האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
רוח גדולה ומיוחדת שורה בין חיילי צה"ל בשדות הקרב, והיא מתבטאת גם בשירה ותפילה משותפת בטרם קרב. התופעה ספונטנית, נראית כמתהווה מעצמה משורות החיילים, ממש לא מוכוונת על ידי גורמי השפעה חיצוניים דוגמת רבנים. ובכל זאת היא מעוררת בקרב אנשים לא מבוטלים חרדה וביקורת…
פרשת ויחי המסיימת את ספר בראשית, מסיימת גם את תקופת האבות, המעבירה את הנהגת העם לידי משה ואהרון. בפרשה עצמה מסופר כאמור על מותו של יעקב. המוות בקבלה בכלל ובספר הזוהר בפרט מאוזכר במקומות רבים, המתארים את יציאתה של הנשמה מהגוף, את המראות שרואה באותו פרק זמן האדם עד היפרדותה של הנשמה מהגוף.
אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, נזכרנו במה שידעו האבות המייסדים היטב, ושיורשיהם ניסו להסתיר מעינינו: הסכסוך היהודי-ערבי הוא בראש ובראשונה סכסוך דתי, ולא טריטוריאלי-נדל"ני. לכן, "אין חריש עמוק בלי נשק". לכן, ניאלץ תמיד לחיות על חרבנו. הבנת האמת הבסיסית הזו חייבת להיות הבסיס להתנהלותנו במזרח התיכון. רק שמערכת הביטחון שלנו (אלה מההמלצות פה אחד…) עוד לא הטמיעה את זה.
הלאומיות (Nationalism) היא אחד המנועים הרעיוניים הגדולים והחיוביים ביותר שעיצבו את הסדר העולמי הנוכחי. זכרון מלחמת העולם השנייה והשמדת היהודים בשואה ע"י גרמניה הנאצית, הביא לתופעה ייחודית בשפה העברית: פיצול המילה Nationalism לשניים: ללאומיות וללאומנות, כשלאומנות מבטאת לאומיות שהתקלקלה והקצינה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות לאומיות ולאומנות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פטריוטיות (patriotism) ולאומיות (nationalism) הם שני מושגים העוסקים בעמדתו של אדם כלפי ארצם-מולדתם, וכרוכים שניהם באהבה עמוקה ובנאמנות כלפיה. לעיתים, הם משתלבים זה בזה. אולם פעמים רבות מוצאים עצמם אנשים בלא יכולת להבחין בין השניים, ומשתמשים בהם בדרכים שונות, לפי טעמם.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 17 של כרזות שפורסמו במהלך מלחמת שמחת תורה באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…
המלחמה הזו מוכיחה שתרומת כלל תושבי המדינה היא רבה ושווה • מי שמשווה את מידת התרומה והמחיר הנורא, מנסה להאדיר את זכויותיהן של קבוצות מסוימות ולהקטין אחרות, ואולי יותר מכל לפלג בין חלקי העם
מה שגורם למלחמה להתארך הוא רעיון המלחמה בצורתה החדשה, כפי שפותח ואומץ בחמאס ובחיזבאללה, בהכוונה איראנית. הוא מושתת על הניסיון האיראני ממלחמת עיראק איראן שפרצה בספטמבר 1980 במתקפת פתע עיראקית לכיבוש שדות הנפט במחוז חוזיסטאן, בתכנון לסיימה תוך כשבועיים. התארכות המלחמה לשמונה שנים, נתפסה על ידי ההנהגה האיראנית כהישג והפכה למקור השראה לתורת לחימה – הדוקטרינה של חמאס וחיזבאללה.
חמאס עושה שימוש מגוון במערכת המנהרות העצומה בעזה, מהברחת נשק ושיגור פיגועים, ועד ירי רקטות וחדירה לשטח ישראל. אולם ברור לגמרי מעומק ההשקעה שלו בתווך התת קרקעי, שהוא הוכן כדי להגן על הכוח הלוחם וההנהגה החמאסית, בשעת המבחן כשתבוא. בכך הצליח להקנות לרצועת עזה עומק אסטרטגי, שהגאוגרפיה לא העניקה לה…
לא נכות בכושר ההחלטה של הקבינט יצרה את המתחים בהם מתנהלת המלחמה. אלא המציאות הסבוכה במורכבות האתגר שהציבה לעם ישראל. לנוכח המשבר, הנהגתה הלאומית של מדינת ישראל יחד עם מערכת הביטחון, מחויבות לגיבושה של תפיסת ביטחון לאומי חדשה. לשם כך נדרש גם סיפור לאומי חדש ומנהיגות שתגבש אותו.
