תקציר: מאבק של יותר מעשור שמנהלות מועצות אזוריות במרחב הכפרי בגליל ובנגב כנגד החסמים שהוטלו על התפתחות ההתיישבות היהודית, זכה להגיע בחודש האחרון אל שולחן הממשלה. אבל, הדרך לתיקון עדין ארוכה. המאמר מתאר את המניעים הגלויים והסמויים שהביאו את רשויות המדינה עד כדי יצירת אפליה מוסדית נוהלית כנגד ההתיישבות הכפרית היהודית.

[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

מאבק של יותר מעשור שמנהלות מועצות אזוריות במרחב הכפרי בגליל ובנגב כנגד החסמים שהוטלו על התפתחות ההתיישבות היהודית, זכה להגיע בחודש האחרון אל שולחן הממשלה. השר לפיתוח הנגב והגליל, שרת ההתיישבות ושר האוצר, חברו יחד עם שר הביטחון, למאמץ משותף לתיקון העיוות. 

למרות התעוררות חסרת תקדים לשינוי סבך החסמים, הדרך לתיקון עדין ארוכה. על מנת להבין את הקשיים, נדרש תיאור מקיף ושיטתי, למניעים הגלויים והסמויים שהביאו את רשויות המדינה עד כדי יצירת אפליה מוסדית נוהלית כנגד ההתיישבות הכפרית היהודית.

סבך החסמים להתפתחות ההתיישבות מסתכם בשלושה מוקדים עיקריים:

החסם הראשון מופעל מתוקף תכנית המתאר הארצית -תמ"א 35. גיבושה החל בהכוונת יוסי שריד כשהיה השר לאיכות הסביבה בממשלת רבין ואושרה בשנת 2005 על ידי ממשלת שרון. התוכנית התעצבה בין היתר מתוך הכרת הצורך להגן על השטחים הפתוחים כשטחים ירוקים ולמנוע בהם כל פיתוח ובנייה חדשה. כך נקבעו שני עקרונות יסוד לתכנון המרחב: הראשון להימנע מהקמת ישובים חדשים, והשני להגביל את התפתחות היישובים הכפריים הקיימים. בהתאם, הוטלה על היישובים היהודיים מכסה תכנונית לכמות בתי אב בכל יישוב- לא יותר מ-400 בממוצע. המכסה פורסמה בנספח לתוכנית המתאר הארצית - לוח 2   והוטלה רק על יישובים יהודיים.

 האילוצים ה"ירוקים" שהטילה תכנית המתאר, מתאימים אולי למדינה מערב אירופית שהאוכלוסייה בה כמעט ואינה גדלה. אולם כאשר הם, מוטלים ללא התאמה לתנאיה הייחודיים של מדינת ישראל - כאשר הם מוטלים בעיקר על ההתיישבות היהודית - האוכלוסייה היהודית הולכת ומידלדלת במרחבי פנים הארץ, ומתרכזת אל ערי רצועת החוף, במגדלים המזדקרים מנהריה עד אשקלון.  התוכנית מתעלמת מצורכי הביטחון לשליטה במרחב הפתוח ובשטחים השולטים על הצירים הראשיים. עם הגבלת מרחבי ההתיישבות היהודית, בתהליך מתמשך, השליטה הריבונית הישראלית במרחב הפתוח גם במרחבי המרעה, בנגב ובגליל, הלכה ונמוגה.     .

החסם השני נבע מהגבלת זכות היישובים לקיום וועדת קבלה עד למכסה של 400 בתי אב. למגבלה זו משמעות בהיבטים כלכליים וקהילתיים. יישובים קהילתיים שהגיעו למיצוי המכסה, גם אם היה ביכולתם התכנונית להתרחב בכמות המגרשים לבנייה, שיווק הקרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל - רמ"י - עבר מאותו שלב, לשיווק במכרז למרבה במחיר. שיווק כזה מצמצם מאוד את יכולת בני המקום להתחרות בתחרות השוק על הזכות לגור ביישובם ומחולל איום על זהות המרקם הקהילתי.   זכות ההעדפה לבני מקום מתקיימת לעומת זאת ללא כל סייג, בשיווק קרקע המדינה על ידי רמ"י בכל הכפרים הלא יהודיים. הגדרת השיווק ל"בני המקום" מצוין לא פעם בפומבי בנוסח המכרז.

החסם השלישי - נובע ישירות ממחיר הקרקע למגורים ההולך ומאמיר ביישובים היהודיים. חסם זה נובע ישירות מהפער ההולך וגדל בין היצע מוגבל של מגרשים לבין הביקוש הגובר.  במידה לא פחותה הוא נובע גם ממדיניות שיווק הקרקעות של מועצת מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, החותרת ביישובים היהודיים למיצוי פוטנציאל ההכנסה לאוצר המדינה. בתנאים האלה נוצר פער המחירים בין מגרש בכפר הלא יהודי שישווק על ידי רמ"י ומשרד השיכון במחיר סביב -150,000 שקל, לבין אותו מגרש ביישוב היהודי הסמוך לו שיימכר למתיישב במחיר שמעל מיליון שקל. במחיר הזה, הסיכוי לזוג צעיר יהודי להתיישב ביישוב כפרי בגליל או בנגב הולך וקטן.  

במחירים המאמירים, מרבית הקונים מייצגים משפחות שכבר הגיעו לביסוס כלכלי

לרובן כבר אין ילדים בגיל הגן (ראו את חתך בגילאים בתרשים למטה). כך גני הילדים ביישובים במועצות אזוריות משגב, עמק יזרעאל ועמק המעיינות הולכים ונסגרים. במגמה זו, הדרוג הסוציו-אקונומי של יישובים אלה נוגע במדרגת 10-8, מה שמבטל כל בקשה להנחה וסבסוד במחיר המגרש, כאילו היה מדובר בבקשת הנחה למגרש בכפר שמריהו.

המניעים לחסמים

בתגובה לביקורת נוקבת שהוטחה במנכ"ל רמ"י בישיבת הממשלה שהתקיימה ב- 28 מאי השנה, שר השיכון יצחק גולדקנופ יצא להגנתו במכתב רשמי והדגיש: "אני רואה חובה להתנער מהאמירות המופנות כלפי רמ"י, כביכול היא מובילה מדיניות אנטי ציונית". גם השרה אורית סטרוק הבהירה כי אינה מאשימה את פקידי רשויות התכנון ורמ"י במגמת אנטי ציונית. רצוי להאמין כי זה אכן המצב. ובכל זאת, לא ניתן להכחיש כי מה שהתרחש בשנים האחרונות בחסימת התפתחות ההתיישבות הכפרית היהודית בגליל ובנגב, הוא תפנית מובהקת בהשוואה לכל המוסכמות שהיו עד לפני כמה עשורים בבחינת המובן מאליו בהיגיון המכוון לפעולות הממשלה בפיתוח ההתיישבות היהודית.

מה שבכל זאת יכול להסביר את המניעים הגלויים והסמויים לעצירת ההתיישבות, הוא השפעתה הגוברת של שתי מגמות:

• האחת: שינוי דרמטי במדיניות האוצר ורמ"י בשיווק קרקע הלאום למגורים;
• השנייה: השפעתם הגוברת של אנשי אקדמיה דומיננטיים בתחומי המנהל הציבורי, הסוציולוגיה והגיאוגרפיה.  

ספסרות המדינה בקרקע הלאום

לאחר קריסת שלטון מפא"י ועם התפנית הכלכלית שהונהגה על ידי שמעון פרס במשבר הכלכלי בשנת 1985, מדינת ישראל עברה להתנהלות בהיגיון קפיטליסטי.

בתוך כך השתנתה גם מדיניות שיווק קרקע הלאום למגורים, והתמקדה במיצוי פוטנציאל ההכנסה למדינה, עד כדי התנהלות המדינה בהיגיון ספסרי.  השינוי פגע ישירות במחירי הקרקע במרחב הכפרי שעד אז שווקה משיקולים לאומיים במחיר נמוך.      

השפעת האקדמיה

ייצוג לתפנית בתפיסה התיאורטית לעיצוב המרחב, מצוי בספרו החדש של אורן יפתחאל: "עוצמה ואדמה - מאתנוקרטיה לאפרטהייד זוחל בישראל פלסטין" (ראו תמונה למטה). בבסיס מבטו, המפעל ההתיישבותי הציוני נשא מראשיתו אופי קולוניאלי ומאז הוא ממשיך לפגוע בזכויות התושבים הילידים. כך לדוגמה כתב:

"הדינמיקה המרחבית, הדמוגרפית והביטחונית המייהדת הייתה לרקע 'מובן מאליו' לחיים בארץ. והיא לוותה במחיקת המרחב הפלסטיני שייהדה המדינה, הכחשתו, הגבלתו ולעיתים גם הפללתו. התהליך הפך למובן מאליו והביטוי המאוחר והמזוקק ביותר לתהליך זה הוא חוק יסוד מדינת הלאום." (עמ' 17).

בדרג המקצועי הזוטר והבכיר ברשויות המדינה, אומצה במלואה ההכוונה העקרונית להוביל תיקון למגמות ה"נישול" של הציונות, על ידי עצירת מומנטום ההתיישבות היהודית וקידום מואץ של ההתיישבות הלא יהודית בגליל ובנגב.

אם לא יתחולל שינוי, ויוסרו החסמים, לזוג צעיר יהודי לא יהיה סיכוי למימוש חלום למגורים במרחב הכפרי בגליל ובנגב.  מדינת ישראל תאבד כך לא רק את השליטה במרחבי הגליל והנגב אלא גם את עצם היכולת לכינון תודעת מולדת, התלויה כמו בזיקת פירנצה למרחבי טוסקנה, בזיקה התרבותית והמרחבית בין חיי העיר לחיי הכפר.   

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'ריבונות';
• אוסף המאמרים על משילות;
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה';
• אוסף מאמרים על 'שלטון הנהלים';
• אוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), נהלים ושלטון הנהלים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/7/20.