האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
פרשת בחוקותי ממשיכה את הנאמר בפרשת בהר, בעניין הברכות והקללות של שמירת הברית בין ה' לבני ישראל. דפוסים דומים לנאמר בפרשתנו אנו מוצאים בספרות החוץ מקראית, ולדוגמא חוזה אסרחדון, מהמאה השישית לפני הספירה…
זהו סיכום ביניים שהכין חוקר המלחמות, ד"ר עדו הכט, למלחמה באוקראינה. הוא נוגע בסדרת סוגיות מרכזיות שהשפיעו, להערכתו, על אופן התנהלות המלחמה, על-מנת לאפשר הפקת לקחים ראשוניים ממלחמה זו, גם עבור ישראל.
ועדת זמיר (1990), ועדת אור (2003) והפרקטיקה הנוהגת מאז מלמדת שהשר לבט"פ הוא האחראי לתפקוד המשטרה בתחום הסדר הציבורי. אז כבוד השר בר לב, את מי בעצם אתה רוצה לחקור?
זה המזמור היחיד בתהילים הפותח באהבה. קריאה רגילה אומרת שהמחבר אוהב שאלוהים שומע אותו ונענה לתחנוניו. וכך ממשיך הפרק ומהלל את העזרה וההצלה שנותן אלוהים למאמיניו הקוראים לעזרתו.
ואני מציע קריאה אחרת: אהבתי את חלקי בעולם; ובמצב זה של אהבה, גם עם הדברים הקשים ביותר והמצבים הקשים ביותר, ניתן להתמודד, מתוך אותה אהבה.
נמשכת הלחימה במגמה שתוארה בעדכון הקודם – מצד אחד סדרה של התקפות מוגבלות-יעד על-ידי צבא רוסיה, כשהמאמץ העיקרי שלהם הוא בצפון חבל דונבס בין איזיום לבין לוגנסק. מנגד, מתבצעת סדרה של התקפות-נגד מצד צבא אוקראינה כששני מוקדי ההתקפה שלהם הם סביב העיר חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה ולעבר העיר חרסון בדרום-מזרח אוקראינה.
אנרגיה לאומית מתפרצת היא כוח שקשה מאוד לעצור, בייחוד אם היא מתובלת בהבנה, שהצד השני מתפורר לתוך עצמו…
בפרשת בהר מופיע דין עבד עברי. בנוסף דין זה מופיע הן בספר שמות והן בספר דברים. הבידול בין הנאמר בספר ויקרא לבין המקורות האחרים הוא שבפרשתנו, עניין העבדות מעוגן בדיני היובל, ואין העבד יכול לבקש שלא לצאת לחופשי. בנוסף, בשני המקורות האחרים מדובר על עבדות במשך שבע שנים, וכאן בפרשתנו התאריך המחייב לצאתו של העבד לחופשי היא שנת היובל.
שר החוץ של היטלר, יואכים פון ריבנטרופ תואר כ"חסר כישרון ועצלן, שחצן כטווס, יהיר ובלא הומור". הוא היה האדם האחרון שניתן לייחס לו פיקחות, עורמה ותחבולה… ובכל זאת, אריק ויאר מציג לנו בספרו "סדר היום" צד שונה במקצת…
חרם (Boycott) במובנו כיום הוא נידוי. הוצאה מהקהל. דרך ארוכה עשה המושג: 'חרם', עד שהתגבש מובנו העכשווי, בימי בית שני ובספרות חז"ל. הביטוי הויזואלי של 'חרם' בתורת הרשתות, הוא נתק. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרמות ונתקים לסוגיהם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
המערכת המוסדית הישראלית מתגלה כסובלת מנוקשות ארגונית. שנה תמימה עברה מאירועי הפרעות של ימי "שומר החומות" ועדין אין צעדי התחלה להקמת מערכי הגנה מקומיים כ"משמר לאומי". החרדה מהתארגנויות כאלה, טמונה במידה רבה מן החרדה הקיימת במערכת המוסדית מאובדן שליטה בהפעלת הנשק.
