תקציר: ישראל מרבה לאמץ את מדיניות ההכלה. רק שבתרבות המזרח התיכון, דחיית תגובה בזמן-אמת מתפרשת לעיתים קרובות ע"י הצד השני כחולשה אמיתית, המזמינה העצמת האלימות עד כדי מלחמה גלויה. הנזק לטווח ארוך הוא פגיעה מהותית בכושר ההרתעה שהוא המרכיב המרכזי בתפיסת הביטחון הישראלית.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.

*  *  *

תפיסת הביטחון הישראלית כוללת עקרונות שעוצבו מאז הקמת המדינה ועודכנו עם השנים, בהתאם להתנסות המדינה במלחמתה עם אויבה.

כמענה לכשלים במימושם, התפתחו תפיסות אלטרנטיביות בתורת הביטחון שבעל-פה בעלי השפעה מכרעת על מצבה הביטחוני והאזרחי של המדינה, ולא בהכרח לטובה, כמו מדיניות ה'הכלה' containment/inclusion policy.

"הכלה" היא מצב בו קיימת מוכנות שלא להגיב למצבים בו היריב מנסה לערער ולפגוע באופן מכוון ופומבי בסדר המקובל של היחסים בין הצדדים - באמצעות מעשים הנחשבים משפילים - שבדר"כ היו נענים בתגובה מענישה ומרתיעה מפני הישנותם כמו: הפרת הריבונות (הסתננות, השחתת גדר מפרידה, טיסה, שייט, דייג, ללא היתר בתחום הריבוני), השחתת סמלים לאומיים (שריפת דגלים, חבלה באתרי מורשת, פגיעה והעלבת נציגי שלטון), וכדומה. 
מטרתם של פעולות אלה, הפגנת עליונות ורדוקציה (הפחתה) של מקורות הכוח של היריב. הצלחה או כישלון ההכלה, תלויה בין היתר במידת החשיבות שתרבות הצדדים מייחסת להם, בתחום היחסים הבין לאומיים.

ישראל מרבה לאמץ את מדיניות ההכלה נוכח התגרויות ארגוני הטרור הערבי/פלסטיני החיזבאללה ובעיקר מצד החמאס והג'יהאד האיסלמי מרצועת עזה מכמה סיבות:

• התרבות האסטרטגית הישראלית אינה מייחסת חשיבות מרובה לסממני כבוד (משחק אגו ילדותי), שלא שווה לשפוך דם בגינם;
• שיקול טקטי, לא להיגרר לפרובוקציה העלולה להסלים;
• כדי לאפשר דחיית התגובה המתאימה "למקום ולמועד הנוח לנו";
• וכן משיקולי מדיניות פנים, לשמור על "שקט";
• וגם, "סירוס עצמי" של מפקדים, החוששים ובצדק מביקורת שלילית בשל חללים וחטופים בקדנציה שלהם.

הבעיה, שבתרבות המזרח התיכון, דחיית תגובה בזמן אמת מתפרשת לעיתים קרובות ע"י הצד השני כחולשה אמיתית, המזמינה העצמת האלימות עד כדי מלחמה גלויה. הנזק לטווח ארוך הוא פגיעה מהותית בכושר ההרתעה שהוא המרכיב המרכזי בתפיסת הביטחון הישראלית [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]:

• זה מתחיל ביריקה בפני חייל. אז, אמרנו שזה גשם...
• בהיעדר תגובה, עברו ליידוי אבנים ופצצות תבערה, ואמרנו שזה נוער מתוסכל הפורק מתחים;
• בהיעדר תגובה הולמת, המשיכו ללא הפרעה לסכינאות, לירי מנשק חי ולמטעני חבלה, לסטירה בפרצופו של קצין, שאינו מעז להגיב נוכח מצלמות בצלם ושוברים שתיקה...
• או בהיעדר תגובה לירי הטילים, רקטות ובלוני נפץ מהרצועה בזמן אמת, המכניס מיליון אזרחים ישראלים "לצבע אדום" כמעשה שגרה.
• ואפשר להוסיף את ההתנהלות האלימה של אסירים ביטחוניים בכלא הישראלי, הטרור החקלאי, אובדן המשילות בנגב - כולם מהווים סימפטום, לקריסת גורם ההרתעה מבית ומחוץ.

 ככול שהיעדר התגובה נעשה כרוני, כך הוא מעודד את הגברת התוקפנות. תמונת "היהוד הבורח" מפני צבא גרילה (הנסיגה החפוזה מלבנון 2000 - שבעקבותיה התהווה העימות המזויין עם הפלסטינים בתחילת המילניום - היא נקודת שבר באובדן ההרתעה של צהל.

הרמטכ"ל הוסיף חטא על פשע, וכינה את החיילים הנסוגים "גיבורים", בשל גילויי "האיפוק זה כוח", והיציאה ללא נפגעים!! התוצאה: יותר דם יהודים נשפך עם הזמן, והחרפת המאבק בישראל. הנימוק להימנעות מלהגיב בנחישות מול פרובוקציית אוהלי החיזבאללה בצפון, ב"איפוק נבון", היווה רק קדימון להסלמה המתפתחת בימים אלה בזירה הצפונית. העובדה שחיזבאללה - האמור להתמקם מאחורי נהר הליטני - כבר יושב על הגדרות של יישובי הצפון, ומשם צולף ומטפטף טילי נ"ט ורקטות, חרף החלטת מועצת הביטחון מס 1701 (2006), מלמד יותר מכול על אובדן שארית הרתעה של מדינת ישראל.

הבעיה מחריפה כאשר ההכלה ו/או המבצעים קצרי המועד המאוחרים ללא כוונת הכרעה, הופכים מטקטיקה לאסטרטגיה, ובעיקר- כך מסתבר- מתוך שיקולי מדיניות הפנים - שיש אומרים שזו המדיניות היחידה הקיימת בפועל – או אז היא מרשם בדוק לכישלון בטווח הבינוני והרחוק.

מאחר וישראל נמצאת תחת בחינה מתמידה של עין האויב, יש מקום להניח, שהתחממות הגבול הצפוני בשילוב טרור הגדה וענין "אל-אקצה בסכנה", מתרחשים דווקא בשעת החולשה המדינית החמורה ביותר של ישראל מאז הקמתה. האויב בוחן את מוכנות ויכולות ישראל כול הזמן, ועדיין, יש הנתלים במילותיו של נסראללה מאז מלחמת לבנון השנייה, ש"אילו ידע שאלו יהיו התוצאות, לא היה פותח במלחמה". כל זה, רק כדי לשקוע באשליות מסוכנות על קיומה של הרתעה שמזמן אבדה, ולצידה איומי רהב אינפנטיליים על "השבת לבנון לתקופת האבן", כאשר ישראל אינה מסוגלת להתמודד עם בלוני נפץ מעזה, וכאילו שמטרות הנדל"ן הנחשבים ל"מכה קשה" במונחים ישראלים, מהווים הרתעה כלשהי.

עד לפני 'מלחמת יום הכיפורים השנייה' (מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'), חווינו דוגמא כואבת במיוחד להשלכות מדיניות ההכלה בכישלונה הבלתי נתפס של מדינת ישראל להשיב את שבוייה וחלליה מרצועת עזה במהלך עשור השנים האחרונות. זעקת הכאב של אימו של הדר גולדין – עדיין מהדהדת וקורעת את הנשמה.

וכול זה מתגמד נוכח ההתקפה הרצחנית של החמאס אוקטובר 2023, כשנדרש אסון בסדר גודל כזה כדי להביא את ישראל להכרה בכישלונה של מדיניות ההכלה - שנוצלה עד תום ע"י מדינת החמאס, לפגוע באופן קשה במדינת ישראל - זו שתלווה אותנו דורות רבים.

הרבה זמן יידרש עד שישראל תשיב לעצמה את מימד ההרתעה שאיבדה במו ידיה.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'הכלה'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית'.
• הרחבת המושג, 'תרבות אסטרטגית'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• אוסף המאמרים על משילות.
• הרחבת המושג: 'משילות'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכלה והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות אסטרטגית: התרבות הארגונית של מדינות בתחום האסטרטגי, ייצור ידע, 9/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על משילות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 12/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.