תקציר: מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אם מישהו טרם הבין מדוע ממשל טראמפ רואה ב- WOKE, סכנה קיומית למערב כולו, בא מבצע "שאגת הארי" וחשף את ה"מוקשים" שהטמינו משפטנים פרוגרסיביים בחוק הבינלאומי, במטרה להגביל את ריבונותן של מדינות הלאום.

כך למשל, נטען כי ישראל ואר"ב הפעילו "הגנה עצמית מקדימה" שהיא אסורה ע"פ סעיף 51 במגילת האו"ם, שע"פ הפרשנות הפרוגרסיבית מאפשר הגנה עצמית רק לאחר התרחשות מתקפה מזוינת. פעולה צבאית חד-צדדית - כך נטען - עלולה לערער את הסדר הבינלאומי שנבנה במהלך חמישים השנים האחרונות (ראו דוגמה בכתבה למטה):

ממשל טראמפ הבין - וכדאי שגם אנחנו נבין - החוק הבינלאומי עובר שינויים בכוונת מכוון

מי שנתן לכך את הביטוי החד ביותר היה מזכיר המלחמה פיט הגסת' (Pete Hegseth). בספרו מ- 2024, 'המלחמה נגד הלוחמים' - The War on Warriors; ראו תמונת הכריכה למטה) בנוסף, נשא הגסת' מספר נאומים בולטים, שבהם תקף את מה שהוא מכנה "העיוות של החוק הבינלאומי" ו"כללי פתיחה באש מטופשים". הנאום המרכזי והמשפיע ביותר בנושא זה ניתן ב-9 באוקטובר 2025 (נאום הקצונה בקוונטיקו) וחלקים ממנו חזרו על עצמם במסיבת עיתונאים ב-2 במרץ 2026.

הגסת' מציג תזה שלפיה החוק הבינלאומי המקורי נועד להסדיר לחימה בין מדינות, אך הוא עבר "חטיפה" רדיקלית: מסט כללים להסדרת לחימה בין מדינות, הוא הפך לכלי נשק משפטי (Lawfare) המשרת ערכי "צדק חברתי" ופוליטיקת זהויות. גופים רדיקלים מנסים להקריס את מדינות הלאום ע"י יצירת סימטריה כוזבת בין מדינות דמוקרטיות לארגוני טרור. הם החליפו את השאיפה לניצחון במושגים של "מידתיות" ו"ניהול סכסוך", המובילים למלחמות אינסופיות, והפכו עורכי דין ל"שופטי קו" המתערבים בהחלטות טקטיות ומסכנים את חיי הלוחמים (נשמע לכם מוכר?).

הגסת' מאשים גופים כמו האו"ם ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ביצירת חוקים שנועדו להגביל את הריבונות של מדינות חזקות כמו ארה"ב וישראל. לטענתו, ערכים של 'צדק חברתי' ו'רב תרבותיות' חדרו לפרשנות המשפטית של דיני המלחמה, והפכו אותם ל'הסכם התאבדות' עבור המערב.

הוא קבע כי "אין דבר כזה באמת חוק בינלאומי. זו פיקציה שנועדה לתת כוח לחלשים על חשבון החזקים. המציאות היא חוק הג'ונגל – הכוח והמינוף הם שקובעים. אנחנו האריה בג'ונגל הזה, ואנחנו נפסיק להתנצל על כך שאנחנו מנצחים... החוק הבינלאומי הוא פיקציה שנועדה לתת כוח לחלשים". בנוסף, קרא להשבת הסמכות למפקדים בשטח, לביטול כללי פתיחה באש "מטופשים" ולאימוץ גישת "First to Win" –  לחימה קצרה, אלימה ומכריעה. עבור הגסת', המטרה אינה "צדק" בעיני בית הדין בהאג, אלא ניצחון מוחץ ששובר את רצון האויב.

נשמע לכם מוכר? ממשל טראמפ סילק כל סממן של ווק מצבאו, אבל אצלנו הווק עדיין מולך בצה"ל. עובדה: רק אתמול, ב- 9/3/26, התנצל אלוף פיקוד המרכז בפני הפלסטינים על 'חילול' אנדרטה לשהידים עם תמונת ערפאת ומפת 'מנהר ועד לים', וסילק ממילואים את החייל שניסה לנפץ אותה.

הגיעה העת שהדרג המדיני יורה לרמטכ"ל למפות את אותם תחומים הנגועים בווק, ולנקות את צה"ל עד תום.

מדוע, ע"פ הגסת' עוות החוק?

1. כבילת ידיו של המערב: הגסת' טוען שהעיוות נועד ליצור "סימטריה כוזבת". בעוד שטרוריסטים (כמו חמאס או איראן) מתעלמים מהחוק, המערב נאלץ לציית לכללים נוקשים שמבטלים את יתרונו הטכנולוגי והצבאי.
2. שינוי מטרת המלחמה: במקום לנצח (Victory), המערכת המשפטית המודרנית חותרת ל"ניהול סכסוך" או ל"מידתיות" תמידית, מה שמוביל למלחמות אינסופיות ללא הכרעה.
3. שליטה פוליטית: החוק הבינלאומי הפך לכלי נשק (Lawfare) שבאמצעותו פוליטיקאים ומשפטנים יכולים להעמיד לדין לוחמים על החלטות שהתקבלו בשבריר שנייה בשדה הקרב.

"החוק הבינלאומי לא נועד להיות הסכם התאבדות של המערב!"

הגסת': "במשך עשורים אפשרנו למשפטנים, לארגונים בינלאומיים ולפוליטיקאים של 'פוליטיקלי קורקט' לעוות את חוקי המלחמה. הם הפכו את המושג 'הגנה' למלכודת מוות עבור חיילינו. כשאויבינו משתמשים בבתי חולים כמפקדות ובאזרחים כמגנים אנושיים, הם עושים זאת כי הם יודעים שהחוק הבינלאומי המעוות יגן עליהם ויאשים אותנו. אני אומר לכם היום: החוק הבינלאומי לא נועד להיות הסכם התאבדות של המערב.

אנחנו מפסיקים להילחם עם ידיים קשורות מאחורי הגב. לא עוד 'כללי פתיחה באש' מטופשים שנכתבו על ידי עורכי דין שמעולם לא הריחו אבק שריפה. אם אתם שולחים את הבחורים שלנו לקרב, אתם חייבים לתת להם לנצח. אנחנו לא כאן כדי לבנות דמוקרטיות או לעסוק בעבודה סוציאלית גלובלית; אנחנו כאן כדי להשמיד את האויב ולשבור את רצונו.

מי שמתבכיין על 'מידתיות' בזמן שאזרחינו מאוימים, לא מבין את מהות המלחמה. המטרה שלנו היא לא להיות 'צודקים' בעיני בתי הדין בהאג – המטרה שלנו היא לנצח בצורה כה מוחצת, שהאויב לעולם לא יעז להרים ראש שוב. אנחנו נלחמים לפי הכללים שלנו, התנאים שלנו, ולוחות הזמנים שלנו."

ההדגשים החשובים:

1. פרשנות התאבדותית של חוקי המלחמה: הגסת' טוען שהקפדה נוקשה על הפרשנות המודרנית של דיני המלחמה נותנת יתרון בלתי הוגן לארגוני טרור (כמו חמאס או חיזבאללה) שמפרים את החוק ממילא.
2. ביטול ה-ROE (Rules of Engagement): הגסת' דוחף להעברת סמכויות מהדרג המשפטי למפקדים בשטח, מתוך אמונה ש"הלוחם בקצה" יודע טוב יותר מתי להפעיל כוח קטלני.
3. זלזול במוסדות בינלאומיים: הוא מכנה את בתי הדין והאו"ם "מוסדות שנועדו להחליש את הריבונות האמריקאית והישראלית".
4. גישת "First to Win": הוא מדגיש שמלחמה צריכה להיות קצרה, אלימה ומכריעה, ללא מגבלות של "תקינות פוליטית".

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג:'ריבונות'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג: 'סדר'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare).
• אוסף המאמרים על פוליטיקת הזהויות.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות. האסטרטגיה שפרקה אותנו!
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית / פוליטיקלי קורקט.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה - הגנה: הצורך להגן בכל הרמות, ייצור ידע, 31/5/14.
• הרחבת המושגים: 'הגנה' ו'מגננה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2026), לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare), ייצור ידע, 16/1/26.
• פנחס יחזקאלי (2025), פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/3/25.
• פנחס יחזקאלי (2017), פוליטיקת הזהויות. האסטרטגיה שפרקה אותנו! ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית / פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה - הגנה: הצורך להגן בכל הרמות, ייצור ידע, 31/5/14.