גרשון הכהן: הנסיגה מלבנון כנקודת התפנית שיצרה את השבעה באוקטובר

תקציר: במבט היסטורי מקצועי צבאי, מתקפת שבעה באוקטובר של חמאס, אכן ביטאה את הרעיון המערכתי שנבנה בלבנון על ידי חיזבאללה והותאם במאמץ שיטתי למאפייני רצועת עזה. בתהליך הזה, לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000, הייתה השפעה הרת גורל למלחמות ישראל במאה ה-21, בוודאי למלחמת "חרבות ברזל".

[בתמונה: ביזיון הבריחה מלבנון - אנשי צד"ל צוברים על השערים הסגורים… משל לפער - העולה לרוב במלחמה - בין ההלכה הצבאית (תורה הקרב ועקרונות המלחמה), לאופני יישומה בפועל… הצילום: משה מילנר, לע"ם]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בשתי מגמות אסטרטגיות הפכה הנסיגה הישראלית מלבנון במאי 2000, לנקודת תפנית במאבק האיסלאם הרדיקלי נגד מדינת ישראל. המגמה הראשונה התבטאה במרחבי הרוח  והאמונה של ארגוני טרור איסלאמים, בחיזוק הרעיון כי דרך ההתנגדות - המוּקאוומה - בחובתה למאבק אין סופי  בישראל, יכולה להוביל לניצחון [להרחבה על רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, לחצו כאן].

בדחיקת מדינת ישראל לנסיגה בכוח המאבק המזוין שהתרחש בשנות האחיזה הישראלית בלבנון, הייתה לחיזבאללה, ללא ספק השפעה על החלטת יאסר ערפאת לפתוח ב'אנתיפאדה שנייה' בסוף ספטמבר 2000.

[בתמונה: השפעת השפעה הבריחה מלבנון על החלטת יאסר ערפאת לפתוח ב'אנתיפאדה שנייה' בסוף ספטמבר 2000... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: השפעת השפעה הבריחה מלבנון על החלטת יאסר ערפאת לפתוח ב'אנתיפאדה שנייה' בסוף ספטמבר 2000... התמונה היא צילום מסך]

חיזבאללה משתנה מארגון גרילה לארגון צבאי חדשני

המגמה האסטרטגית השנייה, שהתהוותה ישירות מתוך הנסיגה הישראלית מאדמת לבנון, מתבטאת ברעיון מערכתי חדשני שפיתח חיזבאללה החל מסיום הנסיגה. בחשיבה צבאית פורצת דרך, בשיתוף עם האיראנים, גובש רעיון מלחמה חדש למלחמה נגד ישראל. הנהגת חיזבאללה הכירה למעשה בחובה להשתנות מארגון גרילה לארגון צבאי חדשני מותאם ליכולות הצבאיות החדשות ולנסיבות האסטרטגיות של המאה ה-21. 

ההערכות לגבי הכיוון שייקח ארגון חיזבאללה ביום לאחר הנסיגה הישראלית, לא התעלמו מהחשש שהנהגת הארגון תחליט להמשיך את הלחימה בישראל מקו הגבול הבינלאומי אליו ייסוג צה"ל. אולם בכירים לא מעטים במערכת הביטחון אחזו בהערכה כי עם השלמת הנסיגה, תישמט מידי חיזבאללה העילה להמשך הלחימה בישראל. הסבירו כי מקור הלגיטימיות הפנימית לה זוכה חיזבאללה בתוך לבנון ללחימה בישראל מושתת על המאבק לשחרור חלקי מולדת שאין ספק כי שייכים למדינת לבנון. כך גם לגבי מקור הלגיטימיות הבינלאומית. חיזבאללה נהנה ממעמד של ארגון, הפועל לסיום  הכיבוש הישראלי באדמת לבנון. מתוך כך העריכו כי בהשלמת הנסיגה הישראלית תוך הכרזת האו"ם כי צה"ל נסוג לקו הגבול הבינלאומי במילוי החלטת או"ם 425, חזבאאלה יחגוג את השלמת משימתו בשחרור לבנון, יחדל מהלחימה נגד מדינת ישראל וישתלב בפוליטיקה הלבנונית כמפלגה. בחודשים ראשונים לנסיגה עוד ציפו כי זו תהיה המגמה המתפתחת. ציפייה זו התנפצה עם חטיפת שלושת חיילי צה"ל במרחב הר דב, ב- 7 אוקטובר 2000, בעיצומם של הימים הראשונים לפריצת 'האינתפידה השנייה' ביו"ש וברצועת עזה.

[בתמונה: נבלמה היכולת הישראלית למעבר מהיר של צה"ל להתקפה אל שטח האויב... המקור: חיזבאללה]
[בתמונה: נבלמה היכולת הישראלית למעבר מהיר של צה"ל להתקפה אל שטח האויב... המקור: חיזבאללה]

בניין כוח על בסיס תפיסת מלחמה חדשה לחלוטין

בהשתנות של חיזבאללה, כבר בחודשים הראשונים לאחר הנסיגה הישראלית, פנה הארגון לבניין כוח על בסיס תפיסת מלחמה חדשה לחלוטין. התפיסה נבנתה והתארגנה בהדרגה אך בקצב מהיר, והציבה בעיקר בדרום לבנון ולאחר מכן בכל עומק לבנון, תפיסת מלחמה חדשה במערכת צבאית, המבוססת על שלושה רכיבים מערכתיים.  

  1. מערכי אש: מערכי רקטות וטילי קרקע-קרקע בכל מנעד הטווחים מכוונים בהערכות שגרתית לפגיעה בכל שטח מדינת ישראל, בכמות וביתירות חסרת תקדים.  יכולת זו נבנתה לפגיעה מקיפה במערכי צה"ל, בתשתיות אזרחיות חיוניות כמו נמל חיפה, ולפגיעה קשה בכל ריכוזי האוכלוסייה.
  2. מערכי הגנה: כוחות יבשה מאומנים ומחומשים במגוון אמצעי לחימה חדשניים בהם טילי נ"ט מתקדמים, ערוכים במערכים מבוצרים בכפרים, בערים ובחורשות, מבוססים על מערכי תת קרקע מסועפים. תפקידם לפגוש את מתקפת היבשה של צה"ל לשבש אותה ולגרום לה לנפגעים רבים עד כדי סיכול היכולת להשיג באמצעותה  הישג מערכתי. ..
  3. תקיפת קומנדו בקדמת החזית: בהערכות כוחות מפתיעה לאורך גבול הלבנון חלקם ערוכים גם במצב שגרה בסמוך לגבול - במגמה לתקוף ולכבוש בהפתעה  מוצבים ויישובים ישראלים בקו הקדמי. כל זה בשאיפה לשבש את הערכות צה"ל למגננה ולמתקפה ולהשיג הישגים מורליים שישפיעו על תוצאות המלחמה וימנעו מישראל סיום המלחמה בניצחון.

במלחמת לבנון השנייה התמודד צה"ל עם אויב, שהצליח להתייצב לקרב בשני הרכיבים הראשונים - ביכולות האש הרקטית וביכולת ההגנה הקשיחה - אך טרם הבשיל לגיבוש הרכיב השלישי של כוחות הקומנדו. בסיום מלחמה זו עורר חיזבאללה הערצה בעולם האיסלאמי,  ככוח שעמד לבדו במלחמה נגד ישראל,  ולא נוצח.

[בתמונה: תפיסת מלחמה חדשה לחלוטין. המקור: התקשורת הערבית]
[בתמונה: תפיסת מלחמה חדשה לחלוטין. המקור: התקשורת הערבית]

הצבת אתגר אסטרטגי לתפיסת הביטחון של מדינת ישראל

ברעיון המלחמה החדש של חיזבאללה - שהשתכלל ושופר לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 - הוצב במודע אתגר אסטרטגי לתפיסת הביטחון הישראלית, זו שהתבססה במהלך עשרות השנים על מושגי "ההתרעה, ההכרעה וההרתעה.

שיטת ההערכות המקדימה של מערכי האש הרקטיים, החפורים במרחב ומוכנים להפעלה מיידית, שללה את מערכת הסימנים המעידים על בסיסה פעלה במודיעין הישראלי החקירה על מצב המוכנות למלחמה בצבא סוריה. בשונה מפריסה של מערכי אש קלאסיים כמו תותחים הכרוכים בשובל של סימנים מעידים למשהו שעלול לקרות, מעבר מהיר להפעלת מערך האש הרקטי אינו מחולל את אותם סימנים מעידים. כך נבנתה גם יכולת ההתקפה בהפתעה לתוך שטח ישראל של כוחות הקומנדו "רדואן".

במבט על ההכרעה כרכיב בתפיסת הביטחון הישראלית, נפגעה יכולת ההכרעה המהירה הישראלית, גם מתוך הקושי לתמרן בכוחות יבשה אל עומק מערכי ההגנה הצפופים שבנה חיזבאללה בכפרים ובמרחב ההררי, וגם מתוך יתירות אמצעי האש שהביאה לידי ההכרה הישראלית כי גם אם צה"ל יצליח לחדור לעומק לבנון, כל עוד תימשך האש הרקטית אל העורף הישראלי תימצא בידי חיזבאללה היכולת לשלול מישראל את סיום המלחמה בהכרעה. בכך, נמוג גם מרכיב ההרתעה, כי במערכי הכוחות שבנה חיזבאללה בביטוי של תפיסת מלחמה חדשנית, ניתנה בידי חיזבאללה יכולת הרתעתית מול ישראל באופן שהציב מאזו איום אסטרטגי הדדי.

בהשראה זו, רעיון המלחמה של חיזבאללה אומץ במלואו בשלושת רכיביו המערכתיים, על ידי ארגון חמאס, שהחל מיוני 2007 נעשה לשליט המלא ברצועת עזה.

במבט היסטורי מקצועי צבאי, מתקפת שבעה באוקטובר של חמאס, אכן ביטאה את הרעיון המערכתי שנבנה בלבנון על ידי חיזבאללה והותאם במאמץ שיטתי למאפייני רצועת עזה. בתהליך הזה, לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000, הייתה השפעה הרת גורל למלחמות ישראל במאה ה-21, בוודאי ל'מלחמת חרבות ברזל'.

[בתמונה: רעיון המלחמה של חיזבאללה אומץ במלואו בשלושת רכיביו המערכתיים, על ידי ארגון חמאס... המקור: חמאס]
[בתמונה: רעיון המלחמה של חיזבאללה אומץ במלואו בשלושת רכיביו המערכתיים, על ידי ארגון חמאס... המקור: חמאס]

[לאוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: הנסיגה מלבנון כנקודת התפנית שיצרה את השבעה באוקטובר

  1. הבריחה מלבנון, יחד עם אוסלו וההתנתקות, הם הגורם שאיפשר את 7/10, הרבה יותר מכל דבר אחר.
    סיבת השורש לכל האסונות הללו הוא הקונספציה המערבית/ליברלית – ניתן לפנאטים משהו, הם ירגישו שיש התקדמות ואז הם יעצרו, כי בסוף צריך פשרה והם "בדיוק כמונו" רק מחפשים שיהיה טוב לעם שלהם, ואנחנו צריכים "לגיטימציה" כי אנחנו "כובשים".
    זה קונספט שלא מתאים למזרח התיכון. פה נסיגה מבישה משמעותה תבוסה ובוסט ענק למעמד ולמוטיבציה לצד שניצח (הצד הערבי/איסלמיסטי).
    אותה מוטיבציה מחוללת גלים ענקיים של אלימות.
    פה מה שמניע את הפנאטים מסביבנו זה התיקווה שיצליחו לרצוח בנו ולהשמיד את המדינה שלנו. את זה צריך לשלול מהם.

    מוליכי הבריחה מלבנון לא היו מסוגלים להבין את הלוגיקה הזו: אהוד ברק רוה"מ ושר הבטחון, שאול מופז הרמטכ"ל, גבי אשכנזי אלוף פיקוד הצפון, בני גנץ מפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל). וכמובן כל הלהקה הצעקנית והמטופשת של השמאל (בפוליטיקה, בצבא, בממשל ובתקשורת).

    מול התפישה הזו נדרשת תפיסה בה העקרונות הם:
    1. שולי ביטחון רחבים מאד. אין מה להסתמך על התראה בזמן ככלי מרכזי.
    2. מניעה התקפית מסיבית ופעילות כמעצמה אזורית – כולל לקיחת יוזמה לשינוים אזוריים לטובת תנאים מטיבים עם ישראל מסביבנו. לא יוכל להיות בקירבת גבולותינו כוח שלטוני/צבאי שמהווה איום. יחד עם גורמים אחרים במרחב נניע שינוי שמאיים על כל משטר בעייתי ומטריד אותו עד חוסר זמינות/פניות להתעצמות ולהפניית קשב מולנו, ועד החלפתו.
    3. מי שמתעסק עם ישראל מאבד נכסים מוחשיים. שטח, כבוד, מעמד, כוח, כסף. לעומת זאת מי שעובד עם ישראל מקבל נכסים ונהנה מהטבות. אנחנו לא מפקירים שותפים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *