תקציר: בימים אלה עלתה לסדר היום הציבורי, סוגיית מינויו של יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', לשר הביטחון. סוגיה זו מורכבת, בעצם, משתי שאלות שונות: האחת, האם נכון למנות אזרח כשר ביטחון; והשנייה, האם נכון למנות את האיש, בצלאל סמוטריץ, עתה, לתפקיד זה. אענה על שתי השאלות הללו, אחת לאחת...
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
בימים אלה עלתה לסדר היום הציבורי סוגיית מינויו של יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון.
סוגיה זו מורכבת, בעצם, משתי שאלות שונות:
האחת, האם נכון למנות אזרח כשר ביטחון.
והשנייה, האם נכון למנות את האיש, בצלאל סמוטריץ, עתה, לתפקיד זה.
אענה על שתי השאלות הללו, אחת לאחת.
האם נכון למנות אזרח לתפקיד שר ביטחון?
שאלת מינוי אזרח לתפקיד שר הביטחון היא שאלה עקרונית, שדנו עליה כבר בעבר, והתשובה עליה היא חד משמעית: כן. דוד בן גוריון, למשל, לא היה יותר מרב"ט, ללא הכשרה צבאית משמעותית. הוא למד ורכש את היכולת, לממש את העליונות שלו על הדרג הצבאי.
זה לא רק בן גוריון. קיימות דוגמאות רבות אחרות. מזכירי ההגנה בארצות הברית הם ברובם אזרחים.
דוגמה טובה כזו היא דונלד ראמספלד (ראו תמונה משמאל), ששימש כמזכיר ההגנה ה-13 תחת הנשיא ג'רלד פורד בין השנים 1975–1977; וכמזכיר ההגנה ה-21 תחת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בין השנים 2001–2006, בתקופה הקשה שאחרי פגועי ה- 9/11.
הוא היה מופת של יכולת, ופתר בעיות ברמה האסטרטגית, שהצבא לא פתר, כי הוא ידע לחשוב 'מחוץ לקופסה'.
[תמונתו של דונלד רמספלד משמאל היא נחלת הכלל]
.
.
.
היכולת לכפות פרדיגמה שונה על קבוצה הומוגנית...
אבל בכל זאת, יש בעיה שאסור להתעלם ממנה, וששר ביטחון - המגיע מהשדה האזרחי - כמו סמוטריץ' צריך לקחת אותם בחשבון: יכולתו של אדם מבחוץ לכפות פרדיגמה שונה על קבוצת בכירים הומוגנית.
לזכותו של המטה הכללי והרמטכ"ל הנוכחי, הם יודעים את מקומם; ופורמלית, בוודאי שיקבלו כל שר שיגיע למשרד הביטחון. אבל, לא קל לקחת פרדיגמה של מערכת כל כך מבוססת ולהפוך אותה על פיה. זה חייב להתבצע בדיאלוג. זה לא הולך בכוח. גם כשמצייתים, עדיין צריך למלא בתוכן הנכון את כל אותם נימים קטנים, שבהם אין לשר הביטחון פיקוח; ואז, גדולים הסיכויים שזה לא יעבוד כמו שצריך.
את הדבר הזה צריך להכיר; ואביגדור ליברמן למד זאת, למשל, על בשרו, כשהחליט, פורמלית, להקים חיל טילים, שלא הוקם עד היום (ראו הכתבה למטה)...
עתה הגענו לשאלה השנייה: לשאלת בצלאל סמוטריץ' האיש, ומה שהוא מייצג
לטעמי, ההתנגדות לבצלאל סמוטריץ איננה נובעת מהיותו אזרח. אם השאלה הראשונה הייתה היחידה שעל הפרק, לא הייתה התנגדות כזו.
ההתנגדות נובעת משני היבטים:
האחת, מהי דמות שר הביטחון שאנו מבקשים. רבים רואים בדמות הזו סוג של מופת. ההתגייסות לצה"ל היא קודם כל, אירוע של החברה האזרחית במדינת ישראל. עצם התופעה של מוכנות עם ישראל התגייס איננה מובנת מאליה, ומי שעומד בראש המנגנון שמגייס אזרחים לצבא, מהווה סוג של מופת בעניין זה.
השנייה היא שאלת סדר היום של משרד הביטחון. התומכים בסמוטריץ' מבקשים לעצמם שר ביטחון, שיבין את הסוגיות החשובות של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, ויפעל לביסוסו. לכן, גם ההתנגדות למינויו היא עניינית. כך למשל ביטא האלוף במילואים אלעזר שטרן את החשש, שסמוטריץ' מגיע אל המשרד הזה עם אג'נדה מגזרית. ברור, שמי שיושב במשרד הביטחון חייב ליצור, יום יום, אמון שהוא פועל למען עם ישראל בכללותו; והאמון הזה הוא זה שנמצא כרגע במוקד הדיון.
'לא לעלות בחומה' - לא הולכים עם הראש בקיר
ופה ראוי להעלות את עצת חז"ל, לא לעלות בחומה, שלדעתי, רבים וטובים ביהדות, לא הבינו אותה לעומקה. לטעמי, ברמה האסטרטגית, זה אומר שלמדינה, בסדר גודל של ישראל - שלצערי, למרות הלהג הנוהג במקומותינו בתחום זה, איננה מעצמה - אסור לתקוף חומה בצורה חזיתית; אלא לעשות שימוש בעורמה ובתחבולה. לחלחל בסדקי האבן, לחתור תחתיה, לעקוף אותה.
ברור לנו שהאמריקאים מתנגדים כיום נחרצות להתפתחות ההתיישבות ביהודה ושומרון. רק עכשיו יצא מסמך חדש של אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב, החתום על ידי הנשיא ג'ו ביידן (ראו תמונה משמאל). הוא כמעט ואינו עוסק במזרח התיכון, ומרוכז ברובו המכריע בסין. אבל הם מזכירים את החתירה לפתרון שתי המדינות, על בסיס גבולות 1967.
[בתמונה משמאל: הנשיא ג'ו ביידן. לא נכנסים עם הראש בקיר... התמונה היא נחלת הכלל]
ברגע שזאת המגמה שלהם, מינוי שר ביטחון בעל אג'נדה לעומתית ברורה - שירגיש צורך לממש את מלוא המאוויים שלנו - יביא אותנו 'לתקוף חזיתית את החומה'. להיכנס למאבק חזיתי וגלוי. אנו ננהג כ'פיל בחנות חרסינה', ובמקום לשחרר חסמים מההתיישבות, נביא על עצמנו קשיים והתנגדויות שיצרנו במו ידינו.
כדאי ללמוד מהארי הקדוש...
ולפעמים כדאי ללכת כמו האר"י הקדוש, רבי יצחק בן שלמה לוריא, גדול מקובלי צפת במאה ה־16 (ראו תמונה משמאל), שהגיע מאלכסנדריה לארץ ישראל.
[בתמונה משמאל: האר"י הקדוש. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
הוא נולד בירושלים, וציפו שלשם יגיע, בשובו ממצרים. אבל, מספרים שהוא בחר ללכת לצפת, בשביל לבלבל את הסיטרא-אחרא. להפיג את ההתנגדויות. הסמוי מן העין נוח קל יותר לביצוע, כי אז אינך עושה מעשים, שמיד מעוררים התנגדויות; וחוסמים את היכולת להתקדם להשגת מטרותיך.
לא בכדי נוצר בחיבור בין תפקידי ראש הממשלה לשר הביטחון...
לפעמים דווקא שר הביטחון, עם כל היוקרה שלו הוא השר המוגבל ביותר בעשייה. זו לדעתי הסיבה שאביגדור ליברמן פרש בנובמבר 2018 מכהונת שר הביטחון. הוא גילה שבשאלות הגדולות באמת, הוא בעצם 'חניך תורן' - בעל חופש פעולה מוגבל מאוד - שמבצע את החלטות ראש הממשלה, ושהקבינט מונע ממנו לעשות את מה שהוא רוצה. זו גם הסיבה שראשי ממשלה רבים הבינו את זה ומיזגו את התפקידים: גם בן גוריון, גם לוי אשכול עד מלחמת ששת הימים, גם יצחק רבין וגם אהוד ברק.
כך צריך להבנתי לנהוג בצלאל סמוטריץ'. במקום להתנהג כ'פיל בחנות חרסינה', נכון לקחת משרדים שבהם חופש הפעולה גדול יותר, כמו משרדי החקלאות, השיכון והתחבורה.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה (חשיבה 'מחוץ לקופסה'.
- להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן;