תקציר: המדע מתפתח באמצעות משברים: פרדיגמה שלטת צוברת עם הזמן פער רלוונטיות, בינה לבין המציאות, עד שנוצר משבר, המביא לשינויי פרדיגמה (Paradigm Changes) ולמעברי פרדיגמה (Paradigm Shifts), קרי, למהפכות.

[בתמונה: התנפצות פרדיגמה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 במאי 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו המאמר השני מתוך שלושה העוסק בקושי בקליטתן של המצאות ופרדיגמות, משנות מציאות. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: חדשנות משבשת – מוצר חדש יוצר צורך חדש.
• פנחס יחזקאלי: למה לשינויים משמעותיים לוקח זמן להיקלט?

*  *  *

המושג פרדיגמה נטבע על ידי תומאס ס' קון (Kuhn; 1996-1922) בספרו הקלאסי: המבנה של מהפכות מדעיות (1962), שזכה בעברית למספר גרסאות תרגום.

פרדיגמה (Paradigm) על פי קון, היא 'תבנית מחשבה בתחומים שונים' שיכולה להוות הישג מדעי, הזוכה להכרה כללית, ובמשך זמן מסוים הוא מספק מודל של בעיות ופתרונות לקהילת המדענים הפעילים (קון, 2005, ע' 26).

קון נותן תפקיד מיוחד לתוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), או כפי שהוא מכנה אותם משברים. הם אלה המביאים להתפתחות המדע, בכך שהפער בין המציאות לפרדיגמה השלטת מביא לשינויי פרדיגמה (Paradigm Changes) ולמעברי פרדיגמה (Paradigm Shifts), קרי, למהפכות (רזי ויחזקאלי, 2013, עמ' 56-55) [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן].

[בתמונה: גם פרדיגמות מתנפצות, כמו ביצים... המקור: SNAP Viral, פייסבוק]

על פי קון, המדע איננו מתקדם בצעדים קטנים, ליניאריים, אלא בקפיצות מדרגה. התפתחות מדעית איננה תהליך הדרגתי בלבד, שבאמצעותו נוספו פרטים – בנפרד או במקובץ – אל ערימת המלאי הגדלה בלי הרף, המהווה את הטכניקה ואת הידיעה המדעיים (קון, 2005, ע' 34): כשם שהאבולוציה מתקדמת באמצעות רצף של ברירות מהפכניות (קרי, באמצעות רצף תאונות בשכפול הגנים, או במילים אחרות – באמצעות תב"צים), כך מתקדמת גם האבולוציה של רעיונות מדעיים (קון, 2005, ע' 259).

[בתמונה משמאל: כריכת הגירסה העברית של ספרו של תומאס ס' קון, המבנה של מהפכות מדעיות, שראה אור ב- 2005, בהוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית גג, ספרי חמד. אנו מאמינים שאנו עושים עם התמונה שימוש הוגן].

המדע מתקדם בדרך של מהפכות. משני עברי שינוי הפרדיגמה, המדענים חיים כביכול בעולמות אחרים. השפה של פרדיגמה אחת היא בלתי מתיישבת עם השפה של הפרדיגמה המחליפה אותה, וכן הלאה (רזי ויחזקאלי, 2013, עמ' 56-55).

בעקבות ביקורת שנמתחה על כך שהוא השתמש במונח 'פרדיגמה' במשמעויות רבות ושונות זו מזו, ובעקבות ה'אינפלציה' בשימוש הלא מדויק במושג המקורי פרדיגמה מאז פרסום ספרו, שיפר קון את הגדרתו. הוא אף הציע להחליף את המונח פרדיגמה במונח מטריצה דיסצפלינרית.

לפי הגדרתו המשופרת של קון, פרדיגמה, או מטריצה דיסצפלנרית, כוללת ארבעה רכיבים:

• הכללות סמליות – המרכיבים הצורניים או הניתנים להצרנה בקלות של התאוריה המדעית, כגון נוסחאות מתמטיות, ניסוחי תגובות כימיות וכדומה.
• התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים – ההסכמה בין המדענים על האונתולוגיה של התאוריה, כלומר: העצמים שקיימים בעולם ותכונותיהם.
• ערכים – האמונות לגבי מהי תאוריה טובה, מהם ניבויים טובים, מהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב וכדומה'
• אקסמפלאר – אוסף דוגמאות משותפות של פתרונות של בעיות, המשמשות מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות דומות.

[בתמונה: התנפצות פרדיגמה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

איך נוצרת פרדיגמה? דוגמה מעשית...

בניסוי שנערך בארצות הברית, קבוצת מדענים הכניסה 5 קופים לכלוב. במרכז הכלוב ניצב סולם ובראשו אשכול בננות. כל אימת שאחד הקופים טיפס על הסולם, חטפו שאר הקופים מקלחת קרה מיידי המדענים. לאחר זמן מה, בכל פעם שאחד הקופים טיפס על הסולם, הוא זכה למכות נמרצות מחבריו הקופים. במשך הזמן, אף קוף לא העז לטפס על הסולם, למרות הפיתוי העצום.

המדענים החליטו להחליף אחד מהקופים שבכלוב. דבר ראשון שעשה הקוף החדש היה טיפוס על הסולם. מיד התנפלו עליו, שאר הקופים, והכו אותו. לאחר כמה וכמה פעמים שחטף מכות, למד הקוף החדש לא לטפס על הסולם, למרות שלא היה לו מושג למה. קוף שני הוחלף וההתרחשות חזרה על עצמה. הקוף הראשון השתתף בהכאת הקוף החדש. קוף שלישי הוחלף, והאירועים חזרו על עצמם (מכות). קוף רביעי הוחלף, והמכות חזרו על עצמם. בסופו של דבר, הוחלף גם הקוף החמישי.

מה שנשאר זה קבוצה של 5 קופים, שלמרות שמעולם לא חטפו מקלחת קרה, המשיכו להכות כל קוף שהתפתה לטפס על הסולם. אם אפשר היה לשאול את הקופים מדוע הם מכים כל קוף, שמנסה לטפס על הסולם...אני מתערב אתכם שהם היו עונים...

"אני לא יודע – אבל כך העניינים מתנהלים כאן!" 

האם זה נשמע מוכר?  שאלו עצמכם: מדוע אנחנו ממשיכים לעשות, מה שאנו עושים, תמיד באותה דרך? מהי אותה תבנית חשיבה (פרדיגמה) שאנו ממשיכים לפעול לפיה ללא ספקות שזה הדבר הנכון לעשות!?

[בתמונה: איך נוצרה פרדיגמה? חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

[בתמונה: איך נוצרת פרדיגמה? משל הקופים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[להורדת המצגת של משל הקופים לחצו כאן: כיצד מתקבעת פרדיגמה]

השתנות פרדיגמות ואפקט פלאנק

הטבע האנושי מקיים מנגנון הגנה שמרני כנגד שינויים בכלל ושינויי פרדיגמות בפרט. מנגנון רב עוצמה זה נקרא על שם הפיזיקאי הגרמני מקס פלאנק (Max Planck).

פלאנק, חתן פרס נובל לפיזיקה (1918), נחשב כמי שתרם תרומה מכרעת להתפתחות המכניקה של הקוונטים, ששינתה לחלוטין את פני הפיזיקה. הוא טען כי פרדיגמה מדעית חדשה מתקבלת רק בקושי רב ובדרך כלל כעבור דור. הסיבה לכך, הסביר, היא שהמאמינים בפרדיגמה ישנה אינם משנים את דעתם בקלות רבה כל כך, גם נוכח עובדות המזימות אותה. אפקט זה של חוסר היכולת לקבל פרדיגמה חדשה בזמן אמת, נקרא על שמו 'אפקט פלאנק'.

[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה ע"י David Shankbone. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

"אפקט פלאנק", במקורו, התייחס לכשל נפוץ של מדענים, אך ניתן לו תוקף תפיסתי גם בעיוותי מחשבה ותפיסת מציאות ארגונית בקרב מערכות מורכבות וארגונים צבאיים, עסקיים, מדינתיים או אחרים. אילו היה מובטח שהזמן והתהליכים ההיסטוריים פועלים לטובת הארגון בו אנו עוסקים, הרי היה נכון להסתפק בסבלנותו של פלאנק ולהמתין דור לחילופי דורות פרדיגמטיים. אך הזמן אינו עוצר מלכת והקיפאון הפרדיגמטי מחייב מנהיגות השוקלת את הנחות היסוד, הפנמת השינויים במציאות, והיערכות בהתאמה ארגונית לפערי רלוונטיות שכיחים.

השפעתו של "אפקט פלאנק" זה היא רחבה ביותר. יש לו משמעות מיוחדת, בין השאר, בארגונים צבאיים ומודיעיניים ובכלל זה הערכת כוונות של הצד שמנגד, שינויי המציאות והתמודדות עם פערי רלוונטיות ארגוניים.

[התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל;
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.

• הרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).

מקורות והעשרה

• תומאס ס' קון (2005), המבנה של מהפכות מדעיות, תל אביב: ידיעות ספרים, ספרי עליית גג, ספרי חמד. 
• דואלוג ויקי (2015), עלייתן ונפילתן של פרדיגמות.
• על ההבדל בין "מנהיגות פרדיגמטית" למנהיגות מחוץ לפרדיגמה: יותם הכהן (2014), אפל לאחר ג'ובס – הובלה פרדיגמטית והובלה בתוך הפרדיגמה, דואלוג, 16/9/14.
• לניר צבי (2009), על אחריות שלא לימדו אותנו כיצד לממשה, דה מרקר קפה, 20/9/09. הקישור.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2013), תב"צים, תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
• פנחס יחזקאלי (2016), למה לשינויים משמעותיים לוקח זמן להיקלט?, ייצור ידע, 27/5/16.