תקציר: המלחמה בכללותה בכל הזירות כולל הזירה החות'ית, טרם הסתיימה. לצה"ל הישגים רבי משמעות בכל הזירות, אבל לכשתסתיים המלחמה, הניצחון בה יהיה תלוי לא מעט בתודעה הישראלית, בסיפור שנספר עליה ובמגמות הצמיחה בחומר וברוח שתבואנה בעקבותיה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 5 באוקטובר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

שנתיים למלחמה קשה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. כל תחקירי צה"ל שפורסמו לציבור עסקו עד כה רק ביממת המלחמה הראשונה. אבל מאז כוחות צה"ל וכל מערכות הביטחון פועלים במשך שנתיים במלחמה מורכבת בשבע זירות. ראוי להקדיש לכך מספר הערות חלקיות ביותר.

מדוע המלחמה  ארוכה?

מאז סיום מלחמת העצמאות, תפיסת הביטחון הישראלית שאפה למלחמה קצרה במטרה לאפשר שיבה מהירה לשגרת הקיום של מדינה נורמלית. עד שבעה באוקטובר 2023, הנחת המוצא באגף התכנון בצה"ל לחישוב מלאיי התחמושת והחלפים למלחמה, כיוונה לשלושה שבועות. התמשכות המלחמה הרחק מעבר למתאר הייחוס, מבקשת מאליה בירור בשאלה למה זה קרה? 

בירור לא פחות חשוב  כרוך בשאלה, איך בכל זאת למרות תכנון המשאבים למלחמה קצרה, הצליחה מערכת הביטחון להסתגל לתביעות העצומות של המלחמה המתמשכת. מבט לסוגיית המשאבים יטיל אור על מאמץ חסר תקדים המתנהל במשרד הביטחון לרכש חיוני בזירה הבינלאומית בעיקר בארה"ב. במקביל נוהל מאמץ להגברת הייצור בתעשייה הישראלית. סוגיה זו ללא ספק תוצב כפרק מרכזי בלקחי המלחמה לתפיסת הביטחון העדכנית.

מבט מקצועי צבאי על המלחמה, יכול להסביר מדוע התארכה. ההסבר טמון קודם כל במאמץ מודע ומתוכנן בהכוונת איראן את שלוחיה, לפיתוח רעיון מלחמה ששולל מישראל את היכולת לסיום המלחמה בהישג משמעותי בזמן קצר. סייעה לכך ההשתנות המהותית בתופעת המלחמה במאה ה-21.  היא מתרחשת במרחב העירוני האזרחי, בנוכחות אוכלוסייה ובאמצעי לחימה חדשניים דוגמת רקטות, רחפנים, כטב"מים ומטעני נפץ משוכללים. אמצעים אלה נגישים לתפעול, ללא צורך בהכשרה ארוכה ונמצאים בתפוצה רחבה בשוק האזרחי.

כל השוואה להישגי צה"ל במלחמת ששת הימים שהסתיימה בניצחון מהיר מופרכת בבסיסה. לא דומה מלחמה ממוכנת במדבר הפתוח, מול מערכת צבאית קונבנציונלית ,מאורגנת בהגיון מלחמת העולם השנייה, למלחמה במרחב עירוני צפוף ערוך להגנה בכל הממדים  כולל במערכי תת קרקע מסועפים.

שינוי בסיסי נוסף שמשפיע על כוח העמידה של האויב ובכך על התארכות המלחמה, התרחש בעשורים האחרונים בעוצמת גורמי ההנעה הדתיים אמוניים של האויבים החדשים המופעלים כולם ברוח הג'יהאד האסלאמי. מבחינה צבאית ארגון חמאס ככוח צבאי אכן הוכה קשות כבר בקיץ שנה שעברה. אבל היכולת שלו להשתנות, להרחיב את שורותיו במתגייסים צעירים ולאמץ דפוסי פעולה של גרילה, נובעת במידה רבה מכוח ההנעה הדתי-אמוני.

מנגד, בצד הישראלי, חוסנה של החברה הישראלית היה נדבך משמעותי ביכולת העמידה של מדינת ישראל במלחמה המתמשכת. במסמך היסוד שכתב בן גוריון ב-1953, על סוגיית הביטחון, הביע דאגה מהיכולת הטמונה בממדים הלא צבאיים של המלחמה. "גורמים לא צבאיים" הדגיש, "יכריעו לא פחות מגורמים צבאיים: יכולתה המשקית והכספית של האומה, הכושר המקצועי של אנשי המלאכה, החרושת והחקלאות...ועל הכול הליכוד והרוח של העם..." 

למרות מחלוקת פוליטית קשה, וטענות כי המלחמה המתמשכת מונעת מאינטרסים פוליטיים, צה"ל והחברה הישראלית בכללותה במיקוד לאנשי המילואים, הצליחו לעמוד בנטל המלחמה. מדובר במסירות ובחוסן פנימי שמבחינות רבות הפתיעו  לטובה.

גם לשינוי שהתחולל  במערכת הכוחות העולמית יש תפקיד בהתארכות המלחמה. מלחמת יום הכיפורים התרחשה במציאות גלובלית שההיגיון המעצב שלה היה המלחמה הקרה בין הגוש הסובייטי לבין הגוש המערבי בהנהגת ארה"ב. מתוך איזוני ההרתעה ההדדית, העולם היה נתון אז במצב של סדר עולמי. על תשתית הסדר הזה הושתתה הפסקת האש לסיום מלחמת יום הכיפורים, בהסכמת בריה"מ וארה"ב ובתמיכת הסדר הזה עוצבו בהמשך, בידי מזכיר המדינה קיסינג'ר הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל לבין סוריה ומצרים.

המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, תוכננה על ידי איראן ושלוחיה בהתייחסות לתהליך המתמשך של אבדן הסדר העולמי. המלחמה המתמשכת באוקראינה המגיעה בפברואר הקרוב לשנתה הרביעית, כמלחמה המסכנת גם את יתר מדינות אירופה, מסמנת את המציאות החדשה בסימן מובהק של חולשת מנופי הסדרה בינלאומיים. במציאות העולמית, שבמידה רבה נעשתה כאוטית, גם תוכנית הנשיא טראמפ לסיום המלחמה בעזה, על אף התשובה החיובית כביכול של חמאס, נתונה בשלב זה באי ודאות. 

למה צה"ל הצליח באיראן ומתקשה בעזה?

המתקפה האווירית המוצלחת שניהל צה"ל נגד איראן עוררה בצדק השתאות בינלאומית. היא הצליחה להביא לביטוי את תחומי העליונות הישראלית מתוך מיקוד הפעולה במטרת מלחמה מוגדרת היטב ומוגבלת. למרות השאיפה להביא באיראן להחלפת השלטון, גם בישראל גם בממשל האמריקאי לא הציבו שאיפה זו כמטרת המלחמה. כך בשתים עשר יממות מבצע "עם כלביא" הצליח חיל האוויר הישראלי לדכא את מערכת ההגנה האווירית האיראנית, לתקוף את מערכי הטילים הבליסטיים ואת אתרי הגרעין. מדובר בהישג פיזי מוגדר ובר מדידה. למלחמה בעזה לעומת זאת הוגדרו מטרות שהשגתן קשה פי כמה, בהן  השבת החטופים, סיום שלטון חמאס ברצועת עזה וסיכול קיומו כארגון חמוש. מטרות אלה מחייבות מתקפה יבשתית שמטבעה היא קשה ומורכבת מניהול מתקפה אווירית. ובכל זאת למרות הקשיים, כוחות צה"ל בפעולתם בעזה השיגו יעילות מבצעית ראויה להערכה בכל קנה מידה צבאי.

[לאוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן, לחצו כאן]

ההבדל בין לבנון לעזה

המבקרים את המשך הלחימה ברצועת עזה מצביעים על הצלחת צה"ל בלבנון ושואלים מדוע לא ניתן לשכפל ברצועת עזה  את ההיגיון האסטרטגי המוצלח מזירת הצפון. אלא שגם כאן מלבד ההבדל הגאוגרפי בין הזירות, ההבדל טמון בשונות המובהקת במטרות המלחמה. רק באמצע ספטמבר 2024 נוספה על ידי הדרג המדיני מטרת מלחמה מוגדרת לזירת הצפון והיא התמקדה ביצירת התנאים להשבת תושבי הצפון הישראלים לבתיהם. תנאים שאכן הושגו בהצלחה. המתקפה על חיזבאללה אמנם פגעה בו בהיקף מערכתי אך מלכתחילה לא כוונה להשמדת ארגון חיזבאללה ככוח חמוש בלבנון.

גם מתווה ההסכם המדיני להפסקת האש בהתבססותו על החלטת מועצת הביטחון 1701, לא כוון לביטול נוכחותו של חיזבאללה בלבנון ככוח חמוש ובלבד שזה יתקיים מצפון לליטני. הלחצים מתוך מדינת לבנון להתפרקות חיזבאללה מנשקו, הם תוצאה של התהוות לבנונית פנימית שנובעת ממבנה האוכלוסייה בלבנון הכולל עדות נוצריות, סוניות, דרוזיות, שמעוניינות בעקבות החלשות חיזבאללה, בהשבת הריבונות והביטחון הפנימי למדינת לבנון. תנאים ייחודיים אלה לא קיימים ברצועת עזה.

לסיכום

המלחמה בכללותה בכל הזירות כולל הזירה החות'ית, טרם הסתיימה. לצה"ל הישגים רבי משמעות בכל הזירות, אבל לכשתסתיים המלחמה, הניצחון בה יהיה תלוי לא מעט בתודעה הישראלית, בסיפור שנספר עליה ובמגמות הצמיחה בחומר וברוח שתבואנה בעקבותיה.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה.
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• אוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• אוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג 'יעילות'.
• אוסף המאמרים העוסק ב'התהוות' ובהשלכותיה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), מלחמת "עם כלביא" עם איראן, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/6/25.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), משמעותה של 'התהוות' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 7/11/19.