תקציר: ההתמקדות בערכי הרב תרבותיות, כמו: שוויון, הכלה והגנה על מיעוטים, הובילה להיחלשות המדיניות הקפדנית שהנהיגה המשטרה הבריטית בעבר כלפי מהגרים. כיום, המשטרה פשוט מוותרת על ההתמודדות איתם מסיבות פוליטיות: בשל חשש מאשמת ה'גזענות' ובעיקר, ה'אסלאמופוביה' - אשמת הקסם הפרוגרסיבית, המוטחת בכל מי שמנסה להתמודד עם המהגרים.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מעל שלושים שנים אני מלמד אכיפת חוק, ותמיד שיננתי לתלמידי, שהמשטרה הבריטית היא המודל האידיאלי של שיטור במדינה דמוקרטית... ואז, הגיע הפרוגרס...

אחד העקרונות הנבונים בדוקטרינה הפרוגרסיבית הוא ההשתלטות על מערכות אכיפת החוק והפיכתן לכלי פוליטי, שמרתיע ומשתיק יריבים. היום, השלימו כבר הפרוגרסיביים את ההשתלטות הזו על מערכות החוק המערביות, כולל מערכת האכיפה המפוארת של חבר העמים הבריטי (כולל מערכת האכיפה המפוארת הרבה פחות שלנו).

הימין הבריטי - כמו הימין אצלנו - מרגיש על בשרו את מה שאנחנו מכנים 'אכיפה בררנית', וגם בתוך מערכת האכיפה עצמה מותחים בכירים ביקורת, אבל שקטה, מחשש שיבולע להם.

צרה ושמה אסטרטגיית השיטור בחברה רב תרבותית

עד שנות ה- 80 של המאה הקודמת, ראתה המשטרה הבריטית במהגרים גורם בעייתי, שיש להשגיח עליו בשבע עיניים ולהגן על אזרחי בריטניה מפניו. מדיניותה הייתה דומה לזו הישראלית, כשהיא איתרה (בצדק) גורמים 'בעייתיים' מבחינתה על בסיס פרופיל גזעי. כיוון שאין ארוחות חינם, התוצאה הייתה, מטבע הדברים, אפליה כלפי קהילות מהגרים, בעיקר שחורים. מדיניות הזו הגבירה את תחושת הניכור וחוסר האמון של המהגרים כלפי המשטרה. התוצאה הייתה מספר תקריות מתוקשרות - כמו "המהומות בבריסטול" בשנות ה-80 של המאה הקודמת - שבהן התנהלות המשטרה כלפי מהגרים וקבוצות מיעוט עוררה ביקורת ציבורית חריפה. היא הואשמה אז באפליה גזעית,ועברה עקב כך זעזועים, שהותירו משקעים עמוקים בקרב הנהגתה.

מאז ולאורך השנים אימצה המשטרה את אסטרטגיית השיטור בחברה רב תרבותית, ופיתחה גישה מתונה ומכילה כלפי מהגרים כדי להפחית מתחים ולהימנע מהסלמה, כשהיא משתפת פעולה עם ארגונים קהילתיים, כדי לקדם הבנה ואינטגרציה חברתית. מדיניות זו נתפסת על ידי חלקים מהאוכלוסייה כהענקת חסינות למהגרים.

המצב הזה 'זוכה' לאינספור ביטויים ברשתות החברתיות. הנה דוגמה למטה מדף הטוויטר של Europe Invasion: המהפכה האסלאמית כבר פה, והשוטרים מוחאים כפיים...

נוצרה אכיפה מוטה ולא שוויונית

המהגרים מכריזים קבל עם ועולם שבכוונתם להרוס את הדמוקרטיה הבריטית ולהקים תחתיה 'מדינת שריעה'. הפגנותיהם האנטישמיות נגד ישראל, זרעו כאוס ברחובות הערים בבריטניה. למרות זאת, הם נתקלו ביחס סלחני ומבליג מהמשטרה. לעומת זאת, הפגנות הימין - שיצא לרחוב כשהבין שמדינתו צועדת לתהום בעיניים פקוחות - מדוכאות בצורה נוקשה, כשהמפגינים מתוייגים כ'ימין קיצוני' (זה נשמע לכם מוכר??).

הקריקטורה המצורפת למטה - שפורסמה בדף הטוויטר של Paul Golding ממחישה רעיון זה בצורה בולטת ופרובוקטיבית. דמות של מהגר מחובקת על ידי שוטר בריטי, כששניהם מחייכים: "ביחד, אנו נהפוך את המדינה הזו למדינתכם" אומר השוטר ומחבק את המהגר. "תודה לך, שאתה כל כך מטומטם!", משיב המהגר...

על רקע זה ניתן להבין, איך מנהיגות המשטרה רואה אפילו בחיוב האשמות מצדד הימין על גזענות מערכתית כלפיו, כי הביקורת הזו 'מטהרת' אותה, לכאורה, מחטא הגזענות כלפי המהגרים, ומההאשמות שהיא אינה עושה די כדי להגן על מהגרים מפני אלימות ובריונות מצד קיצוניים או קבוצות גזעניות.

את התוצאה ניתן לראות בכרזה למטה, שהיא כמעט זהה לכרזה של 'השוטר המחבק' שהוצגה למעלה. היא לקוחה מדף הטוויטר של OLD PADA: שוב דמות של מהגר מחובקת על ידי שוטר בריטי, כששניהם מחייכים: "ביחד, אנו נהפוך את המדינה הזו למדינתכם" אומר השוטר ומחבק את המהגר. "תודה לך, שאתה כל כך חלש!", משיב המהגר...

הפחד הגדול, להיות מתוייג כ'איסלמופוב', משתק אנשים, מוסדות וממשלות

במדינות המערב הפרוגרסיביות, אחד התיוגים הקשים והבעייתיים של בודדים ורשויות כאחד, הוא החשש להיות מואשם באיסלאמופוביה. הפחד הכרוני מהתיוג הזה הוא תופעה חברתית ופוליטית שמתרחבת בשנים האחרונות במערב. אני יכול לשתף מחוויותי, שאת רוב הכרזות המועלות במאמר זה העליתי בפייסבוק, אך הן צונזרו ונמחקו בעילה של פגיעה ברגשות וחשש מאסלאמופוביה. לכן, כדי שהמאמר הזה ישותף (בתקווה שישותף), הצבתי בראש המאמר תמונה 'ניטראלית'.

הפחד להיות מתוייג כ'איסלמופוב' משתק אנשים, מוסדות וממשלות, והם מהססים לנקוט פעולות מסוימות כלפי קהילות מוסלמיות, מחשש שהם ייתפסו כגזענים או בעלי דעות קדומות כלפי האיסלאם. התופעה הזאת נובעת משילוב של גורמים היסטוריים, תרבותיים ופוליטיים, ומשקלה היום עצום. כיום, משקלו של הביטוי עלה מדרגה מאז עליית הלייבור לשלטון בבריטניה בקיץ 2024, כיוון שהוא משמש גם לפליליזציה של כל ביקורת המוטחת במוסלמים, זהירה ככל שתהיה!

הסיבות לחשש מהאשמה באיסלאמופוביה:

1. רב-תרבותיות וערכים פרוגרסיביים: התקדמות ברב-תרבותיות וההכלה של מיעוטים הפכה לערך מרכזי במדינות רבות במערב, כולל בריטניה. גישה זו שואפת להבטיח שוויון והוגנות כלפי קהילות שונות, אך לעיתים נוצר הרושם כי כל ביקורת או פעולה כלפי קהילה מוסלמית יכולה להתפרש כגזענית או כמונעת מתוך דעות קדומות, אפילו אם מדובר בצעדים שגרתיים של אכיפת חוק.
2. ‘פוליטיקת הזהויות’: במקרים רבים, הביקורת או התערבות מצד הרשויות כלפי קהילות מוסלמיות נתפסת בעיני חלק מהציבור כמתקפה אישית על הדת האיסלאמית, ולא כפעולה שנועדה להבטיח את שלטון החוק. זה מגביר את התחושה שהרשויות צריכות לנהוג בזהירות יתרה כדי לא להסתבך בתביעות או האשמות פומביות.
3. דעת קהל ומדיה: המדיה החברתית והמדיה המסורתית משחקות תפקיד משמעותי בהגברת החשש מפני האשמה באיסלאמופוביה. פעולות של משטרה או רשויות אחרות יכולות להפוך במהירות לנושאים בולטים בחדשות ולהוביל לתגובות חריפות מהציבור, מה שמעמיד את הרשויות בלחץ משמעותי. החשש מביקורת ציבורית ומהפגיעה בתדמית יכול להוביל לנסיגה מפעולה תקיפה במקרים מסוימים.
4. אירועים היסטוריים: לאחר אירועים כמו פיגועי 11 בספטמבר וגלי טרור אחרים במערב, גברו התחושות האנטי-מוסלמיות במדינות רבות. יחד עם זאת, האשמות של איסלאמופוביה כלפי ממשלות ורשויות הובילו לדיונים רבים על הצורך להבחין בין ביקורת לגיטימית על טרור או פשע לבין גזענות כלפי מוסלמים. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו הרשויות נדרשות להיות זהירות ביותר על מנת שלא להיראות כמי שנלחמות בקהילה מוסלמית כולה.

התואה: מהגרים מתעללים בשוטרים, שאינם מגיבים בכוח, מחשש שיואשמו באסלמופוביה!

שוטרים בריטים מוכים ומושפלים ע"י המהגרים וזוכים להתעלמות מהתקשורת, שמנפחת כל מקרה אלימות משטרתית נגד מהגרים...

התוצאה: לעז ובוז כלפי המשטרה מצד הימין הפוליטי

הנה למשל הסרטון הבא - מדף הטוויטר של Jo Bee - לועג לקצין משטרה הפונה למהגרים הלא חוקיים המגיעים לבריטניה ומברך אותם בערבית: "סלאם עליקום":

בדף הטוויטר של Imtiaz Mahmood: מצאתי קריקטורה תחת השם: "ברוכים הבאים למדינת ה- WOKE: הקריקטורה (ראו למטה) מספקת ​​פרשנות סאטירית על מה שעוללה ההגירה לאכיפת החוק באנגליה: כותרתה: "Wokecome לאנגליה", שהיא משחק מילים והחלפת המילה "Welcome", תוך הטבעת המילה: WOKE בתוכה, שהביא לעולמנו את הצרה הזו של התקינות הפוליטית - הפוליטיקלי קורקט.

בקריקטורה, אשה שוכבת על חוף הים, משם מגיעים המהגרים, כשפגיון נעוץ בגבה, סמל לסבל שעוברות נשות בריטניה מידי המהגרים. קצין המשטרה שמגיע למקום מתעלם מהקרבן ומשתחווה לשלט שהוכן למהגרים: "ברוכים הבאים לאנגליה", אות להזנחה שסופגים אזרחי בריטניה המקוריים מהמשטרה שלהם. ברקע צלליות של סירות מהגרים נוספות המגיעות, אות לכך שהמחיר שמשלמים הבריטים רק יעלה!

השימוש בהומור אפל ובדימויים מוגזמים מלמד, שהקריקטוריסט מזהיר מפני מדיניות ההכלה וההתרפסות, שפוגעת בביטחונה הלאומי של בריטניה ובזהותה התרבותית, בשם התקינות הפוליטית.

תמונת המחאה הבאה, שפורסמה באתר 9GAG, מראה את מחריביה של בריטניה חוגגים ברחובותיה, בעוד המשטרה מוחאת להם כפיים:

ויש השלכות קשות יותר: המשטרה - ביחד עם מערכת אכיפת החוק כולה - מייצרת אכיפה פוליטית:

חופש הדיבור היה תמיד ערך ראשון במעלה במדינה דמוקרטית, עד שהתחילה הפליליזציה של המושג: 'אסלאמופוביה': בבריטניה הודיע התובע הכללי סטיבן גרהם פרקינסון (Stephen Graeme Parkinson), הידוע כתוארו "לורד פרקינסון מוויטלי ביי" (Lord Parkinson of Whitley Bay) בתחילת אוגוסט 2024, שאפילו הפצה של ציוץ בטוויטר "שיש בו משהו מעליב או פוגעני, שעלול לעורר שנאה גזעית" תהווה עילה למעצר.

זוהי הגבלת חופש דיבור חסרת תקדים במדינה דמוקרטית מערבית, מאז מלחמת העולם השנייה. היא מסמנת תפנית משמעותית, לא רק על הגבלת תכנים פוגעניים, אלא גם בנוגע לטשטוש הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין הסתה לשנאה. בתפנית הזו ממלאת המשטרה תפקיד מרכזי!

קשה שלא לראות בחקיקה הזו המשך טבעי ל'תרבות הביטול וההשתקה' של תנועת ה-WOKE, שמטרתה לחנוק ויכוחים ולאכוף קונפורמיות אידיאולוגית, על ידי דחיקה או "ביטול" לשוליים של אנשים המביעים דעות מנוגדות לנרטיב הדומיננטי. נטען שזהו צעד ראשון להשלטת הקוד המרקסיסטי-לניניסטי שאותו אימצו הפרוגרסיביים, עד שהדמוקרטיה תאבד את צביונה.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: האם שלטון ה- WOKE בבריטניה מסמן את תום עידן הדמוקרטיה במערב? לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים: "הכל על שיטור בחברה רב תרבותית".
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
• אוסף המאמרים על 'הכלה'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
• אוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט.
• אמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: האם שלטון ה- WOKE בבריטניה מסמן את תום עידן הדמוקרטיה במערב?

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכל על שיטור בחברה רב תרבותית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכלה והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2024), האם שלטון ה- WOKE בבריטניה מסמן את תום עידן הדמוקרטיה במערב? ייצור ידע, 24/8/24.