תקציר: תיאוריות קונספירציה הן כוח רב-עוצמה, ולא משום שהן בהכרח נכונות, אלא משום שהן מציעות נרטיב מסודר, אחיד ומגובש יותר מהמציאות עצמה. האמת, לעומת זאת, היא הרבה פחות קוהרנטית. היא לעתים כאוטית, מבולגנת ומורכבת מכדי להעניק תחושת ביטחון והבנה מוחלטת. תופעה זו ניכרת, למשל, במחזה "אותלו" של ויליאם שייקספיר, שבו הדמות של יאגו מצליחה להנחיל לאותלו תיאורית קונספירציה כה משכנעת, עד כי היא גוברת על האמת עצמה.
![[בתמונה: אותלו ודזדמונה - גרשון הכהן: תיאורית קונספירציה תמיד יותר קוהרנטית מהאמת: המקרה של אותלו... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Wonder AI]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/02/45335cf700abeb50.png)
"זה סוף המסע, ידי על צווארך, היה נחמד, חבל אבל תביני …" (גד קינר והשיר 'דזדמונה')

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
זהו מאמר שני מתוך שניים על מגבלות התבונה האנושית. למאמר האחר לחצו כאן:
* * *
עברו כשנה וחצי מטבח ה- 7/10. חוסר הבהירות לגבי מה שהתרחש באותו יום ובלילה שלפניו עומד בעינו, וחוסר בהירות מזמין תיאוריות קונספירציה בשפע.
תיאוריות קונספירציה הן כוח רב-עוצמה, ולא משום שהן בהכרח נכונות, אלא משום שהן מציעות נרטיב מסודר, אחיד ומגובש יותר מהמציאות עצמה. האמת, לעומת זאת, היא הרבה פחות קוהרנטית. היא לעתים כאוטית, מבולגנת ומורכבת מכדי להעניק תחושת ביטחון והבנה מוחלטת. תופעה זו ניכרת, למשל, במחזה "אותלו" של ויליאם שייקספיר, שבו הדמות של יאגו מצליחה להנחיל לאותלו תיאורית קונספירציה כה משכנעת, עד כי היא גוברת על האמת עצמה.
![[בתמונה: אותלו ודזדמונה - גרשון הכהן: תיאורית קונספירציה תמיד יותר קוהרנטית מהאמת: המקרה של אותלו... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Pikaso]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/02/אותלו-ודזדמונה-3-796x1024.jpg)
הקונספירציה של יאגו: עלילה קוהרנטית
יאגו, קצין קנאי וחסר מעצורים, רוקם סיפור מורכב ושיטתי שמוביל את אותלו להאמין שאשתו, דזדמונה, בוגדת בו עם קסיו. כל פרט בתוכניתו של יאגו משתלב להפליא עם הפרטים האחרים: המטפחת של דזדמונה מופיעה בידי קסיו, דבריו הערמומיים של יאגו תמיד מספקים יותר שאלות מתשובות, והתנהגותו האקראית של קסיו נראית פתאום מחשידה. יאגו אינו מוסר לאותלו רק פיסות מידע, אלא יוצר נרטיב עקבי, כזה שמעניק לכל פעולה משמעות בהירה אחת – בגידה.
מה שמעניין במיוחד הוא שהקונספירציה של יאגו אינה נדרשת להוכחות חד-משמעיות. להפך, היא מצליחה דווקא משום שהיא מסתמכת על סימנים קלים לפרשנות. אותלו, כמו רבים מאיתנו, מתקשה להתמודד עם חוסר ודאות. וכאשר מוצעת לו תאוריה שמקשרת את כל האירועים יחד, היא הופכת לאמת מוחלטת עבורו.
האמת המבולגנת מול הקונספירציה המסודרת
במציאות של אותלו, אין שום קשר בין קסיו לדזדמונה. אבל האמת אינה מתיישבת יפה עם האירועים – למה קסיו נראה מתוח? למה דזדמונה מפצירה בבעלה לרחם עליו? למה המטפחת, סמל האהבה, מתגלגלת לידיו של קסיו? ללא הקונספירציה, אלו נותרים פרטים לא מוסברים. אך כשהם משולבים במסגרת נרטיבית מאורגנת היטב, הם הופכים לראיות חותכות.
האמת, כפי שאנו רואים בסוף המחזה, היא אקראית, רווית צירופי מקרים, ולעיתים קרובות אינה נראית הגיונית עד הסוף. מהצד השני, הקונספירציה תמיד נראית שלמה. היא מספקת סדר במקום כאוס, הבנה במקום ספק, מטרה במקום חוסר כיוון. בדיוק מסיבה זו היא כה מסוכנת.

המסקנה: כוחן של תיאוריות קונספירציה
"אותלו" מלמד אותנו שיעור עמוק על טבע האדם: כאשר מוצעת לנו תאוריה פשוטה, קוהרנטית ומאורגנת, יש לנו נטייה להעדיף אותה על פני האמת המבולגנת. זהו אותו מנגנון שמניע תיאוריות קונספירציה גם בעולם האמיתי – בין אם מדובר באמונה במזימות ממשלתיות, זיופים היסטוריים, או מניפולציות גלובליות. אנחנו רוצים שהעולם יהיה ברור וחד-משמעי, גם כשהוא לא.
בסופו של דבר, הטרגדיה של אותלו אינה רק בכך שהוא האמין בשקר – אלא בכך שהשקר היה פשוט יותר להבנה מהמציאות. הפיתוי לקבלת הקונספירציה - משום שהיא קוהרנטית ושלמה יותר - מציג את גודל מוגבלות התבונה האנושית. בשורת הרציונליות של המהפכה המדעית והפילוסוף דקארט, מתגלה ע״י שקספיר במחזה אותלו כאשליה.
באופן דומה, המסר הספקני לגבי כוח התבונה האנושית ומגבלותיה, מיוצג היטב בסרט ״שובו של מרטין גר״, שם השופטים - הדנים בשאלה, האם מרטין גר שחזר מהמלחמה אל אשתו הוא אכן מרטין גר - משתכנעים מכוח התבונה לתמוך במרטין גר המתחזה. רק בסוף הסרט רגע, לפני שהשופטים חורצים משפט, מופיע באולם בית המשפט מרטין גר האמיתי נכה מלחמה, ואז ברגע של וודאות, האמת של כוח המציאות גוברת על תעתועי התבונה האנושית. ארחיב על סרט זה ומשמעויותיו במאמר אחר.
בקיצור: כבר בראשית ימיה של בשורת התבונה, סופרים ומחזאים שהכירו את טבע האדם ידעו להטיל בה ספק.
נספח: מילות השיר דסדמונה
ידי שטה על קטיפת צווארך,
נפשי רוקדת בדיסקוטקים של עינייך.
אני מתגלגל בתוך צחוקך
אוכל דובדבנים מתוך שדות לחייך.
אז אולי לא הלילה, דסדמונה,
אתן לך עוד לילה אחד.
אז אולי עוד נשיקה, דסדמונה,
ואחר כך – לאט, לאט, לאט…
אז בואי ונימתח את מפרשי מיטתך,
את תהיי הסערה, אני אהיה קברניט,
נלך למקום שבו אושרך,
ימציא לי כובע של צייד לך זנב של שפנפנית.
אז אולי כן הלילה דסדמונה?
לא יהיה לנו לילה אחר.
אבל אסור לנו לשכוח, דסדמונה,
שאחר-כך – לאט, לאט, לאט…
זה סוף המסע, ידי על צווארך,
היה נחמד, חבל אבל תביני …
שילחי לקסיו עוד ניפנוף במיטפחתך,
קניתי לך כרטיס מכאן אל חייק האלוהים.
האמיני זה הלילה דסדמונה,
רקיע צח, קל למצוא ת'דרך.
המלאך ממתין, ידי על צווארך דסדמונה,
ועכשיו – לאט, לאט, לאט…
[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קונספירציה ותיאוריות קונספירציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
- אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
- אוסף המאמרים על קונספירציה ותיאוריות קונספירציה.
- פנחס יחזקאלי (2025), בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/2/25.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
- פנחס יחזקאלי (2020), קונספירציה, תיאוריות קונספירציה ומה שביניהן, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/4/20.
- פנחס יחזקאלי (2025), בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/2/25.
Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: קונספירציה, תיאוריות קונספירציה ומה שביניהן, באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מגבלות התבונה האנושית | ייצור ידע