תקציר: ליבת השימוש לרעה במערכת אכיפת החוק במערב היא 'האכיפה הבררנית' (Selective Enforcement), שהופכת להיות כלי דומיננטי בידי אליטות הווק (Woke), אם בהקשר של אידאולוגיה חברתית-פוליטית מתקדמת, המבקשת לאכוף נורמות מחמירות, או בהקשר של אליטות המשתמשות בכוחן. אספנו עבורכם עשרה ממים אינטרנטיים המבטאים אכיפה בררנית. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

במדינות מערביות רבות, ובכללן ישראל, ניתן לזהות מגמה מדאיגה של שימוש לרעה במערכות אכיפת החוק ככלי לדיכוי מתנגדים פוליטיים או אידאולוגיים. תופעה זו מעוררת חשש עמוק לגבי עקרון שלטון החוק ושמירה על הדמוקרטיה הליברלית.

ליבת השימוש לרעה היא 'האכיפה הבררנית' (Selective Enforcement), שהופכת להיות כלי דומיננטי בידי אליטות הווק (Woke) - אם בהקשר של אידאולוגיה חברתית-פוליטית מתקדמת, המבקשת לאכוף נורמות מחמירות, או בהקשר של אליטות המשתמשות בכוחן. במסגרת זו, חוקים קיימים, תקנות מנהליות או הליכים פליליים אינם מיושמים בצורה ניטרלית ואחידה על כלל האזרחים, אלא מופנים באופן ממוקד ומחמיר נגד אישים או קבוצות המזוהים כ'אויבי' הממסד הווקיסטי, או כמי שמחזיקים בעמדות קונטרה-נרטיביות (Counter-Narrative) לעמדה ההגמונית.

שימוש זה יכול להתבטא בחקירות פליליות סלקטיביות, 'תפירת תיקים' והעמדה לדין של יריבים פוליטיים על עבירות שוליות או נשכחות, שימוש מוגזם בכוח משטרתי ואמצעי ריגול נגד פעילי אופוזיציה, ועוד. תהליכים אלו, מעבר לפגיעה בזכויות הפרט של המוּכפפים להם, יוצרים אפקט מצנן (Chilling Effect) על חופש הביטוי ועל יכולת הציבור לקיים שיח ביקורתי ופוליטי חופשי, ובכך מחלישים את יסודות מערכת האיזונים והבלמים הדמוקרטית.

אספנו עבורכם עשרה ממים אינטרנטיים המבטאים אכיפה בררנית. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

מם ראשון: שפי פז, גיבורה ישראלית, נכנסה לכלא, על עבירות שלמפגיני קפלן לא פתחו בכלל תיקים בגינם

שפי פז נכנסה לכלא כי ציירה גרפיטי, והופכת לסמל מתנגדי המחאה ומערכת האכיפה המשרתת אותה. נשיא המדינה לא ניצל את ההזדמנות להיות נשיא של כלל העם. הוא לא חנן אותה, ולא עצר את מופע האכיפה הבררנית העצוב הזה...

כי כדאי לזכור: מערכות מורכבות תמיד מתהפכות, ולעולם אינן נעצרות באמצע. מי שלקח את האכיפה הבררנית עד לקצה, יחטוף אותה בבוא היום עד הקצה, ולא יוכל להלין, כי הארכיון זוכר ושומר הכל!

מם שני אז אין אכיפה בררנית? בשבח ההכחשה

ב- 27 באפריל 2025 זומנה היועמ"שית לוועדת חוקה חוק ומשפט לדיון בסוגיית 'האכיפה הבררנית'. למרות שהעובדות גלויות לכל, היא בחרה בהכחשה: "בפתח הדברים" - אמרה - "אני אבהיר כי בניגוד לכותרת הדיון, אין אכיפה בררנית. מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי מקצועי, ענייני, עם אמות מידה ידועות וקבועות שמיושמות. בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו"...

אחת מהתכונות המובהקות של שיטת השלטון הבולשביקית - שה- WOKE מחקה בהצלחה רבה - הייתה שימוש עקבי ומתוחכם בהכחשה גם כאשר המציאות הייתה גלויה וברורה לעין. הבולשביקים לא רק סילפו עובדות, אלא עיצבו מחדש את מושג האמת כך שישרת את צורכי המשטר. במקום להודות בכישלונות או במשברים — כמו הרעב ההמוני, חוסר היציבות הכלכלית או דיכוי פוליטי — הם יצרו נרטיבים אלטרנטיביים, האשימו "אויבים מבפנים" וחתרו להנדסת התודעה ההמונית.

בכך, הפכה ההכחשה עצמה לאמצעי שליטה: לא משנה מה התרחש בפועל, חשוב היה מה שהמשטר הכריז עליו כאמת. הטקטיקה הזו לא נבעה מתמימות או עיוורון, אלא מהבנה עמוקה שכוח פוליטי אינו תלוי במציאות האובייקטיבית, אלא ביכולת להכתיב כיצד הציבור תופס את המציאות.

רק שבעידן של תקשורת פתוחה זה כבר לא עובד. אכיפה בררנית אינה נשפטת ע"י היועמ"שית וחבריה, אלא ע"י העם. ואצל חצי ממנו - שמוחו אינו 'נשטף' בהנדסת התודעה של ערוצי הליבה - האמון והלגיטימציה במערכת שואפים לאפס.

מם שלישי מדף הטוויטר של תמיר מורג: אכיפה בררנית?

"פרסום ראשון: היועמ"שית הורתה לפתוח בחקירה נגד אליעד שרגא מיד כשתסתיים החקירה בפרשת שדה תימן." (בצחוק...).

מם רביעי מדף הטוויטר של Judeoespañol: אכיפה בררנית היא פשע שמתהפך תמיד על מבצעיו!

כשהאיום בא מימין: מהדורות, כתבות, גינויים, מעצר מיידי, פרסום השמות, ומאסר בפועל. אבל כשהטרור בא משמאל: סלחנות, אין התייחסות להתארגנות הטרור, משוחררת לביתה. פוטנציאל לפרס הנשיא.

וכדאי לכולנו לזכור: מערכות מורכבות תמיד מתהפכות, רדיפת הימין תהפוך לרדיפת השמאל ולא יעזרו סיפורים על "שלום בתוכנו" ו"אחים אנחנו". למה? כי למערכות מורכבות אין אמצע והן מיטלטלות מקיצוניות אחת לשנייה. מעשים חריגים מימין יצמיחו בדיוק את אותו דפוס משמאל!

מם חמישי: ערב כניסת ממשל טראמפ לתפקיד, הפרקלטות שיחקה בצ'יקן עם הממשלה על נבצרות נתניהו

כדי למנוע את פיטורי היועמ"שית וראש השב"כ ולפני כניסת דונלד טראמפ לתפקיד, ניסתה הפרקליטות למתוח את החבל, עוד ועוד, בסוגיית נבצרות נתניהו. אבל מה היה קורה אם החבל היה נקרע?

כדאי לה למחאה ולשלוחיה לחשוב פעמים, כי כשמשחקים בצ'יקן ומאיצים את הרכב אל מול היריב, עלולים לאבד שליטה, והמחירים בהתאם.

מם שישי: אתם חושבים שיש קשר בין הרצח של צ'רלי קירק ואישור היועמ"שית לחקור הסתה?

ומהן לדעתכם הסיבות, לאישור החריג לחקור הסתה מתגלגלת, שלא טופלה כמעט מאז נובמבר 2022? דאגה לשלום הציבור? כסת"ח?

מם שביעי: תגידו, באיזה סוג מדינה עוצרים עורך ראשי של עיתון ולוקחים לו לחצי שנה את הטלפון בלי צו, כדי להפיל ראש ממשלה?

באיזה סוג של מדינה מתייחסים לעורך ראשי של עיתון חשוב (ה'ג'רוזלם פוסט') כאל אחרון הפושעים, בחקירה שלא יצא ממנה כלום ושום דבר? באיזה סוג של מדינה, מתחילים 'לדחוף' לתקשורת 'פושים' מרגע שנכנס למשרדי לה"ב 433, עוד לפני שנחקר? באיזו מדינה מחרימים ללא צו טלפון שלו ("מחר יהיה לנו צו!"...), ומחזיקים אותו חצי שנה?

למה הגופים - שבדרך כלל הופכים עולמות על הרבה פחות מזה - לא אמרו מילה? למה לעומת זאת, במקרה של חקירת גליקמן הפכה היועמ"שית עולמות על פגיעה בחסיון עיתונאי? האם זה יכול היה לקרות לעורך הראשי של 'הארץ' או של 'ידיעות אחרונות'?

האם לדעתכם זה חלק ממסע הציד נגד ראש הממשלה? האם זה ניסיון 'לתפור תיק'? האם מדובר באכיפה בררנית?

מם שמיני מדף הטוויטר של Daniel Bursan: אלה ששווים, ואלה ששווים פחות...

עצוב, אבל לא משנה מה אומרים. משנה מי אומר!

מם תשיעי בדף הטוויטר של ilan: למי מותר להגיד 'קוקסינל' ולמי לא?

ב- 16 ביולי 2024, השליך אדם בקבוק מים לעברו של אייל גולן שלא נשאר אדיש וכינה אותו 'קוקסינל'. רק אמר והמדינה געשה... אח"כ התנצל.

אחרי בחירות 2015 העניק אמנון אברמוביץ' את התואר 'קוקסינל', בפני קל מתגלגל מצחוק לנשיא הרצוג, שהפסיד אז את מערכת הבחירות לנתניהו. הוא אגב לא התנצל.

המסקנה, כולנו מתבהמים. אבל רק לקבוצה אליטיסטית מתוכנו מותר!

מם עשירי מדף הטוויטר של שירה: אכיפה בררנית?

אם האלוף יואב גלנט לא התמנה לרמטכ"ל בגלל עבירות בניה, וניצב אבשי פלד לא התמנה כמפכ"ל בגלל עבירות בניה, איך יכול נשיא העליון להתמנות עם עבירות בניה, ועם הצהרת שקר של דוברות בתי המשפט לפיה נחתם טופס 4 כדין?

[לאוסף המאמרים על אכיפה בררנית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אכיפה בררנית.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אכיפה בררנית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/4/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט'. מדינת עומק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/4/19.