משה כהן אליה: האליטה כמאפיה, מקרה מבחן

תקציר: עמית, בהרב-מיארה, דטל, ושאר ה'דילרים' של היוריסטוקרטיה וההגמוניה הישנה – אותם גורמים שפועלים פעם אחר פעם להגנת מבנה הכוח הקיים – יעשו הכול כדי למנוע ממני לפעול במלוא הכוח לניקוי ההשחתה הפוליטית והריקבון שהם חוללו באוניברסיטאות, המבצר הפרטי של ההגמוניה הישנה.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בטוויטר: , ב- 2 ביוני 2026; וב- 9 ביולי 2026.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על תיאורית "האליטות כמאפיה". למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: אליטות בחרדת התחלפות מתנהגות כמאפיה.
• משה כהן אליה: אליטות כמאפיה.

* * *

ב- 6 באוגוסט 2026, הודיע השר יואב קיש על כוונתו למנות אותי כחבר במועצה להשכלה גבוהה. באותו יום פרסמתי את תמצית קורות החיים שלי, המעידים על התאמה מקצועית מובהקת לתפקיד. עשיתי זאת כי ידעתי שבקרוב מאוד תתחיל "ההתקפה". ואכן, אתמול ליאור דטל מעיתון "דה-מרקר" פתח בה. וזו רק ההתחלה.

כשה'דילרים' מרימים דגל אדום

אז בואו ננסה להבין איך עובד מערך הכוח בסיכול מינויים שמסכנים את שליטת ההגמוניה הישנה במוקדי הכוח במדינה, וזאת על פי התאוריה הסוציולוגית-כלכלית של "האליטות כמאפיה".

לפי התאוריה הזו, אדם כמו דטל ממלא, במובן המטפורי, תפקיד של "דילר" של המאפייה: להרים דגלים אדומים בכל פעם שנשקפת סכנה לשליטת האליטה הישנה.

"לא מקצועי מספיק"… זו הטענה הקלאסית שהיוריסטוקרטיה וההגמוניה הישנה מעלות נגד אנשים שמסכנים את שליטתה על מוקדי הכוח בישראל. הבעיה היא שלא ניתן לבסס טענה כזו ביחס, למשל, לד"ר יפעת בן-חי שגב, מומחית מהבולטות בישראל בתחום התקשורת והרגולציה שלה. בדומה, קשה מאוד לבסס טענה כזו לגביי. לכן פרסמתי מראש את קורות החיים שלי: הרקורד האקדמי שלי עולה לאין שיעור על הרף המקובל למינוי כזה, וברקורד המקצועי בעבודה מול מל"ג ובהיכרות עם המוסד – יש מעטים שמתקרבים לניסיון הזה.

אבל בל דאגה. זה לא הפריע ליוריסטוקרטים להכפיש את פרופ' רן הירשל ז"ל, מי שטבע את המושג "יוריסטוקרטיה" והיה מן החוקרים המובילים בעולם בתחום המשפט החוקתי ההשוואתי. היו מי שהכפישו את רן כ"שרלטן", משום שהתוית "יוריסטוקרטיה" שיצר איימה עליהם מאוד. כלומר, עוד יגיעו הכפשות במישור המקצועי. תסמכו על הדילרים נטולי העכבות של המאפיה.

"נגד חופש אקדמי"? באמת?

"נגד חופש אקדמי" – הכותרת משדרת שאני מתכוון לפגוע בחופש האקדמי כי אני רוצה "ליישר את האוניברסיטאות", נכון? אלא שהאמת היא שהפוסט שלי, שעליו התבסס דטל, כולו טיעון למען חופש אקדמי. ואני מצטט מתוכו: "למרצים עצמם צריך להיות חופש אקדמי מלא. אין לפטר מרצים בשל דעותיהם ואין לצנזר את המחקרים שלהם. אבל צריך גם להחזיר את האוניברסיטה לייעודה: להיות זירה חופשית ופלורליסטית שנועדה להעשיר את הידע האנושי."

הפוסט שלי יצא נגד הפוליטיזציה של האקדמיה הישראלית, נגד רדיפות פוליטיות של מרצים וסטודנטים ימנים ונגד הפגיעה בחופש האקדמי שלהם. ולכן אמרתי שיש להוציא את הפוליטיקה מהאקדמיה, ואם האוניברסיטאות לא יתיישרו, יש לשקול שימוש בשיטת השוברים, כדי לתת לסטודנטים אפשרות לבחור; שיטה שרבים וטובים, כולל בתוך ההגמוניה הישנה, תמכו בה בעבר. אז למה לא להפחיד, אם אפשר לעשות זאת באמצעות עיוות הדברים?

"יש לו אינטרס כספי"… בפוסט שפרסמתי קראתי לשלול תקציבים מאוניברסיטאות ציבוריות – אם הן תמשכנה בפוליטיזציה שלהן – אבל לא ממכללות ציבוריות. אז מה עשה דטל? הוא הציג אותי כמי שכיהן כנשיא מוסד אקדמי פרטי בין השנים 2015–2022, ואז טען במרומז שמתן שוברים לסטודנטים ישרת מוסדות אקדמיים פרטיים.

ראשית, אני לא מכהן בשום תפקיד ניהולי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים כבר יותר מארבע שנים. אני רק מלמד וחוקר שם, ולכן אין לי שום אינטרס ישיר ב"שיטת השוברים". ושנית, מיקדתי את הבעיה באוניברסיטאות ולא במכללות, אף שגם שם קיימת בעיית פוליטיזציה, אם כי פחותה. אם האינטרס שלי היה להעשיר את כיסי, הייתי מציב דרישה דומה גם כלפי מכללות ציבוריות, לא? אבל למה לא להלביש אינטרס, אם אפשר להכפיש?

"אנטי-ליברלי"? באמת?

"אנטי-ליברלי" – כותרת המשנה מצטטת אותי כאומר: "מחלקות הווק באוניברסיטה מקדמות העדפה מתקנת לנשים ולערבים." שמתם לב למניפולציה? אני כתבתי שעושים העדפה מתקנת לנשים ולערבים, אבל לא למזרחיים, אף שלפי חלק מהמחקרים, מזרחים הם רק כ-9 אחוזים מכלל הסגל האקדמי. הציטוט המלא אמנם מופיע, גם אם באופן מגמתי, במאמר עצמו, אבל למה לא לעוות כדי להציג אותי, אדם שמחזיק בעמדות ליברליות מובהקות, כאנטי-ליברל וכמי שמתנגד לזכויות נשים וערבים? אתם קולטים את המניפולציה?

התפוצה של "דה-מרקר" קטנה, אבל היא ממוקדת באליטה – כן, זו שיושבת גם בבית המשפט העליון וקוראת את העיתון הזה לצד "הארץ", העיתון שהפך את הכפשת מדינת ישראל בעולם להרגל.

מעלים שם שלל טענות על מינויים בתקופת ממשלת מעבר, אבל כמובן ש"שוכחים" לציין שהרצי הלוי מונה שבועות ספורים לפני הבחירות, באישור היועצת המשפטית לממשלה. אחר כך קיבלנו בתקופת כהונתו את האסון החמור ביותר בתולדות המדינה. הם גם "שוכחים" את הטענה שלפיה נשיאי האוניברסיטאות לחצו על חברי המל"ג להתפטר, בדיוק כפי שעמית חשד שקרעי לחץ על חברי מועצת הרשות השנייה הקודמים להתפטר. במקרה ההוא, החשד הספיק כדי להצדיק התערבות שיפוטית מרחיקת לכת, ובניגוד חד ללשון החוק. כאן, מן הסתם, הכללים עלולים להיראות אחרת.

כי עמית, בהרב-מיארה, דטל, ושאר ה'דילרים' של היוריסטוקרטיה וההגמוניה הישנה – אותם גורמים שפועלים פעם אחר פעם להגנת מבנה הכוח הקיים – יעשו הכול כדי למנוע ממני לפעול במלוא הכוח לניקוי ההשחתה הפוליטית והריקבון שהם חוללו באוניברסיטאות, המבצר הפרטי של ההגמוניה הישנה.

והחטא הקדמון כמובן מצוי בהחלטה 666, שהתקבלה ב־1977, סמוך למהפך הפוליטי ולהעברת השלטון לממשלת בגין; החלטה שבנתה חומת אוטונומיה שנועדה להגן על האקדמיה מפני הפוליטיקאים, אבל בפועל הובילה לפגיעה בחופש האקדמי וביעוד האוניברסיטאות של העשרת הידע האנושי תוך רדיפה פוליטית של כל מי שלא מתיישר עם העמדות הרדיקליות של ההגמונים ששולטים שם ביד רמה.

[לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על חרדת ההתחלפות / חרדת ההדחקה של אליטות, ייצור ידע, 17/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט' – 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2025), הכל על 'שיטת התיק הפתוח' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.