תקציר: היעדר אמון במערכות שפיטה במדינות דיקטטוריות, הוא תופעה מוכרת. אבל בעשורים האחרים החלו בתי משפט במדינות דמוקרטיות לאבד את אמון הציבור. מסתבר כי ככל שאוכלוסיית המדינה מקוטבת יותר, כך גדל הסיכוי לאבדן האמון והלגיטימציה במערכת המשפט. לכן, הדרך לתיקון המערכות הללו חייב לעבור בראש ובראשונה, דרך איחוי השסעים בעם!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אמון הציבור - מידה שבה אזרחים מאמינים כי רשויות המדינה פועלות לטובת הציבור ופועלות בהגינות וביושרה - הוא מרכיב קריטי בפעילות בתי המשפט, כשמתערער האמון, נפגעת גם הלגיטימציה של רשויות המדינה. משמע, המידה שבה הרשויות נחשבות לחוקיות ולמקובלות על ידי הציבור, ומקבלות את סמכותן לפעול ולשלוט.

אנו יודעים על בשרנו את הידרדרות האמון בבית המשפט העליון במהלך שנת המחאה ב- 2023, ובעיקר עתה, בזמן מלחמה קיומית כשמיקם את עצמו כמוקד לעתירות חוזרות ונשנות של עמותות ובעלי עניין פלסטינים. היום הוא נשוא לתגובות קשות ברחוב הישראלי כמו: "בג"ץ הפך לביתם החם של הנוח'בות" ועוד מילים שמוטב לא להעלותם על הכתב...

היעדר אמון במערכות שפיטה במדינות דיקטטוריות, הוא תופעה מוכרת. אבל בעשורים האחרים החלו בתי משפט במדינות דמוקרטיות לאבד את אמון הציבור. באילו מדינות מתרחש התהליך הזה? למה? מה ניתן ללמוד ממנו?

דוגמה היסטורית למדינה שבה התקיימו חוסר אמון וחוסר לגיטימציה בבתי המשפט היא דרום אפריקה

בתקופת האפרטהייד, מערכת המשפט בדרום אפריקה נחשבה כמכשיר דיכוי בידי הממשלה הלבנה, והייתה חסרת אמון בקרב הרוב השחור במדינה. לאחר סיום האפרטהייד והקמת הדמוקרטיה, המערכת המשפטית עברה רפורמות משמעותיות כדי לשקם את האמון הציבורי, ולהתאים את הרכב מערכת המשפט לשונות האתנית והגזעית של האוכלוסייה הכללית. היום, בדרום אפריקה, הרכב השופטים מגוון יותר כיום. נכון ל-2023, רוב השופטים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט הגבוהים הם שחורים.

למרות זאת, רמת האמון של הציבור השחור במערכת המשפט בדרום אפריקה נמוכה יותר מזו של הציבור הלבן. הסיבות לכך כוללות תחושות של חוסר צדק היסטורי והמשכיות של אי-שוויון במערכת המשפטית. הציבור השחור חווה יותר מקרים של חוסר אמון בשל תפיסות של אפליה וחוסר ייצוג הולם, בעוד שהציבור הלבן נוטה להאמין יותר במערכת המשפטית.

בית המשפט העליון בארצות הברית

עד 2022 לערך, היה אי האמון בבית המשפט העליון בארצות הברית, נחלת שכבות שמרניות מסוימות בלבד. לאחר שהצליח הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להפוך את הרוב הדמוקרטי בבית המשפט לרפובליקני, ולמנות שופטים שמרנים כמו ברט קוואנו ואיימי קוני בארט, ולאחר ביטול פסקי דין חשובים כמו "רו נגד ווייד" (הנוגע לזכות להפלות), גברו מאוד המחלוקות והפחתת האמון בקרב חלקים גדולים באוכלוסייה.

בית המשפט החוקתי בפולין

המהפך השלטוני הימני בפולין התרחש בבחירות הפרלמנטריות באוקטובר 2015. מפלגת "חוק וצדק" (PiS), בראשות יָרוֹסְלָב קָצִ'ינְסְקִי, ניצחה בבחירות והשתלטה על הפרלמנט הפולני. לאחר הבחירות, הממשלה החדשה ביצעה שינויים משמעותיים בבית המשפט לחוקה. אחד הצעדים הראשונים של ממשלת PiS הייתה להעביר חוקים שמחלישים את העצמאות של בתי המשפט, כולל בית המשפט לחוקה. שינויים אלו כללו, בין היתר:

1. הרחבת מספר השופטים: הממשלה מינתה שופטים חדשים כדי להבטיח רוב בקרב השופטים הנאמנים לה.
2. החלפת שופטים מכהנים: הממשלה פסלה מינויים של שופטים שמונו על ידי הממשלה הקודמת.
3. הכנסת שינויים פרוצדורליים: שינויים בתהליך קבלת ההחלטות בבית המשפט לחוקה שהקשו על מתן פסקי דין מנוגדים לממשל.

שינויים אלו גרמו לביקורת חריפה בקרב קבוצת האוכלוסייה הפולנית המזוהה עם השמאל, ובעיקר, באיחוד האירופי הפרוגרסיבי שכינה את התהליכים בפולין 'סוף הדמוקרטיה הפולנית'. אבל הדמוקרטיה הפולנית שרדה, מסתבר, ובבחירות הפרלמנטריות שהתקיימו ב-2023, מפלגת האופוזיציה "הקואליציה האזרחית" (KO) הצליחה להשיג ניצחון חשוב (יחזקאלי, 2024). למרות זאת, המצב הפוליטי מורכב, והממשלה החדשה, בראשות דונלד טוסק, מנהיגה לשעבר של פולין וראש מועצת האיחוד האירופי לשעבר, נתקלת באתגרים משמעותיים, ונוקטת - בתמיכת האיחוד האירופי - מעשים קיצוניים יותר ממה שביצע הימין כמעצר עיתונאים למשל. יחד עם זאת הקשיים הפוליטיים לא אפשרו עד כה ביצוע שינויים מהותיים בבית המשפט לחוקה.

כך או כך, אמון הציבור בבית המשפט לחוקה הידרדר מאוד.

בית המשפט החוקתי בהונגריה

מאז 2010, תחת הנהגתו של ויקטור אורבן (ראו תמונה למטה) ומפלגת פידס, נערכו שינויים משמעותיים במערכת המשפט ההונגרית, כולל בבית המשפט החוקתי. אורבן ומפלגתו מינו שופטים נאמנים לממשל, הרחיבו את סמכויותיהם והקטינו את עצמאותם. השינויים הללו גרמו לאובדן אמון בקרב חלקה הפרוגרסיבי של מהאוכלוסייה ההונגרית, שחששה מפגיעה בעצמאות המשפטית ובדמוקרטיה.

מערכת המשפט הכללית באיטליה

האוכלוסייה באיטליה מקוטבת מאוד, בין ימין ושמאל ובין הצפון העשיר והדרום העני, והיא מקוטבת בסוגיות כמו הגירה, זכויות להט"ב, גלובליזציה ועוד. במשך שנים רבות, מערכת המשפט באיטליה סבלה משחיתות ומחוסר יעילות, מה שגרם לאובדן אמון רחב בקרב הציבור. על חוסר האמון הזה התווסף חוסר אמון פוליטי, כאשר התקבלו החלטות שנויות במחלוקת של בתי המשפט, הנראות כאילו הן מוטות פוליטית, בנושאים מעוררי מחלוקת כמו הגירה, זכויות אזרח ופלילים, שמעמידות בעיני רבים בספק את האובייקטיביות של בתי המשפט.

מערכת המשפט הכללית בברזיל

בברזיל, מערכת המשפט הכללית חוותה אובדן אמון רב בעקבות שערוריות שחיתות כמו פרשת "מבצע רחיצת רכב" (Operation Car Wash) פרשת שחיתות גדולה שסיבכה אז את הנשיאים לשעבר לואיז אינסיו לולה דה סילבה והנשיאה המכהנת אז, דילמה רוסף, שהודחה מתפקידה. השערוריות הללו חשפו מעורבות של שופטים, פוליטיקאים ובעלי עסקים בשחיתות רחבת היקף, והובילו לפגיעה חמורה באמון הציבורי במערכת המשפט. נטען כלפי מערכת המשפט שהיא מקבלת החלטות פוליטיות בסוגיות כמו שליחתו למאסר של הנשיא הנוכחי, לולה. לאחר מכן התהפך הגלגל והמערכת מואשמת ע"י הימין ברקימת קונספירציה פלילית לנשיא הימני לשעבר ז'איר בולסונארו (ראו תמונה למטה).

מה ניתן ללמוד מכל אלה?

שמערכות משפטיות במדינות מקוטבות פוליטית נוטות לאבד אמון ולגיטימציה. לכן, הדרך לתיקון המערכות הללו חייב לעבור בראש ובראשונה, דרך איחוי השסעים בעם!

נספח: איש התקשורת הבכיר (פוקס ניוז) מארק לוין על משפט נתניהו: "מערכת המשפט שלכם דפוקה!"

"מרק לוין: "... אלוהים אדירים, הוא (נתניהו) מואשם על סיגריות, שמפניות ועסקה עם חברת תקשורת, ואני חושב לעצמי מה זה פה? מזרח גרמניה? ברית המועצות? צפון קוריאה? לא. זו מדינת ישראל. מערכת המשפט שלכם דפוקה לגמרי: יש לכם אוליגרכיה משפטית, יועמ"שית תאבת כוח... עצם המחשבה שהם יכולים להפיל ראש ממשלה שניצח בבחירות... ועכשיו: סיגרים? שמפניה? אתם צוחקים עלי? כשאתם עומדים במלחמה מול אויב, ראש הממשלה שלכם צריך להופיע בבית המשפט, כי שופט ארור החליט שהוא צריך לעשות זאת? מי בחר אותו? אף אחד.

אינני סבור שאנשים מבינים, איזו השפלה זו עבור ישראל וכמה זה מסוכן לישראל. כשהיועמ"שית ומערכת המשפט שלכם מנסים לכלוא את ראש הממשלה שלכם בזמן שהוא לא רק נלחם באויב, הוא גם מצליח בגדול במלחמתו זו. על כך עוד יכתב בספרי ההיסטוריה היהודית, באלפי השנים הבאות!

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו, ייצור ידע, 10/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.