תקציר: המניע המרכזי של האדם והמערכת אינו מימוש ערכים נאצלים או השגת יעדים מוצהרים, אלא הבטחת המשך קיומם ושמירה על מעמדם בסביבה מאיימת.


ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
המאמר מבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על שרידות, מטרת העל של מערכת מורכבת. למאמרים האחרים:
- פנחס יחזקאלי: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת.
- פנחס יחזקאלי: עוצמה לשם שרידות, הברכה החשובה מכולן!
* * *
עקרון השרידות הוא תפיסה מרכזית וביקורתית בהגותו של ההיסטוריון והתאורטיקן הצבאי ד"ר אורי מילשטיין (ראו תמונה למטה).
לפי מילשטיין, עקרון השרידות מנוסח כך: "היעד הראשוני והבסיסי של כל אורגניזם, אדם, ארגון או מערכת אנושית (כולל צבא, מדינה או מפלגה) הוא לשרוד בעולם של תחרות ומשאבים מוגבלים."
על אף שזה נשמע בסיסי, מילשטיין גורס כי עקרון זה הוא המניע האמיתי ומחולל התנהגותן של מערכות אנושיות, ולעתים קרובות הוא בא על חשבון מטרותיו המוצהרות של הארגון.
עקרונות המפתח של התאוריה:
- שרידות אישית וארגונית מעל לכל: מילשטיין טוען שבעוד שארגון (למשל, צבא) מודיע שמטרתו היא ניצחון בקרב או ביטחון המדינה, בפועל, בעלי התפקידים והמערכת עצמה פועלים ראשית לכל כדי לשרוד פוליטית, מקצועית ומעמדית.
- כיסוי מחדלים כטקטיקת שרידות: מכיוון שהשרידות היא היעד העליון, לוחמים, מפקדים ומנהיגים יינטו לחפות על כישלונות, להסתיר תחקירים, אמיתיים ולטפח "מיתוסים" חיוביים, שכן הודאה בכישלון או בלמידה אמיתית עלולה לסכן את מעמדם או את שרידות הארגון.
- היעדר תחקיר אמת ואפקט ה"דיס-אינפורמציה": לפי התאוריה, מערכות ביטחוניות ופוליטיות נוטות לייצר סיפורים ומיתוסים במקום לבצע תחקירים נוקבים, משום שתחקיר אמת עלול לחשוף ליקויים מבניים ולפגוע בשרידות האישית של מקבלי ההחלטות.
- הסביבה האבולוציונית: מילשטיין שואב את הרעיון מעולם הביולוגיה והאבולוציה: כמו שכל זן בטבע מתחרה על שרידותו, כך גם אנשים ומוסדות נלחמים על הישרדותם בסביבה תחרותית ולוחצת.
תאוריה זו מתכתבת היטב עם תורת המערכות המורכבות
שרידות היא עקרון יסודי ומטרת העל של כל מערכת מורכבת (Holland, 2014) – מבנה שבו אלמנטים רבים פועלים יחד בצורה דינאמית, תוך קיום תלות הדדית בין מרכיביה (Mitchell, 2009). מערכות אלו, בין אם מדובר בביולוגיה, חברה, אומה או מערכת אקולוגית, מתקיימות ומתפתחות בתוך רשת סבוכה של קשרי גומלין, משאבים, ואיומים (Meadows, 2008). מטרתן של מערכות אלו היא, כאמור, להמשיך להתקיים למרות שינויים ותהפוכות חיצוניות ופנימיות.
לדוגמה, מערכות ביולוגיות כמו גוף האדם מבוססות על אינטראקציה בין תאים, רקמות, ואיברים, בעוד שמדינות נשענות על מבנים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים. בכל הקשרים האלו, המערכת מצליחה לשרוד כאשר היא מסוגלת להתאים את עצמה לסביבה משתנה ולהתגבר על איומים קיימים או פוטנציאליים (Gunderson & Holling, 2002).
המושג האנגלי ל"שרידות" הוא Survivability. במאמרים אקדמיים הקשורים למערכות מורכבות ניתן גם למצוא שימוש במונחים Resilience (חוסן) או Persistence (התמדה), תלוי בהקשר – כאשר Survivability מתמקד ביכולת להמשיך להתקיים, ו-Resilience מדגיש התאוששות מהפרעות.
[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת, לחצו כאן]
![[בתמונה: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/08/שרידות-כמטרת-על-2-1024x1024.png)
[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
- אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
- הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
- אוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות.
- הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.
- אוסף המאמרים על רשתות.
- הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
- אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
- הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
- הרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון.
- אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
- יחזקאלי פנחס (2023), תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
- פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
- Meadows, D. H. (2008). Thinking in systems: A primer. Chelsea Green Publishing.Holland, J. H. (2014). Complexity: A very short introduction. Oxford University Press.234
- Mitchell, M. (2009). Complexity: A guided tour. Oxford University Press.
![[תמונתו של ד"ר אורי מילשטיין משמאל היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב, "סוד קסמה של רחל המשוררת"]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2017/09/אורי-מילשטיין-1024x576.jpg)