גרשון הכהן: האיום התורכי מחייב הערכות

תקציר: גם אם נכון לקחת את האיום התורכי במלוא כובד הראש, בניתוח תנאיי המציאות האזורית והגלובלית במבט כולל, לא כדאי למדינת ישראל בשלב זה, להכריז על תורכיה כמדינת אויב. ובכל זאת בהיבטים הביטחוניים – המחייבים את מדינת ישראל להערכות מול כל איום על קיומה – חובה על מערכת הביטחון ללמוד את פוטנציאל האיום התורכי ולהיערך בהתאם.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 3 ביולי 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

שתי התרחשויות רציניות בשבוע האחרון, העלו את האיום התורכי לתודעה הישראלית:

• הראשונה קשורה בדברים העוינים של שר החוץ התורכי הקאן פידאן,  שישראל הפכה לבעיה של האנושות כולה.
• השנייה התעוררה מהאפשרות למכירת מטוס הקרב המתקדם 35-F לתורכיה. בביקורו בכנס נאט"ו באנקרה, אף הסביר הנשיא טראמפ כי תורכיה בהנהגת ארדואן היא בת ברית פנטסטית. מגמה זו כפי שהסביר ראש הממשלה נתניהו בראיונות לתקשורת האמריקאית, מאיימת על העליונות האווירית של מדינת ישראל, בהתעלמות שנראית מחושבת  מעוינותה של תורכיה למדינת ישראל.

השאלה המידית שמתעוררת בציבור הישראלי היא שאלת השכל הישר: אם הדיבור התורכי נשמע כמו אויב, ומתנהל מול ישראל במעשים הנראים כמעשיי אויב, מדוע ישראל טרם הכירה בתורכיה כמדינת אויב?

כאן בדיוק נקודת המוצא למבט אסטרטגי

גם אם נכון, שיש לקחת את האיום התורכי במלוא כובד הראש, בניתוח תנאיי המציאות האזורית והגלובלית במבט כולל, לא כדאי למדינת ישראל בשלב זה, להכריז על תורכיה כמדינת אויב. ובכל זאת בהיבטים הביטחוניים, המחייבים את מדינת ישראל להערכות מול כל איום על קיומה, חובה על מערכת הביטחון ללמוד את פוטנציאל האיום התורכי ולהיערך בהתאם.

קודם כל יש לנתח את את הברית המוצהרת בין הממשל האמריקאי לבין ארדואן, במבט ענייני על המגמות המתפתחות בזירה הבינלאומית. במיקומה הגאוגרפי – כגשר בין אירופה לאסיה, בשליטתה על מיצר הבוספורס, ובסמיכותה לרוסיה – תורכיה מהווה עבור ארה"ב נכס אסטרטגי חיוני. בשל כך מחזיק צבא ארה"ב בסיס משמעותי במזרח תורכיה.

בנוסף, במתח המשסע את החברה האמריקאית והנהגתה – בין מעורבות מעצמתית גלובלית, לבין התכנסות פנימה לאינטרסים בדלניים – נקודת האיזון של הממשל הנוכחי מבקשת הישענות גוברת על גורמי כוח אזוריים, שיפעלו ליציבות אזורית ויחסכו את המעורבות האקטיבית של הכוח האמריקאי.  פרופסור אדוארד לוטוואק (ראו תמונה למטה), שעדין משולב בתהליכי חשיבה אסטרטגיים בפנטגון, בחן במחקר משמעותי את האסטרטגיה של ממלכת ביזנטיון, שאפשרה לה לשרוד כאלף שנים לאחר קריסת אחותה האימפריה הרומית. במסקנותיו תיאר את ההימנעות של ממלכת בזינטיון משחיקת כוחה הצבאי בלחימה מתמדת להגנת האימפריה. הגיון זה נתמך, על ידי שימוש בכוחות שלוחים ובני ברית מזדמנים, שפעלו במגמות שסייעו לשימור האינטרסים של ביזנטיון.

זו במידה רבה מגמת האסטרטגיה הגלובלית של הנשיא טראמפ

בהשפעתה האזורית, פעולותיה של תורכיה בסוריה, בלוב, ובכמה ממדינות אפריקה, נראית במבט האמריקאי כמשרתת את נקודת האיזון שאותה מבקש הבית הלבן במינון מעורבותה של ארה"ב באזורי מתיחות.

מתוך כך, הממשל האמריקאי נוטה להתעלם משאיפות ההתפשטות של ההנהגה התורכית, בהשראת חזון השיבה אל ימי הזוהר של האימפריה העות'מנית.

באופן המבצעי, החזון העות'מני, פוגש את מדינת ישראל בשני ממדים:

• האחד, בזירות היבשה במיוחד במעורבות התורכית בסוריה, כולל בהכוונת בנייתו המחודשת של צבא סוריה כאיום על ישראל, בחתירה מוכרזת ל"שחרור" ירושלים.
• השני מתבטא בזירה הימית, בשאיפה לחידוש הדומיננטיות שהייתה לצי העות'מני בים התיכון במאה ה-18 במיוחד בחציו המזרחי.  

אם כי במכלול הנסיבות המתפתחות, נכון לישראל בשלב זה, לא להכריז על התכוננות למלחמה כנגד האיום התורכי, בכל זאת ראוי להכיר בהכרח לבחינה מקיפה של מכלול ממדי האיום החדש, כאיום המייצג עוצמה של מעצמה אזורית. ללמידה זו השלכות רבות, כמו לדוגמה הערכות למצור ימי, בכל הקשור למלאי המזון והאנרגיה לשעת חירום, כולל שימור יכולת זיקוק עצמאית לנפט גולמי. בממד הצבאי, חובה על צה"ל להתארגן ללמידת האיום על מלוא השלכותיו לבניין הכוח של צה"ל ולפיתוח שיטות פעולתו ביבשה באוויר ובים. 

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.