תקציר: זוכרים את מפגן המחאה "עיצרו אותם!" (Arrest!), שבו הוצבו תמונותיהם של דונלד טראמפ, בנימין נתניהו ולדימיר פוטין בבגדי אסירים? כדאי שתקחו לכם כלל אצבע: מערכות מורכבות תמיד מועדות לתהפוכות. פועלים בהן תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים: היחלשות של גורם משמעותי במערכת או התחזקותו תוביל מיד ללחצים בסביבתו המשימתית, במטרה לבחון את גבולות הכוח ולהגדיל נכסים בהתאמה, ולחצים אלה יעוררו לחצים נגדיים. הלחצים הללו דוחפים את המערכת לעתים קרובות אל עבר נקודות שיווי משקל חדשות, ולמהפכים בעוצמה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על מהפכי עוצמה בעולם מורכב. המאמרים האחרים:

• יצחק בריק: 'הפסגה והשפל'.
• פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של צבירת העוצמה. כוח מרוכז עלול להביא לקריסתו.

*  *  *

ב- 5 בפברואר התרחש מפגש פסגה היסטורי בין נשיא ארה"ב החדש-ישן, דונלד טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולצופים בישראל נותר רק לשפשף את אוזניהם: מעולם לא נשמעו בוושינגטון מילים כאלה על ישראל ועל הסכסוך המזרח תיכוני. "היינו כחולמים", התבטא ינון מגל ברדיו לאחר מכן... "הצהרת כורש!" התבטאו אחרים...

בבוקר המחרת פרסם שי גולדשטיין בטוויטר את הציוץ שלמטה, המציג את אחד ממיצגי העבר של המחאה, שהיה מיועד להסברה בזירה הבינלאומית: מתחת למילה "עיצרו אותם!" (Arrest!), הוצבו תמונותיהם של דונלד טראמפ, בנימין נתניהו ולדימיר פוטין בבגדי אסירים. מילא נתניהו, הוא רגיל. מילא פוטין, הוא רחוק. אבל דונלד טראמפ מקבל הרי עדכונים שוטפים על המתרחש בישראל, והוא כידוע, לא שוכח ולא סולח...

האם לא יודעים שם המחאה שמערכת מורכבת נוטה למהפכים? שלא נכון לפתוח מערכה שבעתיד אנו עלולים לשלם עליה מחירים לא מבוטלים?

ואם הלקח לקברניטי המחאה לא היה ברור דיו, פרסם גולשדטיין פוסט נוסף, מלעיג לא פחות: הוא מציג מיצג נוסף שנועד לזירה הבינלאומית ובו דמותו של נתניהו ומעליו הכותרת: "אל תעזרו לו להרוס את ישראל!" (Don't help him destroy Israel!), תחת הכיתוב: חחח...

מהפכי עוצמה במערכות מורכבות - המשגה

מערכות מורכבות מאופיינות בריבוי גורמים הפועלים זה על זה בצורה דינאמית, כאשר כל שינוי באחד המרכיבים עלול להשפיע על כלל המערכת. אחד המאפיינים המרכזיים של מערכות אלו הוא מאבקי הכוח הפנימיים (מאבק העוצמה במערכת מורכבת), אשר יכולים להוביל לשינויים רדיקליים הידועים כ"מהפכי עוצמה". מהפכים אלו משנים את מבנה ההשפעה בתוך המערכת ויוצרים סדר חדש, לעתים תוך תקופה קצרה ובלתי צפויה.

מהפך עוצמה או היפוך עוצמה במערכת מורכבת, הוא מצב שבו מגיבים חלקי המערכת לפעולה חריגה בה בהתארגנות עצמית נגדית, מגיבים בפעולות מאזנות ויוצרים היפוך כוחות של עוצמה. הסיבה למהפכי עוצמה הוא ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת (The Paradoxical Logic of A Complex System):

• מערכת מורכבת היא מערכת הנשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות, בניסיון ליצור איזונים של עוצמה.
• בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכבת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), מערכת מורכבת מועדת לתהפוכות:
• לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות.
• בתוך היתרון מסתתר חיסרון, ולהפך; בתוך ההצלחה גדלים זרעי הכישלון, ולהפך;
• ככל שהעליה מהירה יותר כך גדלים הסיכויים של קריסה מהירה בהתאמה.

מהפכי עוצמה אינם רק אתגר, אלא גם הזדמנות. הם יכולים לייצר חדשנות וצמיחה אך גם להוביל לכאוס ולאי-יציבות. במערכות פוליטיות, למשל, מהפך עוצמה יכול להביא לדמוקרטיזציה או להידרדרות לשלטון רודני. במערכות כלכליות, חברות חדשות יכולות לפרוץ קדימה, אך גם לגרום לאבטלה ולחוסר ודאות.

והלקח ברור: ידע כל איש תכנון - ובעצם כל אדם: מערכות מורכבות מועדות לתהפוכות, וכשאנחנו מצויים בשיא עוצמתנו, מוטב שבעולם המתועד היטב שלנו נחשוב פעמיים לפני שנשקיע בדברים, שיהפכו בומרנג ויחבלו בעתיד בענייננו.

דוגמאות היסטוריות למהפכי עוצמה קיימים בשפע. למשל:

1. המהפכה הצרפתית: בתקופה שלפני המהפכה, כוחם של האצולה והמלוכה היה כמעט בלתי מעורער. אך מאבקים פנימיים, לצד לחצים כלכליים וחברתיים, הובילו להתמוטטות הסדר הקיים ולעלייתם של כוחות חדשים.
2. נפילת ברית המועצות: המערכת הפוליטית הסובייטית, ששלטה על רובו של המאה ה-20, התפרקה בעקבות לחצים פנימיים וכלכליים, שאפשרו למרכיבים חדשים כמו מדינות עצמאיות לעלות בעוצמה.

דינמיקת מאבקי העוצמה

במערכות מורכבות, יחידות המרכיבות את המערכת מתחרות על שליטה, השפעה וגישה למשאבים. המאבק הזה מתבטא בתחומים רבים:

• פוליטיקה: התחלפות משטרים, מהפכות והפיכות צבאיות.
• כלכלה: חברות ששלטו בשוק מאבדות את כוחן בעקבות שינויים טכנולוגיים או כלכליים.
• טבע ואקולוגיה: מינים שונים מתחרים על משאבים, וכניסת מין חדש למערכת עלולה לשנות את מאזן הכוחות.

מנגנונים שמובילים למהפכי עוצמה

1. נקודות מפנה (Tipping Points): לעתים קרובות, שינויים קטנים מצטברים עד לנקודה קריטית שבה המערכת עוברת למצב חדש. דוגמה לכך היא קריסת ברית המועצות, שהחלה עם משברים כלכליים ולחץ פוליטי גובר, עד שבשלב מסוים קרסה המערכת כולה.
2. הצטברות לחצים פנימיים: במערכות רבות, חוסר יציבות הולך וגובר מתחת לפני השטח עד שהוא מוביל להתמוטטות של גורם דומיננטי ולעליית כוחות חדשים. דוגמה לכך היא המהפכה הצרפתית, שבה עשרות שנים של מתחים כלכליים וחברתיים הובילו בסופו של דבר לקריסת הסדר הפוליטי הישן.
3. חדשנות משבשת (Disruption): לעיתים, שינוי חיצוני קיצוני יכול להוביל למהפך במערכת. למשל, כניסתה של טכנולוגיית הסמארטפונים הביאה לקריסת נוקיה, ששלטה בשוק הסלולר במשך שנים אך לא השכילה להסתגל לשינויים (ראו בהרחבה בפרק הבא).
4. משוב חיובי ושלילי: במערכת מורכבת, שינוי קטן עשוי להתעצם דרך מנגנוני משוב חיובי, עד כדי שינוי דרמטי בעוצמה. לדוגמה, רשתות חברתיות יכולות להאיץ מהפכות פוליטיות על ידי העצמת קולן של קבוצות שוליים.
5. שבריריות ושיווי משקל דינאמי: מערכות מורכבות נוטות להיות במצב של שיווי משקל דינמי, שבו כל שינוי קטן יכול לגרום לקריסה או לשינוי משמעותי במאזן העוצמה.
6. הצטברות לחצים: כמו בסכר המתחיל להיסדק כתוצאה מלחץ מים מתמשך, גם במערכות חברתיות, הצטברות של מתחים בלתי פתורים עשויה להוביל להתפרצות פתאומית.

עלייתה ונפילתה של נוקיה - מקרה בוחן

בתחילת שנות ה-2000, הייתה חברת נוקיה השחקן הבלתי מעורער של שוק הטלפונים הניידים. היא שלטה בלמעלה מ-40% מהשוק הגלובלי, ונראה היה ששום כוח לא יכול לערער את מעמדה. מנכ"ל החברה, יורמה אולילה, הוביל אותה בהצלחה מסחררת, והשם 'נוקיה' הפך לשם נרדף לאיכות ולחדשנות.

אבל מתחת לפני השטח, זרמים חזקים של שינוי החלו לפעול. ב-2007, אפל השיקה את האייפון, וב-2008 גוגל הציגה את מערכת ההפעלה אנדרואיד. נוקיה, שהייתה כל כך בטוחה בעליונותה, התעלמה מהאיום החדש. היא המשיכה להסתמך על מערכת ההפעלה הישנה שלה (Symbian), ובמקום לאמץ את השינוי, היא נלחמה בו. התוצאה: בתוך פחות מעשור, החברה שהובילה את עולם הטלפונים קרסה כמעט לחלוטין. בשנת 2013, היא נאלצה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט בסכום נמוך להחריד ביחס לשווייה בעבר. החברה שהייתה סמל לעוצמה נעלמה מהשוק כמעט לחלוטין.

נוקיה לא נפלה בגלל חוסר משאבים או בגלל טעות אחת קריטית, אלא משום שלא הבינה שמהפכי עוצמה הם בלתי נמנעים, ושמי שנמצא בפסגה היום עלול למצוא את עצמו בתחתית מחר. היא לא השכילה לזהות את רגע נקודת המפנה, ולכן שילמה מחיר כבד.

זהו בדיוק הדינמיקה של מערכות מורכבות: הכוחות הפועלים בהן משתנים ללא הרף, ומה שנראה יציב עלול להתהפך בין לילה.

המהפך השלטוני ב- 1977 כמקרה בוחן

מערכת הבחירות לכנסת התשיעית נחשבת בעיני ישראלים רבים לאחת ממערכות הבחירות החשובות והמשפיעות בתולדות מדינת ישראל, ותוצאותיה ניכרו לשנים, הרבה מעבר לשנות כהונת הכנסת התשיעית (ויקיפדיה: הבחירות לכנסת התשיעית).

בחירות אלו, המכונות "המהפך", היו הפעם הראשונה שבה הצליח הליכוד לקבל את השלטון במדינה, ובכך סיים את ההגמוניה של מפלגות הפועלים, ובראשן מפא"י, אשר שלטו במוסדות היישוב ולאחר מכן במדינה, במשך כמעט חמישים שנה, החל משנות ה-30 ועד שנת 1977 (ויקיפדיה: הבחירות לכנסת התשיעית).

בחירות אלו סימנו בגלוי את השינוי במבנה הדמוקרטי והסוציו-אקונומי המתרחש בישראל, והעביר אל המרכז, מהשוליים, את קו השבר החברתי, הכלכלי והעדתי, שפיצל את החברה הישראלית, מעתה, לשני גושים שווי כוח לערך הנאבקים ביניהם, במקום שבו הייתה לאורך כל השנים שלפני כן הגמוניה ברורה של אנשי מפלגות הפועלים ותומכיהם... (ויקיפדיה: הבחירות לכנסת התשיעית).

לסיכום

מהפכי עוצמה הם תופעה טבעית במערכות מורכבות, הנובעים מהאינטראקציות הדינמיות בין מרכיביהן. הבנת הדינמיקה של תהליכים אלו יכולה לסייע לחזות שינויים ולהיערך אליהם, בין אם מדובר בפוליטיקה, כלכלה או מערכות טבעיות. המסקנה הברורה היא שאין עוצמה נצחית – כל כוח שנמצא כיום בפסגה, עלול למצוא את עצמו בתחתית מחר, ולהיפך.

מאבקי עוצמה הם כוח מניע במערכות מורכבות. הם אינם רק תוצאה של תחרות, אלא מנגנון שמאפשר למערכות להתפתח ולהסתגל. עם זאת, הם גם מקור לסיכון, שכן מהפכי עוצמה יכולים להוביל לחוסר יציבות ולשינויים דרמטיים. הבנת הדינמיקות הללו חיונית כדי לחזות את העתיד ולהיערך לשינויים בלתי נמנעים.

נספח 1 מדף הטלגרם של חדשות ישראל 24/7: זה שעולה וזה שיורד - חטא הגאווה בעולם מתהפך

ברגע כזה של מהפך נכון לזכור: כל מה שעולה סופו לרדת. היום הופך ללילה ולהיפך, הצחוק לבכי ולהיפך... זה טבעה של מערכת מורכבת. גם עידן טראמפ יחלוף, וגם הדמוקרטים עוד יזכו לעדנה. ואצלנו: גם הרצי הלוי ורונן בר ואפילו בנימין נתניהו יתחלפו... וכן: גם אצולת ההון - שסבורה שלהתפשר כשהיא עוד יכולה זו מילה גסה - תאבד את כוחה...

רק שכשאנחנו עולים, מטפסים הגאווה - וגם (תסלחו לי) השתן, מעלה מעלה, ומכסה בקליפה צהבהבה את התאים האפורים שלנו!

[לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• הרחבה על: נקודת מפנה – מעבר פאזה – התפנית בעלילה!
• הרחבה על: חדשנות משבשת – מוצר חדש יוצר צורך חדש.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה', כולל 'עוצמת יתר'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), מורכבות ומערכת מורכבת באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2016), מאבק העוצמה בארגונים, ייצור ידע, 12/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), נקודת מפנה – מעבר פאזה – התפנית בעלילה! ייצור ידע, 16/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), חדשנות משבשת – מוצר חדש יוצר צורך חדש, ייצור ידע, 5/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על עוצמה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 12/4/18.