אריה עמית: השטן של מפקד המחוז…

מה שמשך את תשומת לבי – ברגע שפתחתי את העיתון בערבית – הייתה הכותרת: "לשירותו של הגנרל עמית עומד שד, שטן, שלא מרגיש שום כאב גם כשתוקעים בגופו סכין"… הנה סיפור המעשה.

עפרה לקס: "רק קטסטרופה עם הרבה הרוגים אולי תצליח לנער את המערכת"

"רק קטסטרופה עם הרבה הרוגים אולי תצליח לנער את המערכת"… רק הנאמנים למערכת מקודמים, כל ביקורת מבפנים מושתקת וניסיונות להפוך את המשטרה לגוף שפועל למען האזרח נגמרים בהרחקה: ניצב משנה בדימוס ד"ר פנחס יחזקאלי שוטח את כתב האישום שלו נגד התרבות הארגונית של משטרת ישראל.

עופר בורין: תהילים, פרק קד – עולם נפלא

פרק ק"ד בתהילים מזמור ברכה לה' על עולם מושלם והרמוני, עם בעיה אחת קטנה – חטאי האדם – שמקלקלת את ההרמוניה; ולמרות זאת, העולם נפלא וחשוב לשמור עליו!

אבי הראל: תולדותיו של עשו

פרק ל"ו בפרשת וישלח משמש כאתנחתא ספרותית אחרונה ברצף סיפורי האבות; ולאחריה, המספר המקראי דן בתולדות יעקב ובניו בלבד. פרק ל"ו הוא גם המקור הספרותי העיקרי להיסטוריה הקדומה של האדומים, ולסיפור התהוותם כאומה.

פנחס יחזקאלי: 'דיפלומטיית בני ערובה' (Hostage Diplomacy)

'דיפלומטיית בני ערובה' Hostage Diplomacy)) היא טקטיקה וותיקה, מוכרת ואפקטיבית מאוד- ששורשיה נעוצים עוד בעולם העתיק. נגדיר אותה, כדרך של יצירת מנוף השפעה באמצעות בני ערובה. שיטה זו מקובלת מאוד במדינות המזרח, כמו: רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וטורקיה.

פנחס יחזקאלי: גם עשר פלוגות מג"ב לא תעזורנה!

ב- 16 בנובמבר 2021, דווח בחדשות ערוץ 13, כי שלושה שבועות לאחר ההנחיה לתגבר את הכוחות בב"ש – פלוגות מג"ב הוצאו מהעיר, לאחר ששירות המילואים שלהם (בהתנדבות… אין תקציב…) הסתיים. רק דווח – ופרצה סערה… על מה?
בואו נאמר את האמת: מאוחר מידי. גם עשר פלוגות מג"ב לא תשננה את המצב בנגב. דרושים פתרונות מסוג שונה לחלוטין!

יוסף זהר: מה ניתן ללמוד מעסקת הטיעון שהתגבשה בתיק דרעי?

עסקת טיעון עורכים כיום בישראל בכל תיק, קל כחמור, עם או בלי קושי ראייתי, שכן בית המשפט העליון העניק לתביעה שיקול דעת בלתי מוגבל בשורה של פסקי דין…

אלעד ארד: כשזמן ההסתגלות לשירות צבאי מתארך, ומשך השירות מתקצר

אם זמן ההכשרה/הסתגלות מתארך; ומשך השירות מתקצר, יש לצבא, אפקטיבית, פחות חיילים כשירים. זוהי סוגיה 'בוערת' בתחום הביטחון הלאומי.

פנחס יחזקאלי: ביזיון הירי בסורוקה – הזורע רוח קוצר סופה

במזרח התיכון בזים למי שאיננו שומר על כבודו… מאז אוקטובר 2000, החלו הפלסטינים תושבי ישראל לרחוש בוז ולעג למגזר היהודי ולמוסדותיהם הריבוניים. בתפיסתם, המדינה היהודית מתפוררת וקורסת לתוך עצמה. הם צודקים! לאט לאט החוצפה גברה, וזו רק ההתחלה!