גרשון הכהן: סכנה לעתיד  ההתיישבות הכפרית היהודית בגליל ובנגב

תקציר: לקראת הבחירות המתקרבות, רצוי לאזרחים היהודיים להכיר כי המקופחים העיקריים בארץ, בתחומי שיווק קרקעות הלאום ומחירי הדירות, הם לא הערבים, גם לא הדרוזים, אלא היהודים המשרתים. נושא קריטי זה ליוקר המחיה, לאיכות החיים הישראלית ולאחיזה הציונית במרחבי הארץ, ראוי שיקבל תשומת לב מרכזית בתביעות האזרח היהודי ממנהיגיו.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

זוהי התרעה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכל ראשי המפלגות הציוניות, מפני תכנית חדשה ברשות התכנון, העומדת להטיל מגבלות נוספות על התפתחות ההתיישבות הכפרית היהודית, בעיקר בגליל ובנגב.

מדובר בתוכנית מתאר ארצית חדשה תחת השם: "שינוי מספר 5 לתמ"א 35  לפיתוח ולשימור יישובים כפריים".

רצוי להזכיר לראש הממשלה נתניהו כי תיק הפנים המופקד על רשות התכנון מצוי בימים אלה בידיו.

[לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

תמ"א 35 -ספר לבן להתיישבות היהודית

תכנית המתאר הארצית, תמ"א 35 – שאושרה בממשלת שרון בשנת 2005 – גובשה בהשראת תפיסות 'ירוקות' אירופיות, בשאיפה לשימור השטחים הפתוחים. במסגרת התוכנית, הוטלו על ההתיישבות היהודית שתי מגבלות יסוד:

• המגבלה הראשונה מנעה  כמעט לגמרי  הקמת יישובים יהודיים חדשים.
• המגבלה השנייה התבטאה בנספח לוח 2 (נספח לתמ״א 35, שמפרט רשימה ארוכה לכל יישוב יהודי, מהי המכסה שלו) שהטיל מכסה נוקשה לכמות בתי האב ליישוב. במבט כללי, לא יותר מארבע מאות בתי אב. מכסה כזו לא הוטלה על אף יישוב שאינו יהודי.

מגבלת ההרחבה ביישובים, חוסמת כבר למעלה משני עשורים, את הקליטה של דור צעיר, והיישובים הולכים ומזדקנים. הפער בין היצע לביקוש מעלה בהתמדה את מחיר הבתים והמגרשים, באופן שהופך את החלום לבית צמוד קרקע במרחב כפרי עבור משפחה צעירה,  גם בפריפריה, לפריבילגיה לעשירים. הטלת ההגבלות על פיתוח היישובים היהודיים, החלישה את האחיזה היהודית במרחבי הפריפריה. לעומת זאת, הבנייה הערבית במרחבים הפתוחים בגליל ובנגב, התפתחה בתאוצה, במידה רבה, בתמיכת רשויות התכנון, כשהיא משוחררת ממרבית אילוצי תמ"א 35. 

איילת שקד בהיותה שרת פנים הכירה בדיכוי ההתיישבות הכפרית היהודית, אך כשביקשה להסיר את מגבלת לוח 2, נחסמה מידית על ידי הייעוץ המשפטי. הביקורת הפוליטית כנגד מגבלות אלה הלכה והתעצמה.

במענה לה – במידה לא מבוטלת של עורמה – גובשה ברשות התכנון התוכנית החדשה. היא מציעה, לכאורה, תיקון בהגדלת המכסה להתרחבות היישובים, אולם לימוד משמעויותיה מגלה שהיא מסוכנת לעתיד ההתיישבות אף יותר מהתוכנית הקודמת. היא מטילה תנאים דרקוניים על הגשת תוכניות מתאר להרחבת יישובים, באופן שהופך את קידום התוכניות בתהליכי אישור בוועדות התכנון, למשימה כמעט חסרת סיכוי.

ה'עוקץ' שבתמ"א 35

עקיבא ביגמן ניתח את משמעויות התוכנית החדשה, ובמאמר מומלץ באתר מידה, פרט את סיכוני ה'עוקץ' הטמונים בה.

לדוגמה, מלבד חתירה לצמצום גודל המגרש לבית משפחתי לשליש דונם, התוכנית קובעת בין היתר, שבכל הרחבה חדשה יש צורך ב"תמהיל", שיכלול 30% יחידות דיור קטנות בגודל ממוצע של 80 מ"ר. על פניו זה לא נראה נורא. העוקץ טמון בכך, שכל בתי היישוב הקיימים נלקחים בחשבון הכולל, במסגרת התמהיל.  התנאי הזה מגביל למעשה את שיווק המגרשים החדשים, בהבנה שבתנאיי צמצום כאלה, משפחה שבוחנת אם להתיישב ביישוב כפרי בגליל או בנגב, ותגלה שדוחסים אותה לתנאיי צפיפות הדומים לעיר, פשוט לא תגיע.   

המתכננים ברשות התכנון פועלים באצטלת "תכנון  מקצועי". אלא שבשונה מתכנון פרויקט בהנדסת בניין, שהוא ענין הנדסי מקצועי נטול השקפת עולם ערכית, התכנון המרחבי בכל מדינה, בוודאי בישראל, מעורב ביסודו בהשקפת עולם ערכית. מראשיתו התכנון המרחבי במדינת ישראל ביטא השקפת עולם ציונית. במסגרתה פעל גם ראש הממשלה יצחק רבין כשיזם ב-1975 את הקמת המצפים בגליל. בעשורים האחרונים, המתכננים החדשים החליפו את מצפן החזון הציוני, במצפן פוסט ציוני מובהק.

בין המשפיעים על שינוי הגישה הערכית לתכנון המרחבי במדינת ישראל נמצאים פרופסורים  דוגמת סנדי קידר, אורן יפתחאל (ראו תמונת ספרו למטה) וארז צפדיה. לדוגמה, במאמר משנת 2002, המליץ צפדיה: "לעצור באופן גורף הקמת יישובים חדשים בעבור האוכלוסייה היהודית בכל מקום במרחב." במקביל, להרחיב את היישובים הערביים "גם לשם קליטתם המחודשת של פליטים פלסטיניים". כך במשך למעלה מדור, עוצבו לימודי התכנון המרחבי והעירוני באקדמיה הישראלית בהשפעת ארגונים ירוקים, ובהשפעת תודעת האשמה, שהמפעל הציוני עסק מאה שנים בנישול הילידים הפלסטיניים, ועכשיו זמן תיקון.

בהכוונת גישה זו  בתמ"א 35, האוכלוסייה היהודית נדחקת בעשורים האחרונים אל מגדלי רצועת החוף ההולכים ונפרסים בצפיפות, מאשקלון עד נהריה. בעוד היישובים הכפריים היהודיים בגליל ובנגב סובלים מדיכוי מגביל. המרחב הפתוח נותר פנוי להרחבת היישובים הלא יהודיים .

סוגיה מרכזית זו חייבת לקבל ביטוי במערכת הבחירות

בשונה מההנהגה הישראלית, הנהגת המפלגות הערביות מכירה היטב את דרישותיה בתחום זה. ד"ר יוסוף ג'אברין יו"ר המפלגה המשותפת, הצהיר לדוגמה על המחיר שמפלגתו תדרוש תמורת רשת ביטחון להקמת ממשלת השינוי. הדרישות ממוקדות, קודם כל, לתחום התכנון והבניה להרחבת האחיזה המרחבית של המגזר הערבי. בכל מרחבי הארץ

לקראת הבחירות המתקרבות, רצוי לאזרחים היהודיים להכיר כי המקופחים העיקריים בארץ, בתחומי שיווק קרקעות הלאום ומחירי הדירות, הם לא הערבים, גם לא הדרוזים, אלא היהודים המשרתים. נושא קריטי זה ליוקר המחיה, לאיכות החיים הישראלית ולאחיזה הציונית במרחבי הארץ, ראוי שיקבל תשומת לב מרכזית בתביעות  האזרח היהודי ממנהיגיו.

[לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• הרחבת המושג: חסם ארגוני.
• הרחבת המושג: חזון לאומי, המצפן של מדינה.
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), חסם ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2013) חזון לאומי, המצפן של מדינה, ייצור ידע, 30/5/13.
• פנחס יחזקאלי (2019), עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/12/19.