אבי הראל: פגישה עם השטן – יהודי פוגש את היינריך הימלר

[בתמונה: הימלר מבקר במחנה הריכוז דכאו בשנת 1936. קרדיט: Bundesarchiv, תמונה 152-11-12 / CC-BY-SA 3.0]

[בתמונה: הימלר מבקר במחנה הריכוז דכאו בשנת 1936. קרדיט: Bundesarchiv, תמונה 152-11-12 / CC-BY-SA 3.0]

בחודש באפריל 1945, בשלהי מלחמת העולם השנייה, התקיימה בגרמניה הנאצית פגישה לא שגרתית בין היינריך הימלר לבין נציג הקונגרס היהודי העולמי, נורבט מזורNorbert Masur) ) במטרה להביא לשחרור יהודים ממחנות הריכוז וההשמדה, שעוד נותרו בחיים. זה הצליח באופן חלקי מאוד...

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בחודש באפריל 1945, בשלהי מלחמת העולם השנייה, התקיימה בגרמניה הנאצית פגישה[1] לא שגרתית בין היינריך הימלר [2] לבין נציג הקונגרס היהודי העולמי, נורבט מזור [3], (Norbert Masur) במטרה להביא לשחרור יהודים ממחנות הריכוז וההשמדה, שעוד נותרו בחיים.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[הימלר ושבוי מלחמה רוסי, במהלך ביקור במחנה השבויים. התמונה היא נחלת הכלל]

[הימלר ושבוי מלחמה רוסי, במהלך ביקור במחנה השבויים. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה משמאל: נורברט מזור. התמונה היא נחלת הכלל]

היינריר הימלר (ראו תמונה למעלה ובראש המאמר), היה מהדמויות החזקות, הבולטות והנאמנות בשלטון גרמניה הנאצית (לפחות עד לקראת הסוף ממש...). הוא כיהן בין היתר כראש האס אס, ראש הגסטפו, ושר הפנים של הרייך הגרמני. הימלר היה למעשה המוציא לפועל של תוכניות "הפתרון הסופי" אשר, לצד תוכניות השמדה וגירוש אחרות של השלטון הנאצי, שלחו מיליוני בני אדם למותם במחנות ההשמדה (רובם המכריע יהודים) ולסבלם של מיליונים רבים נוספים בקרב אוכלוסיות אירופה (ויקיפדיה: היינריך הימלר).

הימלר הגיע לפגישה עם מזור (ראו תמונה משמאל) היישר מהפגישה האחרונה שקיים בימי חייו עם אדולף היטלר ועם ראשי המשטר האחרים, שנפגשו כולם בפעם האחרונה במסיבת יום ההולדת האחרונה של המנהיג הגרמני. במהלך הפגישה נשא נאום בו הוא סיכם את מהלך חייו ופועלו, נאום שכולו הצטדקות על מעשי הרצח ההמוני של העם היהודי במהלך ימי המלחמה. 

[בתמונה משמאל: נורברט מזור. התמונה היא נחלת הכלל]

הימלר נלכד כחודש אחרי...

לאחר כחודש ממועד הפגישה האמורה, הימלר נלכד בידי הבריטים, ונחקר בידי חיים הרצוג (לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל), ששירת כקצין בצבא הבריטי. זמן קצר לאחר לכידתו וחקירתו התאבד הימלר בבליעת כמוסת רעל.

[בתמונה: ב- 23 במאי 1945, בלע הימלר בחפזה - במהלכה של בדיקה רפואית שביצע רופא צבאי בריטי - כמוסת ציאניד שהוסתרה בין שיניו, ששמה קץ לחייו בתוך דקות ספורות... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ב- 23 במאי 1945, בלע הימלר בחפזה - במהלכה של בדיקה רפואית שביצע רופא צבאי בריטי - כמוסת ציאניד שהוסתרה בין שיניו, ששמה קץ לחייו בתוך דקות ספורות... התמונה היא נחלת הכלל]

פקודת הקומיסרים

למרות שאדולף היטלר מעולם לא נתן פקודה מפורשת לרצח העם היהודי, הרי ש דבריו האנטישמיים על היהודים היו הרקע שממנו נטווה 'הפתרון הסופי'; והימלר היה זה שהוציא את מחשבותיו של הצורר מהכוח אל הפועל.

אחת הפקודות הרצחניות שניתנה במהלך מלחמת העולם השנייה, הייתה פקודת הקומיסרים - שניתנה ב- 6.6.1941, שבועיים לפני הפלישה לברית המועצות (מבצע ברברוסה) - הופצה בצבא הגרמני (הוורמאכט), ונקשרה לאחר מכן, גם ליהודים. על פיה, יש להרוג ללא משפט את הקומיסרים הקומוניסטים (שנחשבו באידיאולוגיה הנאצית ממילא ליהודים). 

מיהו קומיסר? קומיסר בצבא האדום, צבאה של ברית המועצות, היה קצין משמעת פוליטי, שסופחו למפקדים בכל הדרגים ביחידות הלוחמות. תפקידם היה לפקח על המשמעת והצייתנות הפוליטית לאידאולוגיה הקומוניסטית, של כל מפקדי הצבא ושל יחידותיהם. על פי פקודת הקומיסרים על חיילי הצבא הגרמני להוציא להורג כל אזרח של ברית המועצות שיזוהה כקומיסר, לשון אחר - זוהי למעשה הוראה על רצח של כל פעיל פוליטי במפלגה הקומוניסטית.

על פי הגדרתו של היטלר – המלחמה בברית המועצות היא מלחמה בין שתי שיטות אידיאולוגיות ותפישות עולם מנוגדות לחלוטין, ולפיכך אין לרחם על האוכלוסייה המקומית אלא לראות בחיסולם חלק אינטגרלי מהלחימה הלגיטימית באויביה של גרמניה.

מאוחר יותר פרסם ריינהרד היידריך[4], מפקד משטרת הביטחון הנאצית (ראו תמונה משמאל), פקודה בה הוא מקשר בין היהודים לבין הקומיסרים, פקודה שלמעשה נתנה לגיטימציה לרצח היהודים על ידי עוצבות המבצע [5] (האיינזצגרופן) בשלב הראשון של הפתרון הסופי.

[תמונתו של היידריך משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ruffneck88 קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

פקודת הקומיסרים הוצאה לפועל על ידי הוורמאכט ויחידות צבא ומשטרה שונות, ומספר קורבנותיה נאמד בשלושה מיליון נפש!

[בתמונה: הקומוניסטים כולם נחשבו ממילא כיהודים... בתמונה: דיוקנו של סטלין כ"דיוקן יהודי"... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הקומוניסטים כולם נחשבו ממילא כיהודים... בתמונה: דיוקנו של סטלין כ"דיוקן יהודי"... התמונה היא נחלת הכלל]

נאומו של הימלר

[בתמונה משמאל: היינריך הימלר. התמונה היא נחלת הכלל]

הימלר (ראו תמונה משמאל) דיבר ללא הרף בפגישה עם נציג הקונגרס היהודי העולמי, אך במקום לעסוק בנושאים הספציפיים בהם היה אמור לעסוק, הצלת היהודים שנותרו במחנות המוות הנאציים, הוא נשא נאום ארוך על תולדות היחסים בין גרמניה והיהודים, נאום שארך כשעתיים וחצי.

[בתמונה משמאל: היינריך הימלר. התמונה היא נחלת הכלל]

בין השאר אמר הימלר את הדברים הבאים [6]: "בדורנו לא היה לנו שלום, כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הייתי בן 14. המלחמה רק הסתיימה וכבר פרצה מלחמת האזרחים בגרמניה. בהתקוממות של מורדים, השתתפו היהודים בתפקידים המובילים. היהודים בתוכנו היו אלמנט זר שתמיד גרם לאי שקט. פעמים רבות גורשו מגרמניה ותמיד חזרו.

אחרי חילופי השלטון רצינו, אחת ולתמיד, לפתור בעיה זו ותכננתי פתרון הומני, על ידי הגירה. ניהלתי מגעים עם ארגונים אמריקאיים כדי להביא לידי הגירה מהירה, אך אפילו המדינות הנחשבות לידידותיות ליהודים לא רצו להכניס יהודים (האנגלים דרשו שכל יהודי שיגיע אליהם ייקח עימו לפחות אלף פאונד מחוץ למדינה ביחד עימו; וזאת הייתה בקשה בלתי קבילה עבור הנאצים).

המלחמה הביאה אותנו במגע עם המוני היהודים הפרולטרים ממזרח אירופה וזה עורר בעיה חדשה, לא יכולנו להחזיק אויב כזה בעורפינו. המוני היהודים היו נגועים במגיפות קשות, במיוחד טיפוס הבהרות. אני עצמי איבדתי אלפים מאנשי האס אס הטובים ביותר שלי בגלל מגיפות אלה, והיהודים עזרו לפרטיזנים ולתנועות המחתרת.

כדי להגביל את המגפות נאלצנו לבנות משרפות, בהן יכולנו לשרוף גוויות של אנשים ללא ספור שהלכו לעולמם בגלל מחלות אלה. עקב כך רוצים עכשיו לשים חבל על צווארנו.

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

[המשרפות על פי הימלר קושרו לצורך למנוע מגפות... התמונה היא נחלת הכלל]

המלחמה במזרח הייתה קשה ביותר. לא רצינו מלחמה עם רוסיה. אבל פתאום גילינו שלרוסיה היו עשרים אלף טנקים; ואז נאלצנו להתערב. זה היה עניין של ניצחון או אבדון. המלחמה בחזית המזרחית העמידה את חיילנו במבחנים הקשים ביותר. טבע אכזר, קור מרחבים אינסופיים, אוכלוסייה, עוני מוות ובכל מקום פרטיזנים בגב. ורק בקשיחות יכול היה החייל הגרמני להתקיים. אם נורתה יריה אחת מכפר מסוים נאלצנו לשרוף את כל הכפר. הרוסים אינם יריבים רגילים, איננו מבינים את המנטליות שלהם. הם סירבו להיכנע גם במצב הנואש ביותר. אם העם היהודי סבל מקשיחותו שלמאבק זה, לא צריך לשכוח שגם מהעם הגרמני לא נחסך סבל. היה עלינו לנצח או להיות מושמדים. לגבי מחנות הריכוז - את השם הרע קיבלו המחנות האלו בגלל הבחירה האומללה של השם צריך היה לכנות אותם מחנות חינוך. לא ירק יהודים ואסירים פוליטיים נאספו שם, אלא גם אלמנטים קרימינליים שלא שוחררו אחרי תום תקופת הענישה. כתוצאה מכך היה לגרמניה של שנת 1941 כלומר במשך שנת מלחמה אחת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר מזה עשרות שנים. האסירים נאלצו לעבוד קשה, אבל זאת עשה כל העם הגרמני. הטיפול במחנה היה נוקשה אבל צודק...". [בתמונה: מחנות ריכוז... "צריך היה לכנות אותם מחנות חינוך" טען הימלר... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מחנות ריכוז... "צריך היה לכנות אותם מחנות חינוך" טען הימלר... התמונה היא נחלת הכלל]

למרות השקרים הגסים של הימלר בנאומו, וחוסר האמון המוחלט של מזור בדבריו של הימלר, תוצאות הפגישה היו חיוביות במידה מסוימת ומוגבלת, היות והימלר, למרבה ההפתעה, נתן פקודת שחרור לאלפי אסירי מחנות ריכוז ומחנות עבודה, שרובן היה נשים יהודיות צעירות והם הועברו לשבדיה וכך ניצלו חייהן.

נספח - פקודת הקומיסרים

מקור: יצחק ארד, ישראל גוטמן ואברהם מרגליות (עורכים), השואה בתיעוד. מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה פולין וברית המועצות, יד ושם, ירושלים, תשל"ח, עמוד 300.

מתוך "פקודת הקומיסרים" ל"מבצע בארבארוסה"

מסמך המפקד באמצעות קצין בלבד מסמך מפקדה סודי 6/6/41

הפיקוד העליון Oberkommando של הוורמאכט

מטה המבצעים של הצבא   WFST / Abt.  L (Vi/Qu)

.Nr.  44822/41 g.K Chefs

הנדון: הנחיות לטיפול בקומיסרים פוליטיים

[בתמונה: היטלר ופקודת הקומיסרים. התמונה היא נחלת הכלל]

במאבק נגד הבולשביזם אין לצפות להתנהגות מצד האויב לפי עקרונות האנושיות או משפט העמים. במיוחד יש לצפות ליחס מלא שנאה, אכזרי ובלתי-אנושי כלפי שבויינו מצד הקומיסרים הפוליטיים למיניהם, שהם הנושא האמיתי של ההתנגדות.

הצבא חייב להיות מודע:

במאבק זה טעות היא לחוס על יסודות אלה ולנהוג כלפיהם בהתאפקות הנובעת ממשפט העמים. הם מהווים סיכון לביטחוננו ולהרגעה המהירה של השטחים הכבושים.

הפותחים בשיטות לחימה ברבריות ואסיאתיות הם הקומיסרים הפוליטיים. כנגד אלה מוכרחים לכן לצאת מיד ובלי עיכוב בכל החריפות. לפיכך, כאשר תופסים אותם בזמן קרב או התנגדות יש לחסלם מיד וביסודיות.

[בתמונה משמאל: היטלר ופקודת הקומיסרים. התמונה היא נחלת הכלל]

נוסף על כך מחייבות ההחלטות הבאות:

שטח המבצעים

בקומיסרים פוליטיים הפועלים כנגד החילות שלנו, יש לטפל בהם בהתאם ל"צו השיפוט באזור ברבארוסה". זה חל לגבי קומיסרים מכל סוג ועמדה, אפילו הם רק חשודים כמתנגדים, כמחבלים או כמסיתים.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה 

[1] ראה את דבריו של עוזרו של הימלר: Schellenberg, Walter, 1910-1952 Hitler's secret service , memoirs of Walter Schellenberg , New York , Pyramid Books, 1962.

עדותו של רופאו האישי של הימלר שארגן את הפגישהKersten, Felix, The Kersten: memoirs 1940-1945, London : Hutchinson, 1956.

זיכרונותיו של נורברט מזור היהודי שקיים את הפגישה עם הימלר: מזור, נורברט. יהודי משוחח עם הימלר, תל אביב, אגודת ידידות ישראל-שוודיה,1985.

[2] פיטר פדפילד, הימלר, תרגם מאנגלית אריה חשביההוצאת דבירספריית מעריב, 2008.

[3] נורברט מזור, היה הנציג השוודי של הקונגרס היהודי העולמי, אשר סייע בהצלת קורבנות ממחנות הריכוז הנאציים במהלך מלחמת העולם השנייה. מזור נולד בפרידריכשטדט שבגרמניה, והיגר לסטוקהולם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, שם כיהן בתפקיד נציג הקונגרס היהודי העולמי בשוודיה. 1901 – 1971.

[4] ריינהרד טריסטן אויגן היידריך, היה פושע מלחמה גרמני נאצי, שהיה בין האחראים העיקריים והיוזמים, לצד הימלר, של השמדת היהודים והפתרון הסופי. כונה הקצב מפראג, המפלצת הבלונדית והתליין. בתאריך 27 במאי   ,1942 במהלך מבצע אנתרופואיד התנקשה בחייו חוליה בת ארבעה חברים של המחתרת הצ'כית.

[5] האַיְינְזַצְגְרוּפֶּן, או עוצבות המבצע, יחידות גרמניות שימשו גורם מרכזי בהשמדת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הן הורכבו ממספר רב של יחידות חיסול ממונעות שהתקדמו אחרי הצבא הפולש בחזית המזרחית, וביצעו מעשי רצח של יהודים, פולנים, וקומוניסטים רוסים.

[6] מתוך: אליהו אשד - https://no666.wpcomstaging.com/2010/04/10/%D7%94%D7%A6%D7%98%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%A8.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *