[בתמונה: קומפרומט - פגיעה ביריב, באמצעות לכלוך אמיתי או מומצא... יוסי כהן הוא רק מקרה אחד, אבל הוא מהווה תקדים חריג של עלית מדרגה, בחומרת הנזק הסביבתי שייצר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kerttu לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת ה'תחקירים העיתונאיים' מעוררי המחלוקת ביותר בשנים האחרונות הוא התחקיר של רביב דרוקר על יוסי כהן ראש המוסד לשעבר והרומן החשאי לכאורה שניהל. ב'המקור' ברשת 13.

מצד אחד, היו שטענו כי חובה הייתה לשדרו. כך למשל טען עמית סלונים בוואלה: 

התחקיר "היה ראוי לשידור. למעשה, זה אנדרסטייטמנט... זה לא סיפור על איש ציבור בכיר שרעה בשדות זרים ובגד לכאורה באשתו. כלומר, זה כן, אבל הצד הצהוב של הסיפור הוא שולי לחלוטין. בסופו של דבר מכל התכנית הכפולה צריך לזכור דבר אחד - יוסי כהן הוא אדם עם שיקול דעת מפוקפק, ודרכי פעולה נלוזות ועלובות. את מה שהוא תרם למדינה בעשרות שנותיו במדינה אי אפשר לקחת ממנו, ומצד שני, הייתם מסכימים לקנות מכונית משומשת מכזה אדם?" (סלונים, 2021).

[החיסול הממוקד של יוסי כהן... התמונה היא צילום מסך]

מן הצד האחר טען, למשל, אלי ציפורי בטוויטר:

"אין גבול ל'עיתונות' הדוחה, הירודה והזולה שמייצג דרוקר. הוא נכנס לחדר המיטות של אנשים כדי לחסל איתם חשבונות אישיים ופוליטיים. על יוסי כהן הוא ״התלבש״ כי 'העז' להתראיין לאילנה דיין; וגם כמובן, כי הוא לא במחנה ה'נכון'. דרוקר צריך להסביר לציבור למה הוא לא עושה זאת לגדעון סער, למשל.

(ציפורי מרמז, לפרשיות שכרוכות בשמו של גדעון סער, שלכאורה, מושתקות ברובן כבר מספר שנים, למרות שכל עיתונאי, שמכבד את עצמו, מכיר.

[לציוץ של אלי ציפורי בטוויטר, לחצו כאן]

אני יכול לומר, בהקשר זה בפה מלא, שאת כמות חברי הכנסת והשרים - שמספרים עליהם סיפורים מאחורי הגב ונטען שיש עליהן 'תחקירים'; אבל, בינתיים לפחות, לא מפרסמים - אפשר למנות על הרבה יותר משתי כפות ידיים; ודי אם נזכיר פרשיות בשפע מן העבר שכרוכים בהם שמות כמו הנשיאים לשעבר, עזר ויצמן, שמעון פרס ומשה קצב, שקיבלו שנים רבות 'חסינות'... ).

כבדרך פלא, במקרים של 'חיסול פוליטי', מידת התמיכה בפרסום - או ההתנגדות לו - הולמת במקרים רבים מידי את האמונות הפוליטיות של הכותבים... 

[בתמונה: קומפרומט - פגיעה ביריב, באמצעות לכלוך אמיתי או מומצא... יוסי כהן הוא רק מקרה אחד, אבל הוא מהווה תקדים חריג של עלית מדרגה, בחומרת הנזק הסביבתי שייצר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RichardsDrawings לאתר Pixabay]

לתופעה הזו של 'חיסול מוניטין וניסיון להרס קריירה באמצעות התקשורת' יש שם: קומפרומט

קומפרומט (компромат; ובאנגלית: kompromat) זהו מושג רוסי מימי המשטר הסובייטי, שמשמעו: הפצת 'לכלוך' - מידע מפליל ו/או מביך, אמיתי או שקרי - ויצירת שיימינג. המטרה היא סיכול ממוקד. לפגוע ביריב או באויב.

השימוש בקומפרומט הוא אמנות לשמה, העושה שימוש בעורמה ובתחבולה כדי ליצור 'פניקה מוסרית' בדעת הקהל, הנוחה להשפעה, לשם השגת המטרה. אסטרטגיה זו רווחת, בעיקר בקרב בעלי הון, פוליטיקאים, יועצים אסטרטגיים, עובדי ציבור בכירים במאבקי הפוליטיקה הארגונית נגד עמיתיהם ונגד נבחרי הציבור (דיפ סטייט); ואנשי פרסום ושיווק בעולם העסקי.

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן] [למאמרו של עו"ד יאיר רגב: 'מהקג"ב לישראל באהבה: קומפרומט…', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פניקה מוסרית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

[בתמונה: העובדה שהקומפרומט הפך לחלק מהווית בתי המשפט משקף היטב את הידרדרות התרבות הלאומית שלנו... למקור התמונה: לחצו כאן]

מרגע שאדם בשירות הציבורי מסומן כ'טלנט' בתחומו, מתחילים לצבור נגדו חומר!

כדאי להפסיק להיות תמימים. הנושא הזה מצוי - מטבע הדברים - בצל, אבל, איסוף מודיעיני נגד מועמדים להגיע למעמד של מקבלי החלטות חשובים במגזר הציבורי - מתרחש כל העת על ידי בעלי הון וגורמים אינטרסנטים, שמיוצגים פעמים רבות מידי על ידי 'עיתונאים'! מדובר, הן באיסוף גלוי, הכולל כל מה שקיים באינטרנט על אדם מסוים (למשל, מחקר עומק של דפי הפייסבוק של האיש והמעגלים הסובבים אותו); ובמידת הצורך גם סמוי.

במפגשים תמימים לכאורה, בעלי התפקידים נרמזים על החומר שעלול להתפרסם נגדם; וברור להם מה הם נדרשים לעשות. מי שלא עושה - או מי שיש אינטרס 'לחסלו' מבחינה ציבורית - 'מחוסל'...

נדגיש: איסוף חומר על אדם איננו עבירה כשלעצמה. מותר לאסוף. אסור להטריד ואסור 'להלך אימים' על מושאי האיסוף. כל עוד אוספי החומר פעלו כיאות - ואין מי שיעיד נגדם - לא ניתן לעשות נגדם דבר וחצי דבר!

ובכל זאת, דומה שכל הקווים נחצו והכל מקצין...

והכל כבר מותר כדי לנסות ולסלק יריב מן הדרך, כולל הרס שמה הטוב של משפחה והשחרת פניהם של ילדיה מול חבריהם, שכניהם וקרוביהם.

מה שמציק בכל הסיפור הוא שנוטלים בכך חלק עיתונאים בעלי מוניטין, שמנצלים את הקרדיט הציבורי שצברו; ועושים ממקצועם פלסתר, כדי להשיג מטרה כזו או אחרת - שהם מאמינים בה.

[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

[בתמונה: קומפרומט - פגיעה ביריב, באמצעות לכלוך אמיתי או מומצא... יוסי כהן הוא רק מקרה אחד, אבל הוא מהווה תקדים חריג של עלית מדרגה, בחומרת הנזק הסביבתי שייצר... התמונה: Hulton Archive/Getty Images]

אז איך נדע שגוזרים עלינו קופון?

- קודם כל ננסה להבין מי יכול להרוויח מהפרסום; ונסיק מסקנות.

- סוגיה מוסרית היא תמיד חשודה. כיוון שפוליטיקה ותקשורת הם עולמות ללא מוסר, הרי שכל ניסיון לגייס אותנו בשם ה'מוסר' הוא חיסול ממוקד של בעל אינטרס. ('פניקה מוסרית').

[בתמונה משמאל: איך נדע שגוזרים עלינו קופון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

וכדאי לזכור עוד שלושה דברים:

האחד: מנהיגים דומיננטיים ניחנים גם בליבידו גדול. לכן, הכנסת ארגונים ציבוריים ופרטיים, ומשרדי ממשלה רבים מלאים בהם. לכן, הסיפורים לא יסתיימו לעולם ורק יתחלפו. כדאי לזכור, שחלק מהידרדרות תפקוד המערכת הציבורית שלנו, הוא בגלל מינוי של 'אנשים מפלסטיק' שיתרונם העיקרי הוא שלא הצליחו לסבכם עד אותו רגע במאומה; או שיש להם לובי חזק ששומר עליהם, ושהם עושים את דברו. את התוצאה אנחנו חשים על בשרנו, יום יום!

השני: בכל פעם שאנחנו עושים כרצונם של אדריכלי הקומפרומט, אנחנו מחזקים את השיטה; מפרנסים בלשים פרטיים - שגורפים הון מהכנת תיקים נגד מועמדים פוטנציאליים - ומעודדים בעלי אינטרס להתל בנו שוב ושוב ולהשחית, בשם המוסר, את המערכת הציבורית שלנו עד תום!

והשלישי: ליועצי התקשורת, לבלשים פרטיים ולקומפרומטים אין שיוך פוליטי. מי שתומך בקומפרומט אחד - כי זה מתאים לו פוליטית - מעודד את הגעתו של קומפרומט אחר, מהצד השני!

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• עמית סלונים (2021), תחקיר "המקור" על יוסי כהן חשוב לא בגלל מה שנחשף בו אלא בגלל מה שלא, וואלה, 29/12/21.
• יאיר רגב (2018), מהקג"ב לישראל באהבה: קומפרומט…, ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2021), הכל על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/12/21.
• יחזקאלי פנחס (2015), פוליטיקה ארגונית - מאבק עוצמה חסר רחמים, ייצור ידע, 29/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט' – 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), שיווק הלכה למעשה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/6/20.