תקציר: איך זה שכל מקבלי ההחלטות הבכירים חושבים אותו הדבר על מתווה החזרת השבויים עם חמאס? איך זה שחשבו אותו הדבר על הסכם הגז התמוה, עם לבנון? האם זה בגלל ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"? ממש לא. הסיבה לכך היא ארגונית. מקבלי החלטות במערכות ביורוקרטיות במצב של קיפאון-סטגנציה, מקדמים תמיד את הדומים להם, כדי לשמר את העוצמה בידיהם. התוצאה: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב...". ככה נוצרות קונספציות!

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

עודכן ב- 23 בנובמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת התופעות שהשתרשו בעשרים השנים האחרונות היא החשיבה הקולקטיבית-הקבוצתית של בכירי מערכת הביטחון. בכל בעיה חשובה שעל הפרק הם חושבים אותו הדבר. הפעם על הפרק, פרשת מתווה החטופים בסוף נובמבר 2023.

על כך התבטא, ד"ר גיא בכור: "כל גורמי הביטחון בעד המתווה. המוסד, השב"כ, צה"ל. כנ"ל גם חברי קבינט המלחמה, הם בעד העסקה... ואגב, תמיד צה"ל, השב"כ ו"המוסד" בדעה אחת. מוזר, אין אף מקרה שהם חושבים שם אחרת זה מזה? שהם לא "מופתעים" ביחד? קוראים לזה: קונספציה. לא הבינו דבר, ולא למדו דבר... גם כאשר יחטפו ישראלים מכביש 6 או מיישובי השרון הסמוכים, "המימסד הבטחוני" יטען שהוא הופתע.

צודק. וכדאי לזכור את אמירתו של האלוף במיל' עמוס ידלין: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב!"

יוסי יהושע מלמד אותנו איך נוצרות קונספציות

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. הכתב הצבאי (המצויין) יוסי יהושע באקס (טוויטר): "רוצים להבין מה זאת ה"קונספציה"?

• שר הביטחון גלנט הקים צוות "איפכא מסתברא" לסוגיית המודיעין. ואת מי הוא שם בראשו? את ראש אמ"ן הקודם, תמיר היימן, שחשב בדיוק כמו ראש אמ"ן הנוכחי, אהרון חליווה.
• ועם מי גלנט התייעץ בענייני פיקוד דרום? עם האלוף הקודם, אליעזר טולדנו, עוד אחד מאבות הקונספציה. לא איפכא ולא מסתברא שניהם אגב יצטרכו לתת דין וחשבון לוועידת הבדיקה/ חקירה שתוקם"

"מה שרואים משם לא רואים מכאן"?

הסכם הגז - שישראל ולבנון השיגו בתיווך אמריקני - באוקטובר 2022, ערב הבחירות בישראל - עורר מחלוקת קשה; שבה מטבע הדברים, שני הגושים הפוליטיים דבקו איש בעמדתו. אחד הנימוקים ה'אובייקטיביים' לכאורה, שהועלה ע"י תומכי ההסכם, היה שכל מקבלי ההחלטות - שכולם מונו בעבר ע"י ממשלת הימין - תומכים בהסכם כאיש אחד... האמנם נימוק אובייקטיבי?

דוגמה נוספת: ערב הבחירות, החל 'הפוליטיקאי הטרי', רב אלוף במיל' גדי אייזנקוט (ראו תמונה משמאל) בסדרת ראיונות שחשפה את עולמו הפוליטי. מסתבר כי העולם הזה דומה להפליא לעולמם של בכירים אחרים במערכת הביטחון. 

ושוב, מסבירים לנו הפוליטיקאים בגוש 'שלו' - ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן", וש"עם האחריות מגיע השכל"...  באמת? ממש לא!

רשת ארגונית איננה דמוקרטית!

קבוצת מקבלי ההחלטות הבכירים בשירות הציבורי ובארגוני הביטחון באמת דומים. אבל אין לזה שום קשר לנימוקים בעד ונגד הסדר החטופים, הסכם הגז ופרשיות אחרות בהם שיקפו 'חשיבת יחד'. בארגון ביורוקרטי (ומדינתנו היא ארגון ביורוקרטי גדול) במצב של קיפאון-סטגנציה, צריך לעשות מאמץ ארגוני מכוון וממוקד, כדי ליצור קבוצת מקבלי החלטות לא הומוגנית; ואם רק נרפה, ההומוגניות תשוב.

מדוע? כי מערכות מורכבות תתנהג תמיד על פי החוקים המניעים אותה; ובניגוד לפוליטיקה - שחווה מהפכים לפרקים בעמדות הכוח שלה - העולם הארגוני יציב יותר ושמרן יותר. מרגע שקבוצת בעלי עוצמה אוחזת בכלי השליטה של הארגון - קרי, במנגנוני קבלת ההחלטות ובתרבות הארגונית - היא תרתום אותם למאבק העוצמה הארגוני, כש'מטרת העל' היא לשמר בכל מחיר את הכוח. חלק משימור הכוח הוא מינוי כאלה ש'דומים' להם...

תמיד ימונו 'אנשי שלומנו'!

משמעות הדבר בתחום הארגוני היא, שהמנגנון הביורוקרטי הארגוני ידאג שאלה שיקודמו יהיו 'אנשי שלומנו'. אלה מטבעם, מתנהגים וחושבים בדרך דומה. זה נכון לכל מנגנוני הפקידות הבכירה, ממשרד המשפטים, דרך משרדי החינוך, הפנים והבריאות וזה נכון גם במערכת הביטחון, על שלוחותיה.

נכון. לעיתים מתמנים בעלי חשיבה שונה מהסיבות הלא נכונות, אולם אז נזעק המנגנון לתקן את המעוות. כך היה למשל בסיפור קידומו של האלוף גרשון הכהן, דִּיסִידֵנְט חריג, אינטלקטואל ואיש ספר עם קשרים חזקים להתיישבות ולמתנחלים, שהיה שונה מאוד - הן באופיו והן בדעותיו - מרעיו במטה הכללי של צה"ל. לכן, המערכת עושה בו שימוש רב גם לאחר שחרורו, בבניית ובניהול תרגילים; אולם מעולם לא ניתן לו פיקוד עצמאי.

התוצאה: מבחינה ארגונית, ולאומית כאחד, התוצאה קשה ומסוכנת לשרידות הלאומית: אנחנו מקבלים קבוצת בכירים שבנויים מאותו דבר, ודבקים באותה קונספציה. 

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

מאמרים רלוונטיים לעיון נוסף

• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט';
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן.
• הרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן.
• הרחבה על מאבק העוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014) ארגון – מערכת מורכבת אנושית, מכוונת מטרה, ייצור ידע, 23/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), דִּיסִידֵנְטים – פורצי גדר – וחשיבותם לארגונים, ייצור ידע, 3/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.