פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית באתר ייצור ידע

תקציר: מאז הכתה תרבות ה- WOKE את שורשיה במדינות המערב, הפכה מערכת אכיפת החוק לכלי שליטה פוליטי, והאכיפה הבררנית לחלק בלתי נפרד מחיי האזרחים. אכיפה בררנית קיימת בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית וימי שלטון מפא"י, אבל בעידן התקשורת הפתוחה, הפכה לנחלת הכלל, עד כי חצי עם איבד אמון במערכת אכיפת החוק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אכיפה בררנית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

[בתמונה: ב-7 במרץ 1936, נכנסו כוחות הוורמאכט הגרמני לחבל הריין, המפורז על פי חוזה ורסאי. היה זה הימור מדיניות אדיר דיבידנדים של אדולף היטלר, בניגוד גמור לעצת הגנרלים שלו. אם היו בעלות הברית מגיבים, לא היה בכוחו של הוורמאכט עדיין להילחם, וקרוב לוודאי שהמפלגה הנאצית הייתה נופלת. חוסר התגובה סימן את חזרתה של גרמניה להיות מעצמה, ודרדר את מדינות מערב אירופה לכאוס מדיני, שהסתיים עם הכיבוש הגרמני המהיר של מערב אירופה]

'אכיפה בררנית' או 'אכיפה סלקטיבית' (Selective enforcement) משמעה שפקידי ממשל - כגון שוטרים, תובעים ופרקליטים, או רגולטורים - פועלים באופן שונה מול אנשים שונים ובמצבים פוליטיים שונים. הם מפעילים שיקול דעת סלקטיבי באכיפה, בהחלטה אם - או איך -להעניש אדם שהפר את החוק; באופן שהוא מפלה, אינו נאכף באופן שווה, כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות; וגורם להתעללות משפטית בקורבנות התופעה; ולאיום על שלטון החוק.

מאז הכתה תרבות ה- WOKE את שורשיה במדינות המערב, הפכה האכיפה הבררנית לחלק בלתי נפרד מחיי האזרחים במדינות הללו, משל חיו במדינות דיקטטוריות. דוגמאות יש בשפע: מהימנעות מערכות האכיפה במערב לפעול נגד מוסלמים מחשש שיואשמו ב'אסלאמופוביה', ועד מעצר אזרחים בבריטניה ובגרמניה על שיתוף ציוצים שקראו להפעלת יד קשה נגד מהגרים פורעי חוק.

בישראל, קיימת אכיפה בררנית עוד מימי משטרת המנדט, ולאחר מכן, שלטון מפא"י, שהנציח הרבה מדרכי הפעולה והחשיבה של המשטרה ההיא. אבל בעידן התקשורת הפתוחה, הפכה לנחלת הכלל, עד כי חצי עם איבד אמון במערכת אכיפת החוק.

ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אכיפה בררנית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:

אוספי מאמרים רלוונטיים נוספים: