תקציר: מאז הכתה תרבות ה- WOKE את שורשיה במדינות המערב, הפכה מערכת אכיפת החוק לכלי שליטה פוליטי, והאכיפה הבררנית לחלק בלתי נפרד מחיי האזרחים. אכיפה בררנית קיימת בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית וימי שלטון מפא"י, אבל בעידן התקשורת הפתוחה, הפכה לנחלת הכלל, עד כי חצי עם איבד אמון במערכת אכיפת החוק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אכיפה בררנית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

'אכיפה בררנית' או 'אכיפה סלקטיבית' (Selective enforcement) משמעה שפקידי ממשל - כגון שוטרים, תובעים ופרקליטים, או רגולטורים - פועלים באופן שונה מול אנשים שונים ובמצבים פוליטיים שונים. הם מפעילים שיקול דעת סלקטיבי באכיפה, בהחלטה אם - או איך -להעניש אדם שהפר את החוק; באופן שהוא מפלה, אינו נאכף באופן שווה, כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות; וגורם להתעללות משפטית בקורבנות התופעה; ולאיום על שלטון החוק. 

מאז הכתה תרבות ה- WOKE את שורשיה במדינות המערב, הפכה האכיפה הבררנית לחלק בלתי נפרד מחיי האזרחים במדינות הללו, משל חיו במדינות דיקטטוריות. דוגמאות יש בשפע: מהימנעות מערכות האכיפה במערב לפעול נגד מוסלמים מחשש שיואשמו ב'אסלאמופוביה', ועד מעצר אזרחים בבריטניה ובגרמניה על שיתוף ציוצים שקראו להפעלת יד קשה נגד מהגרים פורעי חוק.

בישראל, קיימת אכיפה בררנית עוד מימי משטרת המנדט, ולאחר מכן, שלטון מפא"י, שהנציח הרבה מדרכי הפעולה והחשיבה של המשטרה ההיא. אבל בעידן התקשורת הפתוחה, הפכה לנחלת הכלל, עד כי חצי עם איבד אמון במערכת אכיפת החוק.

ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אכיפה בררנית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:

אוספי מאמרים רלוונטיים נוספים:

• למי שייכת המשטרה? – אמון במשטרה ולגיטימציה משטרתית.
• ההתנתקות והשלכותיה.
• אוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה.

פנחס יחזקאלי

• פנחס יחזקאלי: מערכת אכיפת החוק ככלי שליטה פוליטי במדינות המערב.
• פנחס יחזקאלי: כיצד מושגים כמו 'גזענות' ו'אסלאמופוביה' משתקים את המערב.
• פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית, ההיבט התורתי.
• פנחס יחזקאלי: הוגנות באכיפה, המשטרה מסמלת את החוק.
• פנחס יחזקאלי: אם קיימת אכיפה בררנית מול הציבור החרדי?
• פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית לעתים מועילה. תשובה לגלעד ארדן.

.

.

יאיר רגב

• יאיר רגב: אכיפה בררנית בפרשת הצוללות.

.

.

.

.

נספח: אז אין אכיפה בררנית? בשבח ההכחשה

ב- 27 באפריל 2025 זומנה היועמ"שית לוועדת חוקה חוק ומשפט לדיון בסוגיית 'האכיפה הבררנית'. למרות שהעובדות גלויות לכל, היא בחרה בהכחשה: "בפתח הדברים" - אמרה - "אני אבהיר כי בניגוד לכותרת הדיון, אין אכיפה בררנית. מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי מקצועי, ענייני, עם אמות מידה ידועות וקבועות שמיושמות. בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו"...

אחת מהתכונות המובהקות של שיטת השלטון הבולשביקית - שה- WOKE מחקה בהצלחה רבה - הייתה שימוש עקבי ומתוחכם בהכחשה גם כאשר המציאות הייתה גלויה וברורה לעין. הבולשביקים לא רק סילפו עובדות, אלא עיצבו מחדש את מושג האמת כך שישרת את צורכי המשטר. במקום להודות בכישלונות או במשברים — כמו הרעב ההמוני, חוסר היציבות הכלכלית או דיכוי פוליטי — הם יצרו נרטיבים אלטרנטיביים, האשימו "אויבים מבפנים" וחתרו להנדסת התודעה ההמונית.

בכך, הפכה ההכחשה עצמה לאמצעי שליטה: לא משנה מה התרחש בפועל, חשוב היה מה שהמשטר הכריז עליו כאמת. הטקטיקה הזו לא נבעה מתמימות או עיוורון, אלא מהבנה עמוקה שכוח פוליטי אינו תלוי במציאות האובייקטיבית, אלא ביכולת להכתיב כיצד הציבור תופס את המציאות.

רק שבעידן של תקשורת פתוחה זה כבר לא עובד. אכיפה בררנית אינה נשפטת ע"י היועמ"שית וחבריה, אלא ע"י העם. ואצל חצי ממנו - שמוחו אינו 'נשטף' בהנדסת התודעה של ערוצי הליבה - האמון והלגיטימציה במערכת שואפים לאפס. *

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!