תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף השמיני של כרזות שפורסמו במהלך מלחמת שמחת תורה באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף השמיני של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.
אתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש המאמר: אנחנו נפתיע?
הכתבה הזו עושה אותי מודאג... אנחנו מבינים הפתעה מהי? כל מהותה של ההפתעה היא לשתוק, עד שמפתיעים! העובדה שהם שותקים מדאיגה אפילו יותר...
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: הפתעה. האם אנחנו זוכרים מהי?
כרזה שניה: הפומפוזיות הריקה של מנהיגינו
ראש הממשלה אהוד ברק, אחרי הנסיגה מרצועת הביטחון: "אם טיל אחד ייפול על ישראל, אדמת לבנון תרעד"...
מה עשינו, ש'זכינו' שנים רבות כל כך לראשי ממשלה פומפוזיים אך ריקים מבפנים (נתניהו אינו שונה ממנו. מי שמכיר יודע כמה הם דומים...), ששכחו מזמן את אמרת החוכמה היהודית העתיקה: "אל יתהלל חוגר כמפתח" ו- "סוף מעשה במחשבה תחילה"...
כרזה שלישית: שורשי הטמטום הישראלי
התפיסה של 'האויב כמונו וחפץ באותם דברים', היא שורש הקיבעון המחשבתי הישראלי.
אז לידיעת כל מי שלא הפנים: הוא ממש לא... הוא מאמין באמונה שלמה שזוהי, אדמתו ושדינם של כופרים למות מבוזים ומושפלים.
אנחנו הבנו את זה?
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: "בדיוק כמוך" (?) – השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב.
כרזה רביעית: חוסר הבנת מקומה של החקלאות בביטחון הלאומי שלנו, הוא אחד הקיבעונות שחייב לחלוף!
המלחמה שוב מעלה את מצב החקלאות לסדר היום הלאומי.
מתי נבין שחקלאות הסְפַר היא כלי ביטחוני להשגת מטרות לאומיות; וגם יעד לפגיעה לצורך השגת מטרות כאלה?
אצלנו הכל סקטוריאלי: משרד הביטחון רואה בה מטרד. משרד האוצר מסתכל עליה דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; והמשרד לביטחון לאומי כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!)
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: מקומה של חקלאות הסְפַר במשרד הביטחון!
כרזה חמישית: בעקבות פרשת השבוע, פרשת לך לך
"וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר" (בראשית, יב ג).
כרזה שישית: במזרח התיכון רק מטומטמים מחלקים ארוחות חינם
על פי התפיסה האסלאמית, בן דת נחותה (יהודית) שמורשה בהגבלות לחיות במדינת הקדש מוסלמית ('דאר אל אסלאם' משמע, כזו שנכבשה בעבר ע"י מוסלמים; משמע, ישראל), קרוי דימי - או אהל דימא. במדינה כזו, אין מקום לריבון שאיננו מוסלמי, ועליו לחיות כנתין נחות מבעליה המוסלמים. הוא מחויב במס גולגולת (ג'יזיה), תמורת הזכות לחיות על אדמת הקדש מוסלמי, ולא די בכך. מצווה היא להשפילו, בעיקר בעת התשלום.
השלום עם ירדן נראה כאילו הוא כמעט הדדי לחלוטין - בניגוד לשלום עם מצרים שבו נתנו להם את כל האדמה, על הנפט שבה, והרסנו יישובים - פה כמעט שלא החזרנו אדמה (למעט נהרים וצופר), וקיבלנו 'שלום'; אבל, בדיוק פה טמונה הבעיה.
הירדנים - כמו כל מדינה מוסלמית באזורנו, המקיימת עימנו יחסים - זקוקים לסמליות של קבלת דמי החסות מ'הכופרים'. אנחנו לעומתם חייבים לוודא שכל דבר שניתן להם אינו נתפס כך. זה מסר סמוי שבני המרחב הזה מבינים היטב - כולל הפלסטינים שבתוכנו...
האם לא הגיעה העת - אחרי הניסיונות לשרוף את שגרירות ישראל ברבת עמון ואחרי שהמלכה הירדנית ראניה האשימה את ישראל בפייק ניוז בסוגיית הטבח בעוטף ישראל ב- 7 באוקטובר 2023 - להתחיל לדרוש מחיר על מאה מיליון קוב המים שישראל מזרימה חינם לירדן?
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: יש לשים סוף להתבזות המתמשכת ביחסי ישראל-ירדן.
כרזה שביעית: מה לבית המשפט ולניהול המלחמה בעזה?
ב- 22 באוקטובר הגיש ארגון ״רופאים למען זכויות אדם״ עתירה לבג"ץ, לאחר חצות הלילה, ובו הוא טוען כי בית חולים בעזה אמר לו שהתקשרו מצה״ל לבית החולים והודיעו לו שעליו לפנות מיידית את בית החולים כי בכוונת צה״ל להפציץ אותו/ לקיים בו פעילות צבאית. לעתירה לא קדם הליך של מיצוי הליכים כלשהו מול הצבא או הממשלה. לא הוגש תצהיר של אף אדם. לא הובאה ראיה כלשהי. סתם טענה עמומה ומשונה ש״כך אמרו לנו בבית החולים״.
לבסוף העתרה נפסלה. אבל מה לבית המשפט ולניהול המלחמה בעזה? מישהו מבין מדוע השופטת דפנה ברק ארז הורתה מיידית למדינה להגיב לעתירה במקום לזרוק את העתירה הזו מכל המדרגות ולחייב את מגישיה בהוצאות משפט, שלא נפסקו גם בסוף ההליך?
כרזה שמינית של שמעון אלקיים: אם כבר סופרים משאיות...
שמעון אלקיים: אם כבר סופרים בשבילנו כמה משאיות של 'סיוע הומניטרי' נכנסות לעזה, אז כדאי שנדע שמדובר בסמי-טריילרים, משמע, כל משאית היא בעצם שתי משאיות.
ובנוסף שאלה: הסולר שבטנקי הדלק של המשאיות עוזב יחד איתן, או שחמאס לוקח גם אותו?
כרזה תשיעית של שמעון אלקיים: כמה מה'פועלים' העזתים חזרו הביתה?
כותב תני גולדשטיין ב'זמן ישראל על נפלאות הפועלים העזתים: הרבה לפני הסדר מדיני, זאת הדרך הטובה ביותר להוריד את רמת האלימות... למרות המתיחות הביטחונית, הממשלה הגדילה את מכסות העובדים מעזה - ובינתיים ניכר שהסידור משתלם לשני הצדדים. הפלסטינים... מרוצים, חרוצים וממושמעים...
ושמעון אלקיים שואל: ואחרי שהורדנו את רמת האלימות, יש למישהו מושג, כמה מהחרוצים והממושמעים הללו חזרו הביתה לעזה לאחר פרוץ המלחמה?
- המאמר הרלוונטי: תני גולדשטיין (2022), "הרבה לפני הסדר מדיני, זאת הדרך הכי טובה להוריד את רמת האלימות", זמן ישראל, 4/4/22.
כרזה עשירית: זוכרים את הסכם הגז עם חיזבאללה?
אחרי החתימה על הסכם הגז, מנה ראש הממשלה דאז, יאיר לפיד, שלושה יתרונות להסכם: "אחד, הרבה יותר ביטחון למדינת ישראל, זה מה שאומר הרמטכ"ל וכל הצבא. שניים, הרבה מיליארדים של שקלים לכיס של כולנו ושלוש, מנענו מלחמה".
אז עכשיו אחרי שלא קיבלנו ביטחון, לא ראינו גרוש וקיבלנו מלחמה, האם אנחנו מתכוונים להודיע ש'ירד לנו האסימון', ושהסכם הגז עם חיזבאללה בטל ומבוטל?
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!