תקציר: המאמר בוחן את שורשי התופעה - שבה אימהות מוסלמיות מביעות גאווה בהקרבת ילדיהן למען מטרות דתיות או לאומיות - בעזרת כלים מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הפסיכואנליזה והסוציולוגיה של הדת. ינותח הקשר האפשרי בין מבנים תרבותיים-משפחתיים בחברות מוסלמיות מסוימות לבין נטייה לקונפורמיות, הקצנה דתית והתמסרות לג'יהאד.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך שניים על פולחן המוות המוסלמי ומקורותיו. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: פולחן המוות המוסלמי.

*  *  *

המאמר בוחן את שורשי התופעה - שבה אימהות מוסלמיות מביעות גאווה בהקרבת ילדיהן למען מטרות דתיות או לאומיות - בעזרת כלים מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הפסיכואנליזה והסוציולוגיה של הדת. ינותח הקשר האפשרי בין מבנים תרבותיים-משפחתיים בחברות מוסלמיות מסוימות לבין נטייה לקונפורמיות, הקצנה דתית והתמסרות לג'יהאד.

מול תופעות של טרור התאבדותי, והערצת השאהדה (מוות למען אללה), בולטת התופעה החברתית המורכבת, של אימהות – בעיקר בעולם המוסלמי הערבי – שמביעות גאווה בהקרבת ילדיהן, בלב מאבק פוליטי-דתי. בפריזמה מערבית חילונית, זוהי התנהגות בלתי נתפסת. אך בחברות מסוימות היא נחשבת מופת של מוסר, נאמנות והקרבה. כיצד ניתן להסביר את הניגודים הללו?

פסיכולוגיה של ילדות תחת פטריארכיה דתית

חסך רגשי ודיכוי מוקדם: ע"פ בולבי (Bowlby, 1969) וויניקוט (Winnicott, 1953), היעדר אם מזינה רגשית או דמות מגוננת בשנות החיים הראשונות, עלול להוביל להתפתחות אישיות לא-יציבה, חרדתית או מתגוננת. באזורים בהם האישה מודרת מהמרחב הציבורי, ולעתים אף מהפרקטיקה האימהית (כפי שקורה באזורים בהם ילד נלקח מוקדם אל סמכות גברית), מתפתחים אצל הילד דפוסי התקשרות לא בטוחים – שעשויים לייצר צורך עז בזהות מוחלטת, ובהתמסרות אידאולוגית.

מוח תחת לחץ: חוקרי נוירולוגיה של טראומה מציינים כי מוח של ילד הגדל בסביבה המאופיינת באיומים, אלימות מילולית/פיזית, ודיכוי קבוע – מתעצב באופן שונה. המרכז הרגשי (Amygdala) עובר התפתחות-יתר, תוך פגיעה באזורים רפלקטיביים של קבלת החלטות (Prefrontal Cortex). מכאן הדרך קצרה לאישיות פרנואידית או דיכוטומית (Perry, 2006).

סוציולוגיה של השאהדה: האדרה קולקטיבית של המוות

פוליטיזציה של האימהוּת: החוקרת מירה צוק (Tsuk, 2005) ניתחה את ייצוגי האימהות הפלסטיניות בטלוויזיה של חמאס. היא זיהתה כיצד אימהות מוצגות כשותפות אקטיביות בג'יהאד – לא רק כתומכות, אלא גם כמעודדות. עבור נשים שאין להן ערוץ אחר להשגת מעמד חברתי – הקרבת הבן מביאה כבוד, תהילה ואף תמורה כלכלית.

מבנה משפחתי סמכותני: בתרבויות פטריארכליות קלאסיות (כמו זו המתוארת על ידי פייר בורדייה, 1998), לאישה אין אוטונומיה. לכן, היא נאלצת להזדהות עם מבני כוח גבריים כדי לשרוד. אם תפקידך כאישה בחברה כזו הוא "ללדת לוחמים", הרי הקרבת הילד לשהאדה הופכת למימוש האימהוּת במובנה הגבוה.

דתיות טראומטית וזהות פתולוגית

האיסלאם כפלטפורמה זהותית טוטלית: האיסלאם – בדומה לדתות אחרות – מכיל יסודות מיסטיים, מוסריים, אקזיסטנציאליים, אך בגרסאות פוליטיות רדיקליות שלו (כמו הסלפיזם או הג'יהאדיזם), הוא הופך לשפת כוח טוטלית. חוקרים כמו ג'יל קפל (Kepel, 2002) ובן נביס (Ben Nefissa, 2003) מצביעים על כך שהג'יהאד הוא לאו דווקא תוצר של עוני אלא של משבר זהות – שבו הדת מספקת משמעות, כבוד וקהילה.

שנאה כהשלכה נפשית: החוקר הישראלי ד"ר צבי מסיני הציע תיאוריה שנויה במחלוקת, לפיה הפלסטינים נושאים בתוכם תודעה יהודית מודחקת, כיוון שהם צאצאי יהודים שאוסלמו בכפייה לאחר חורבן בית שני וכיבוש האר. ע"י המוסלמים. לכן, הם שונאים את מה שהם עצמם (מסיני, 2010). ניתן לקרוא תיאוריה זו דרך הפריזמה של מלאני קליין – כאקט של השלכה: תיעוב כלפי ה"מוכר המודחק", הבונה אידאולוגיה של השמדה [להרחבה על התאוריה של צבי מסיני על מוצאם היהודי של הפלסטינים, לחצו כאן].

האישה כמספקת מוות: פסיכואנליזה פמיניסטית

בגישתה של קארול גיליגן (Gilligan, 1982), נשים מתפתחות מוסרית מתוך קשר ודאגה, אך כאשר קשר זה מסורס על ידי תרבות גברית אלימה, הוא מתהפך: הרצון להגן הופך לרצון להקריב. בחברות מדכאות, האימהות מפנימות את הערכים הדומיננטיים, ובכך מחזקות את מעגל האלימות.

[לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית';
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבה על התאוריה של צבי מסיני על מוצאם היהודי של הפלסטינים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• שרגאי נדב, השכול שלנו, פולחן המוות שלהם, ישראל היום, 19/2/16, עמ' 7-6.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), "בדיוק כמוך" (?) – השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב, ייצור ידע, 14/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2025) התאוריה של צבי מסיני על מוצאם היהודי של הפלסטינים, ייצור ידע, 5/5/25.
• Bowlby, J. (1969). Attachment and Loss. Basic Books.
• Winnicott, D.W. (1953). Transitional Objects and Transitional Phenomena. International Journal of Psychoanalysis.
• Perry, B.D. (2006). The Boy Who Was Raised as a Dog. Basic Books.
• Tsuk, M. (2005). "The Martyr Mother: Motherhood and Martyrdom in Palestinian Media". Kesher, 34.
• Bourdieu, P. (1998). Masculine Domination. Stanford University Press.
• Gilligan, C. (1982). In a Different Voice. Harvard University Press.
• Kepel, G. (2002). Jihad: The Trail of Political Islam. Harvard University Press.
• Ben Nefissa, S. (2003). Islamic NGOs and the Development of the Poor. I.B. Tauris.
• מסיני, צ. (2010). שיבת ציון האבודה. [כתבים עצמאיים]
• רגובין, נ. (2015). "הפסיכולוגיה של ההקרבה הדתית". פסיכואקטואליה, גיליון 12.