תקציר: בישראל של העשורים האחרונים חל תהליך של השתחררות גופי הביטחון מהכפיפות לדרג המדיני. שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח. גם אחרי הטבח, הדרג המדיני עוד רחוק מלהשיב לעצמו שליטה מוחלטת על הארגונים הללו. עובדה זו הופכת את ספרו הקלאסי של החוקר סמואל פיינר, "האיש על גב הסוס", לספר חובה למבקש להבין תהליכים עכשוויים בישראל.
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
בישראל של העשורים האחרונים חל תהליך של השתחררות גופי הביטחון מהכפיפות לדרג המדיני. שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח. אדגיש כי גם אחרי הטבח, הדרג המדיני עוד רחוק מלהשיב לעצמו שליטה מוחלטת על הארגונים הללו.
עובדה זו הופכת את ספרו הקלאסי של החוקר סמואל פיינר (S.E. Finer), "האיש על גב הסוס" (The Man on the Horseback, 1962; שיצא גם במהדורה עברית בהוצאת משרד הביטחון בשנת 1982), לספר חובה, למי שמבקש להבין תהליכים עכשוויים בישראל. הוא מנתח לעומק את התערבות הצבא בפוליטיקה (רלוונטי מאוד לזמננו) ואת תופעת ההפיכות הצבאיות, במדינות עולם שלישי (רלוונטי פחות).
![[בתמונה: שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח... התמונה היא צילום מסך]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/04/הטבח-במסיבת-הנובה.png)
שלבים מוגדרים להשתלטות
פיינר מסביר כי מרידה או הפיכה צבאית אינה אירוע מקרי, אלא תהליך המורכב משלבים מוגדרים, המשלבים בין המניע והיכולת של הצבא לבין ההזדמנות שנוצרת במערכת האזרחית (ראו התרשים למטה):
שלב ראשון: גיבוש המניע (The Motive)
לפני שהצבא 'יוצא מבסיסיו', חייבת להתפתח אצלו מוטיבציה פנימית עמוקה להתערב. פיינר מזהה כמה מניעים מרכזיים לכך:
- האינטרס הלאומי (כפי שהצבא תופס אותו): הצבא רואה את עצמו כמגן האמיתי של המולדת, ומאמין שהפוליטיקאים האזרחים מושחתים, חלשים או מובילים את המדינה לאבדון.
- אינטרס מעמדי או קבוצתי: לעתים הקצונה מייצגת מעמד חברתי מסוים (למשל, מעמד הביניים) וחשה שהממשלה פוגעת בו.
- האינטרס המוסדי של הצבא: הגנה על תקציב הביטחון, על האוטונומיה של הצבא, או תחושת עלבון מול הממשל האזרחי.
נשמע לכם מוכר?
שלב שני: זיהוי "משבר הלגיטימיות" ב'אזרחות' (The Opportunity)
צבא חזק ככל שיהיה לא ימרוד אם השלטון האזרחי נהנה מתמיכה ציבורית מוחלטת. פיינר טוען שהשלב השני דורש ואקום פוליטי או משבר חריף במדינה:
- אבדן לגיטימיות של הממשלה (בגלל הפסד במלחמה, משבר כלכלי קטסטרופלי או שחיתות קיצונית).
- תלות מוגזמת של השלטון האזרחי בצבא כדי לדכא מהומות פנימיות. ברגע שהשלטון אומר לצבא "תציל אותי מהאזרחים", הצבא מבין שהוא הכוח האמיתי במדינה.
![[בתמונה: תלות מוגזמת של השלטון האזרחי בצבא.… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/06/התלות-בגנרלים.png)
שלב שלישי: קבלת ההחלטה ושלב התכנון החשאי
זהו השלב הטקטי שבו מתגבשת הקנוניה (Conspiracy). מכיוון שצבא הוא ארגון היררכי, המרידה יכולה ללבוש שתי צורות:
- מלמעלה למטה: הרמטכ"ל או פורום הגנרלים הבכיר מחליטים להדיח את השלטון (הפיכה "חלקה" יחסית).
- מלמטה למעלה: קבוצת "קצינים צעירים" (דרגות ביניים כמו קולונלים ומאיורים) מתארגנת בסתר, מתוך הבנה שהפיקוד הבכיר משתף פעולה עם השלטון המושחת.
![[בתמונה: קבלת ההחלטה ושלב התכנון החשאי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/10/גנרלים-הורסים-את-הצבא.png)
4. הצבא צריך להחליט על רמת מעורבותו בשלטון
- השפעה (Influence): הצבא נשאר בקסרקטינים אבל "ממליץ" לממשלה מה לעשות.
- סחיטה (Blackmail): הצבא מאיים בהפיכה אם דרישותיו לא יתקבלו.
- החלפת שלטון (Displacement): הצבא מפיל ממשלה אחת וממנה ממשלה אזרחית אחרת שנוחה לו.
- הפיכה ישירה (Supplantment): הצבא מגרש את האזרחים ומקים "חונטה צבאית" השולטת באופן ישיר במדינה.
יצוין כי זהו השלב החשוב ביותר להשתלטות במדינות מערביות מודרניות כמו ישראל, שבהן לעולם לא יהיה קונצנזוס לשלטון צבאי גלוי לעין. במצב הזה יוותר הצבא על הפיכה ישירה, ויסתפק בסחיטה ובהחלפת הממשלה.
![[בתמונה: הגנרלים 'מזיזים את הגבינה' לדרג המדיני... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/09/הגנרלים-הזיזו-לדרג-המדיני-את-הגבינה-ללא-ידיעתו.jpeg)
5. שלבי החלפת השלטון בפועל (The Mechanics of the Coup)
כאשר פיינר מתאר את המרידה בפועל, הוא מחלק אותה לשלושה תתי-שלבים כמעט "טכניים":
א. שיתוק ונטרול (Neutralization): הדבר הראשון שהמורדים עושים הוא לא בהכרח לתקוף, אלא לנתק את השלטון מיכולת התגובה שלו:
- תפיסת מרכזי התקשורת (תחנות רדיו, טלוויזיה, ובעידן המודרני – ספקי אינטרנט).
- ניתוק קווי קשר של הנשיא או ראש הממשלה כדי למנוע מהם להזעיק יחידות נאמנות.
- מעצר פתע של אישים פוליטיים מרכזיים ומפקדי צבא שלא שיתפו פעולה.
ב. תפיסת מוקדי הכוח (Seizure): הזרמת כוחות צבאיים (טנקים, נגמ"שים וחיילים) לנקודות אסטרטגיות: ארמון הנשיאות, הפרלמנט, משרד הביטחון וצמתי תחבורה מרכזיים. המטרה היא להפגין נוכחות מוחצת שתרתיע כל ניסיון התנגדות.
ג. הלגיטימציה המידית (Justification): מיד לאחר תפיסת השלטון, המורדים פונים לציבור (לרוב באמצעות הודעה דרמטית בתקשורת שתפסה). ההודעה תמיד תכלול את האלמנטים הבאים: "הצבא נאלץ להתערב כדי להציל את המולדת מכאוס / שחיתות / קריסה. אנו מבטיחים להחזיר את השלטון לאזרחים ולקיים בחירות דמוקרטיות ברגע שהסדר יושב על כנו." (הבטחה שכמעט אף פעם לא מתקיימת במהירות המובטחת).
מטבע הדברים השלב הזה מתאר מצב של דיקטטורה בפועל ואינו מתאים למציאות של מדינה מערבית מתקדמת.
6. מיסוד השלטון החדש
פיינר מסכם, כי ברגע שהצבא חוצה את הרוביקון (ראו התמונה למטה), ומבין כי "הכוח נובע מקנה הרובה", קשה מאוד להחזיר אותו לתפקידו המסורתי, והמדינה נכנסת לרוב למעגל קסמים של הפיכות נגד.
![[יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון בראש צבאו ומסיים את תקופת הרפובליקה הרומית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/06/יוליוס-קיסר-חוצה-את-הרוביקון-עם-צבאו-1-scaled.png)
[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
- אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו.
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושג 'ניצחון'.
- הרחבת המושג: 'מורכבות'.
- הרחבת המושג: 'ביטחון לאומי'.
- מאמרם של יחזקאלי ואונגר משיח: בהירות של סמכות ואחריות בארגון.
- אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
- אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/11/23.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/5/14.
- יצחק רבין עם דב גולדשטין (1979), פנקס שירות, תל אביב: ספרית מעריב.
- יחזקאלי פנחס, ואונגר משיח שרית (2019), בהירות של סמכות ואחריות בארגון, ייצור ידע, 27/8/19.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
