תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי על הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם.

עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]

*  *  *

כרזה שמינית: למה תנועת המחאה רודפת את פורום קהלת?

מה פשר ההתקפות החוזרות ונשנות של תנועת המחאה וגרורותיה בתקשורת אחר פורום קהלת? האם זה קשור לעובדה שהגיבוי המחקרי סודק את 'דימוי הבבונים' נוצר לימין עם השנים (האמת, הוא תרם לכך, לא מעט...)

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: מי פוחד ממכון קהלת ולמה?

כרזה ראשונה: מחאה על סף מלחמה, בנקודת החלטה אסטרטגית

ב- 26 במרץ 2023 - עם השבתת המשק, "פיטורי" יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון ועצירת החקיקה - זכתה תנועת המחאה בניצחון בנוק אאוט ובהשגת מטרתה המוצהרת. הרפורמה לכשתהיה, תהיה שונה מאוד מהמקור.  

מערכת מורכבת נוטה למהפכים, והשיא מציין את בוא השפל. בשפת היועצים האסטרטגיים, מיצתה תנועת המחאה את המומנטום. אם הימין לא יבצע שגיאה גסה, היא כבר לא תתפתח להגשמת חזונו של אהוד ברק על מיליון איש ברחובות שמפילים ממשלה. 

מומנטום (momentum) הוא כוח מניע. רוח גבית שדוחפת קדימה. מי שהצליח לרכב ע"ג המומנטום, 'רוכב על הסוס'. בהתחלה המומנטום הולך וגובר. לאחר מכן התנועה מתמתנת, ומאטה עד שהיא דועכת, עד למהפך. כשהמומנטום עוזב קבוצה אחת, קבוצה אחרת מצליחה לעלות ולרכב (בני גנץ כגורם לאומי מאחד?). אנחנו נמצאים עכשיו בהתמתנות שאחרי השיא.

מה אמורים מארגני המחאה לעשות? האם ניתן להחזיר את המומנטום? לבלום את ההתמתנות? להאט אותה?

• ניתן לעצור ולגבש תוכנית חלופית. האירועים הביטחוניים והמלחמה שבפתח (?) סיפקו, אמנם, אופציית עצירה בשיא. אבל המשמעות היא שהמומנטום ייבלם לחלוטין; ואח"כ, בכלל לא בטוח שניתן יהיה לשחזר את הקסם הזה, של ההתנהגות הקולקטיבית, שסוחפת המונים.
• האם להמשיך באותה דרך ולמצות את המומנטום עד תום? המומנטום הנחלש מזין את המומנטום הנגדי של בני גנץ, התומך בריפוי השסעים. כל תומך מחאה - שבוחר בנתיב של פיוס - מחזק את מעמדו של גנץ כמועמד משמעותי להנהגה לאומית; מקצין את תדמית המחאה, ומחבל במיתוגה כמחאה ציונית רחבה, שהאינטרס הלאומי בראש מעייניה. המשכת ההפגנות - למרות המצב הביטחוני - מאוששת גם את הימין שמאמין, שמטרתן אינה הרפורמה, אלא הפלת הממשלה בכל מחיר; וותנת לו סיבה משמעותית לליכוד השורות ולשיפור תפקודה של הממשלה.

מארגני המחאה בחרו, בינתיים להרוויח זמן. הם דבקו באופציה השנייה, כשהאליבי להתמעטות השורות הוא החג וההתחשבות במשטרה. הם מקווים שהימין יבצע שוב שגיאה קולוסלית, שתאפשר למומנטום לחזור (הערכה, שאיננה מנותקת מן המציאות, ע"פ רמת התפקוד העצובה של הקואליציה).

אבל לא כל יום פורים; ומוטב למארגני המחאה להתאמץ ולעמול על תכנית חלופית, אם ברצונם להישאר רלוונטיים...

כרזה שנייה: מתי יפטר הימין מתרבות ההתלהמות?

כרזה שהביא עו"ד Shai Pines, שציטט את ח"כ שמחה רוטמן:

"מי שעושה רפורמה משפטית, צריך לעשות אותה בזהירות, לנסות להגיע להסכמה רחבה, ולא לרוץ ולמהר. במקרה, אני עשיתי בדיוק את כל שלושת הדברים האלה"...

הוא באמת מאמין בזה???

• יוצרי הכרזה ומשתפיה בפייסבוק: 'שישים ואחד'. לפרסום המקורי של 'שישים ואחד', לחצו כאן.

כרזה שלישית: חטא היוהרה והתלישות...

כמה נפיחות... כמה תלישות... כמה התנשאות צריך, כדי לבזות את מדינתך, את אזרחיה ואת חבריך הטייסים, ליד אזרחים זרים, ביום השואה...

תפקידה של האליטה הוא לשרת את העם. רק משם היא גוזרת את מעמדה המועדף; ואת זכויות היתר שלה. כשחבריה מתחילים להרגיש מורמים מעם, כשבמקום לשרת הם מבזים, אותו ואת מדינו - מדינתם, הם מאבדים את יכולתם ואת זכותם להוביל!

וצריך לומר, מעולם לא הייתה קבוצת עילית בעם כמו הטייסים, שביצעה השמדת ערך עצמית אפקטיבית כל כך, בזמן קצר כל כך!

• המאמר הרלוונטי: שמעון יעיש (2023), טייס אל על לנוסעים: ״שואה יכולה לקרות רק בדיקטטורה", ישראל היום, 18/4/23.

כרזה רביעית: האם מגילת העצמאות תהפוך לחרב פיפיות עבור תנועת המחאה?

האם אנשי המחאה קראו את מגילת העצמאות - שעליה הם מסתמכים? נראה כי רוב החותמים מחדש על המגילה, לא פנו לקריאתה במבט פרשני מעמיק, אלא נאחזו בעיקר בבשורת השוויון: "מדינת ישראל... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין..."

קריאה יסודית במגילה מלמדת, שהיא עוד עלולה להוות עבורם חרב פיפיות... המגילה בפירוש מזמינה הסתכלות עליה כעל טקסט גאולה דתי, מרחיק לכת בהרבה מהתחומים שאליהם התכוונו המוחים, ביחסי יהדות ודמוקרטיה. 

חישבו על הפרשנות שתינתן למשפטים כמו: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית" או "מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו...". די לראות למה התכוון דוד בן גוריון עצמו: "הדת היהודית היא דת לאומית ובה נספגו כל התכנים ההיסטוריים של עם ישראל מאז היותו ועד היום ולא קל להפריד בין הצד הלאומי ובין הצד הדתי." (כוכבים ועפר, עמ' 128, 1957). 

המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע:

• גרשון הכהן: מגילת העצמאות כטקסט גאולה דתי;
• גרשון הכהן: מגילת העצמאות בקריאה מחודשת.

כרזות חמישית ושישית: מחירה של עשיית יתר

אחרי עצירת החקיקה כתבתי כך: ב- 26 במרץ 2023 ניצחה תנועת המחאה בנוק-אאוט. אבל מארגני המחאה החליטו לא לעצור. למרות שאיבדו את המומנטום, גרם להם שיכרון ההצלחה לחשוב, שעל גלי התנופה הללו יצליחו גם להפיל את הממשלה ע"פ חזון אהוד ברק ("מיליון איש ברחובות, והממשלה קורסת"...); והם ממשיכים לסכל כל ניסיון של הממשלה לשינוי המצב הקיים.

באופן הזה, קיבלו חברי ממשלת נתניהו בכלל ואיתמר בן גביר בפרט את מתנת חייהם - אליבי למחדלי חוסר העשייה שלהם; וככל שגוברת הדמוניזציה כלפי הימין וככל שהוא מבין ומסתגל להתנהגות פומבית שקולה ומרוסנת - כך הוא הולך וצובר מומנטום מחודש...

הדברים הללו זכו לקיתונות של לעג, כולל מצד עמיתי באקדמיה, שסבורים כנראה שתיאוריות באסטרטגיה טובות רק בשביל לבחון עליהם סטודנטים, אבל לא לחיים עצמם.

אבל הסתכלו על תנועת המחאה המצטמקת והולכת, שבחרה לערוך הפגנה, לכאורה 'ספוטנית' בבלפור במוצאי שבת, "נגד הכיבוש", בעת שמתך של אש ניתך על יישובי הדרום. פער רלוונטיות גובר והידלדלות השורות הם סימן מובהק של דעיכה, והמחאה דועכת!

המאמרים הרלוונטיים:

• רן שמעוני ובר פלג (2023), ההפגנה הקטנה מהרגיל בתל אביב סיפקה לשמאל האידיאולוגי במה גדולה מתמיד, הארץ, 14/5/23.
• יעל פרידסון (2023), שבוע 19 ברצף | בצל ההסלמה, אלפים הפגינו ברחבי הארץ נגד ההפיכה המשטרית, הארץ, 13/5/23.
• פנחס יחזקאלי: ותודה למחאה, שהחזירה את בן גביר לחיים…
• פנחס יחזקאלי (2023), מומנטום מהו? ייצור ידע, 9/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.

כרזה שביעית: תגיד, בשמאל אוהבים שוויון?

השיטה של גביית כספים מרשויות חזקות כדי לחזק רשויות חלשות הוא כלי פיננסי מוכר ומקובל בעולם המערבי (הקשר שלו להגדלת היקפי הבניה למגורים - כפי שטוענים באוצר - נראה לי קלוש דווקא...). המושג 'שוויון' נישא תמיד בפיהם של אנשי שמאל.

אז למה חוק הארנונה כל כך נורא בעיניהם בעצם?

כרזה שמינית: נכון, הרפורמה מתה, אבל... (לזכור ולשמור)

לא צריך 4 שרים בליכוד כדי לקבוע שהרפורמה מתה (ראו הכרזה למטה). ב- 26 במרץ כבר היה ברור לכל מי שמבין משהו, ועיניו בראשו. 
אבל, כדאי להבין, שזהו ניצחון פירוס, והאינטרס להחזיר את האיזון בין הרשויות הוא בראש ובראשונה של נציגיה הפוליטיים של תנועת המחאה: חוסר איזון במערכות מורכבות לעולם יגרום לעוד ועוד 'פעולות מאזנות' ומהפכים, וככל שהמהפך מתרחק, הוא יהיה קשה, קיצוני וחמור יותר מהמהפך שסוכל:

• מי שלא רצה לזרום עם הרפורמה הדמוקרטית של חיים רמון (וחיסל אותו פוליטית...) קיבל את הרפורמה של דניאל פרידמן.
• מי שלא רצה לזרום עם הרפורמה הדמוקרטית של דניאל פרידמן (וחיסל אותו פוליטית...), קיבל את הרפורמה (הלא דמוקרטית) של יריב לוין.
• ומי שחיסל את הרפורמה הלא דמוקרטית של יריב לוין - ולא יעשה הכל להחזיר את האיזון בין הרשויות למקומו, כשהוא עדיין יכול - יקבל הרבה הרבה יותר גרוע!

לכן, האינטרס הברור של תנועת המחאה, אם הרפורמה באמת מעניינת אותם ולא רק שלטון נתניהו, לחוקק את ההסכמות שניתן ונכון להשיג בסוגיות כמו: הסבירות, חסינותם של חוקי היסוד מביקורת משפטית, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ופסקת ההתגברות, ולהשאיר פתוח את סוגיית השליטה בוועדה למינוי שופטים.

המאמר הרלוונטיים באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: פעולות מאזנות – ניסיון לחזור לסטטוס קוו…

כרזה תשיעית: הזורע רוח קוצר סופה

אחרי הצלחות מדהימות של תנועת המחאה, הגיעו אבדן המומנטום והקצנה. האסטרטגיה הנוכחית היא יצירת כאוס, בתקווה ליצור מומנטום מחודש שיביא לנפילת הממשלה (ובהתחשב בסכלות הפוליטית שמפגינים חלק מהפוליטיקאים בימין, יש להנחה הזו על מה לסמוך...). המוקד עתה הוא פיצוץ אירועים שבהם משתתפים פוליטיקאים של הימין, ורדיפתם והטרדתם כל העת, ע"י בריונים.

אלא, שמארגני המחאה מתעלמים מההשלכות של הפעולות הללו עליהם עצמם. חוק הפעולות המאזנות במערכות מורכבות 'עובד' תמיד; ופעולה חריגה בצד אחד, 'תשוכפל' תמיד ב'צד השני של הגבעה'. 

הנה, הרדיפה אחר יו"ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת, שמחה רוטמן ופיצוץ הופעותיו; ביחד עם ההיטפלות ל'פורום קהלת ולבכיריו הביאה ל'סימון' המכון הישראלי לדמוקרטיה ובכיריו ע"י הימין, ולפעולות גמול נגדיות, באותו הנוסח (ראו את דף הפייסבוק של אסף אגמון, למשל).

וכדאי לזכור: בכל העולם, הימין הפוליטי איננו יצירתי כמו השמאל; אבל, הוא חקיין מעולה ואפקטיבי. הוא מגלה פה בישראל סימני התאוששות, אחרי מות הרפורמה ב- 26 במרץ. וצריך לשאול: האם הכאוס הזה משרת את האינטרסים של תנועת המחאה, או אולי פועל נגדה?

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: פעולות מאזנות – ניסיון לחזור לסטטוס קוו…

כרזה עשירית: קיצור תולדות הכאוס הישראלי ע"פ חיים רמון

חיים רמון לשרון גל, בראיון לרדיו דרום:

"לדעתי השקיעו בהפגנות סכום של 150 מיליון שקלים. אם היו משקיעים 50 מיליון שקלים בתקופת הבחירות - אולי היו מנצחים. הם הפכו את המצב לכך שלא לגיטימי לבחור בנתניהו. אני חושב שאתם לא יודעים להכיר טובה למחאה. הם יצרו מצב שבישראל אי אפשר יותר לקיים החלטות בקונצנזוס רחב, ומהיום אם יש החלטות מדיניות חשובות - אי אפשר יהיה לקבל החלטות ותהיה סרבנות. הצד הימני של המפה יעשה העתק הדבק"...

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: רדיו דרום (2023), חיים רמון לשרון גל: "לדעתי השקיעו בהפגנות סכום של 150 מיליון שקלים", 7/6/23.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.