלי שאנו חווים בחברה: הראשון טוען שאנו לכודים בתוך 'בועות אפיסטמיות' (Epistemic bubbles); והשני, שאנחנו לכודים ב'תאי הד' (Echo Chambers). מאמר זה מוקדש לשני המושגים הללו; ולהבדלים ביניהם.

שרית אונגר-משיח: כיצד בונים רשת מבנה ארגוני?

שני גורמים מרכזיים משקפים את יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי בהשגת מטרותיו: המבנה הארגוני ותהליכי העבודה. שניהם ניתנים להפשטה ולפישוט בעזרת רשתות מורכבות!  בפרק זה נתמקד במיפוי המבנה הארגוני ובהצגתו כרשת…

אלי בר און: תנו לקשישים את החיסון ראשונים!

בהערכות למהלך של חיסון האוכלוסייה מפני הקורונה, חייבים לבצע תיעדוף; והשאלה הגדולה היא: מיהם שצריכים להיות בעדיפות הראשונה לקבלת החיסונים? לדעתי, יש לחסן את האוכלוסייה הבוגרת לפי גיל, להתחיל מגיל 90+ ולהמשיך מיד לגילאי 80+. רק אחר כך ותהיה כאן עיקוב של חודשיים, יש לחסן את השאר לפי סדר עדיפות שיקבע…

דורון מצא: מי באמת מייצר פייק ניוז?

בסגנון, כרגיל רב רושם, ובסיוע 'ידענים' בצוות האולפן הצביעה המנחה על הרשתות כחומר האפל של היקום וכגיגית שבה נוצרים המים העכורים של ידיעות הפייק והמידע הרדוד, ובכך סימנה קטגוריזציה ברורה, ובמילים אחרות, מובחנות ברורה ובינארית בין הרשתות החברתיות שבהן צומח כל הרע: פייק ניוז +מידע שגוי, ובין התקשורת הפורמאלית (קרי – ערוצי החדשות המסחריים) שם להבדיל צומח כל הטוב: מידע טהור ואמיתי…

הרן פינשטין: "שאלה פעוטה, מצומצמת, הדורשת חשבון נפש נוקב"!

"הפתח להתערבות בג"ץ בחוקי היסוד קיים ב פ ס י ק ה מספר ניכר של שנים". האמירה הזו של השופטת בייניש, כיום, לאור המתח והביקורת על התערבות שלא כדין על ידי בית המשפט בנעשה ברשויות אחרות, היא לכאורה "שאלה פעוטה, מצומצמת" אבל למעשה הדיון באמירה זו מצריך כדברי השופט משה זילברג,  "חשבון נפש נוקב"…